נסיבות בהן המעסיק לא חב בעריכת שימוע לעובד טרם פיטוריו

א. ויתור העובד על זכותו לשימוע:

עובד שזומן לשיחת שימוע אך לא הגיע ולא סיפק הסבר סביר להיעדרותו אינו יכול לעלות טענה על פגם בהליך פיטוריו. בפסה"ד ע"ע (ארצי) 113/08 חרב והיב נ' עוה"ד יוסף קבלאן ראש המועצה המקומית בית ג'אן ואח', נקבע כי אם עובד הוזמן כדין להליך שימוע ולא הופיע ו/או סירב להופיע ייחשב הדבר כאילו ויתר על זכותו וכפועל יוצא מכך רשאי המעסיק להחליט על פיטוריו גם ללא ביצוע ההליך.

ב. שיחות משוב הנערכות לעובד במהלך עבודתו עלולות לפטור את המעסיק מחובתו לערוך שימוע לעובד:

עובד אשר נערכו לו שיחות משוב במהלכן פורטו כל הטענות נגדו וניתנה לו הזדמנות מלאה להשיב עליהן, לא יוכל לטעון כי היה פגם בעריכת שימוע, בפסה"ד ע"ע (ארצי) 344/08 משה דרוט נ' מדינת ישראל ואח' נקבע כי מאחר וההחלטה בעניין העובד התקבלה על יסוד בדיקה מקצועית של יכולותיו ונערך לו משוב, והוא ידע בפני מה הוא עומד ואף היתה לו הזדמנות לא רק להשיב על טענות המעסיק אלא גם לשפר את תפקודו, ניתן לומר, בנסיבות הללו, כי גם אם לא נערך לעובד "אירוע" מוגדר של שיחת שימוע, לא תישמע טענתו כי נפל פגם בהחלטה על פיטוריו.

ג. זניחת מקום העבודה:

בפסה"ד ע"ע 1370/02 מהא מועדי נ' המועצה המקומית מג'אר נקבע כי עובד שזנח את מקום עבודתו והיעדרותו מצביעה על כוונתו להתפטר מקל וחומר, לא יהיה זכאי לשיחת שימוע.