בדיקת המאפיינים- מה חשיבותה

בכל בדיקת שכרות ונהיגה תחת השפעת סמים השוטרים אמורים לבצע לחשוד בדיקת מאפיינים.

מהי בדיקת המאפיינים? מדובר במספר מבחנים נוירולוגים שמטרתם לבחון את השפעת האלכוהול/סם.

על השוטרים לציין כיצד הם מתרשמים סובייקטיבית מהנבדק (ריח אלכוהול, הופעה מסודרת/מרושלת, התנהגות רדומה/פרועה/עליזה וכו') וכיצד הם מתרשמים מהנבדק בצורה אובייקטיבית (מבחני ביצוע- עמידה, הליכה על הקו, הבאת האצבע לאף).

כאשר עסקינן בבדיקת שכרות- יש משקל לבדיקת המאפיינים וזאת על אף, שתיאורטית, ניתן להרשיע על סמך תוצאת הינשוף ותו לא (בהנחה שהבדיקה נעשתה לפי הנהלים).

מנגד, כאשר עסקינן בבדיקת סמים הרי שהמצב שונה, קרי- במקרים בהם אדם מואשם בעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים, חזקה עליו כי הנו נוהג תחת השפעתם. החזקה מוטלת על הנאשם שלמעשה צריך לסתור אותה בביהמ"ש ולהוכיח כי בזמן הנהיגה לא היה תחת השפעת סמים.

נשאלת השאלה, מה קורה במצב בו אדם חזר מביקור באמסטרדם ובמהלך הביקור עישן סיגרית סמים (ג'וינט)? נניח שאותו אדם חזר ארצה, נהג את רכבו ונעצר לבדיקת סמים. ייתכן מאוד שאותו אדם ימצא כמי שנהג תחת השפעת סמים וזאת על אף שבפועל עישן לפני מספר ימים.

כאן המקום לציין כי חשוב מאוד לבצע את בדיקת המאפיינים כהלכה מאחר ובדיקה אשר אינה תקינה מקשה על ניהול התיק וזאת משום שבתי המשפט והתביעה המשטרתית נוקטים בגישה לפיה- אם נאשם לא הצליח לבצע את בדיקת המאפיינים (התנדנד, נפל וכד') כהלכה אזי יש לראות בו כמי שהושפע מהסמים ודינו להיפסל לתקופה שלא תפחת מ-24 חודשים בפועל (כדין נהיגה בשכרות).

בשורה התחתונה- חשוב לבצע את בדיקת המאפיינים כנדרש! מקל וחומר כאשר מדובר באישום של נהיגה תחת השפעת סמים.