פרשת התצהיר הכוזב של אורן חזן: על מי הנטל להוכיח ידיעה?

חבר הכנסת חזן דיווח למבקר המדינה בתצהיר, שלא קיבל תרומות ולא היו לו הוצאות בבחירות המקדימות (פריימריז) לרשימת הליכוד לכנסת ה-20. כלומר, על פי הדיווח חזן לא קיבל תרומות ולא הוציא הוצאות, למעט דמי רישום שהוצאו מכספו הפרטי.

מבקר המדינה, ככל הנראה, אסף חומרי הסברה של אורן חזן אשר הופקו לצורך התמודדותו בבחירות המקדימות. המבקר השווה את חומרי התעמולה לדיווח של חזן ומשלא מצא דיווח אודות חומרי התעמולה האמורים, הגיע למסקנה כי הדיווח לא נכון ועל כן תצהירו של חזן שקרי.

להגנתו טען אורן חזן שלא ידע שתצהירו אינו אמת משום שהפקת דברי התעמולה לא נעשתה על ידו, אלא על ידי בני משפחתו. לכאורה, מדובר בטענת הגנה נכונה. במשפט הפלילי על המדינה, בתור הצד המאשים את הפרט במעשה פלילי, מוטל הנטל להוכיח את קיומה של העבירה ואת עצם מודעותו של הנאשם לביצועה. העבירה של שבועת שקר קבועה בסעיף 239 לחוק העונשין. היא מתקיימת רק אם נותן התצהיר השקרי ידע שתצהירו אינו אמת. במקרה שבו אדם מסר תצהיר שקרי אולם סבר בעת מתן התצהיר שהעובדות המופיעות בו נכונות, לא מתקיימת עבירה פלילית. רק מתן תצהיר שקר ביודעין מקיים את יסודות העבירה.

החוק קובע במפורש: מועמד בפריימריז חייב להוכיח כי לא ידע על פעילות שנעשתה למענו

טענתו של חזן על כך שלא ידע את העובדות נדחתה על ידי מבקר המדינה ונראה שבצדק. זאת בשל הוראת חוק מיוחדת הקיימת בחוק המפלגות. חוק המפלגות הכולל את כללי ההתמודדות בבחירות המקדימות במפלגות קובע באופן מפורש כי יש לראות במועמד כמי שמודע לכל פעילות שנעשתה למענו ובעבורו. כך למשל על המועמד מוטל נטל ההוכחה שלא ידע שקיבל תרומה מגורם אחר גם לא בדרך של הפקת דברי תעמולה.

הנחת המוצא הרואה את המועמד כאחראי המודע להוצאות הנעשות למענו הוא כלי חשוב ביותר בידי מבקר המדינה. החוק קובע כללים מוגדרים לתרומות והוצאות, אשר מייצרים מסגרת חוקית שוויונית להתמודדות בבחירות המקדימות במפלגות השונות לצורך גיבוש רשימות המפלגות לכנסת. מבקר המדינה מופקד מכוח החוק על ביקורת החשבונות של ההתמודדות בבחירות המקדימות (פריימריז) הנערכות במפלגות השונות.

הפקת חומרי תעמולה שלא במימון המועמד אלא במימון אחרים, כמוה כתרומה למועמד. במקרה של הפקת חומרי תעמולה שלא על ידי המועמד ישירות, על המועמד לדווח על כך גם כתרומה וגם כהוצאה שעניינה הפקת חומרי התעמולה. הפקת חומרי תעמולה במימון של אחר חייבת לקיים אחר כללי התרומות. אי הקפדה בסוגיה זו עלול להפוך את הפקת חומרי התעמולה על ידי אחר לנתיב עוקף למתן תרומות ללא בקרה ופיקוח, ובכך יפגע בציבור ויהפוך את החוק כולו למיותר.

מכאן החשיבות בסעיף הרואה את המועמד כמודע לכל הוצאה אשר הוצאה בעבורו. נראה שזה הטעם שבגינו דחה מבקר המדינה את טענות חזן, ובחר לפנות ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיבחן את האפשרות לפעול במישור הפלילי.

נכתב על ידי עו"ד אורי הברמן, ממשרד הברמן, שטרן, נחום - משרד עורכי דין ונוטריון, העוסק בתחום