אזרחים רבים אשר נפלו קורבן לעבירה פלילית, נאלצים להתמודד עם הטראומה והנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהעבירה. לעיתים, עליהם להתמודד גם עם קשיים נוספים הכרוכים בניהול ההליך הפלילי כנגד הפוגע ולא פעם, הנפגעים נאלצים להתמודד לבד עם גורמי אכיפת החוק - המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט וכל זאת מבלי שהם מודעים לזכויות הנתונות להם מכוח החוק.
חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, הוא החוק העיקרי המקנה זכויות לנפגעי העבירה, החל משלב החקירה המשטרתית, כלה במהלך המשפט הפלילי המתנהל כנגד הפוגע וככל שהוא נשלח למאסר גם תוך כדי ריצוי עונש המאסר ואף לאחר שחרורו ממאסר.
מי נחשב "נפגע עבירה" על פי החוק?
החוק מגדיר נפגע העבירה - "מי שנפגע במישרין מעבירה, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו..." כלומר גם במצב בו נפגע העבירה נפטר כתוצאה מביצוע העבירה כלפיו, הזכאות עוברת לבני משפחה מקרבה ראשונה והם אלה שיכולים לממש את זכויות המנוח.
אילו זכויות נתונות לנפגעי העבירה?
1) זכות להגנה מפני הפוגע - נפגע העבירה וקרוביו זכאים להגנה מהמדינה בכל שלב לאחר הגשת התלונה במשטרה. כך למשל הנפגע זכאי לאבטחה בבואו לדיונים בבית המשפט, זכאי כי פרטיו האישיים לא יחשפו במהלך ההליך המשפטי וכן זכאי לצו הגנה מפני מבצע העבירה במקרים המתאימים.
2) זכות לקבל מידע עדכני על שלבים בהליך הפלילי המתנהל נגד הפוגע - נפגע עבירה זכאי לקבל מידע בנוגע להליך הפלילי המתנהל נגד הפוגע. למשל מידע בדבר החלטת התביעה לסגור את התיק כנגד המבצע, עיון בכתב האישום, עדכון בדבר מועדי הדיונים, שחרור הפוגע ממעצר ובאילו תנאים, מתי צפוי הפוגע להשתחרר ממאסרו וכדומה.
3) זכויות במהלך החקירה במשטרה - נפגע העברה זכאי לליווי ונוכחות של אדם קרוב במהלך החקירה במשטרה וכן זכותו לבחור את מין החוקר שיגבה ממנו את התלונה. כמו כן, במהלך חקירה קיים איסור לחקור נפגעת עבירת מין על עברה המיני (בכפוף סייגים מסוימים).
4) זכות הגשת ערר כנגד סגירת תיק פלילי - לנפגע העבירה הזכות להגיש ערר כנגד ההחלטה לסגור את התיק, נשוא תלונתו במשטרה. את הערר יש להגיש לגורם המוסמך, בהתאם לסיווג העבירה ועילת הסגירה וזאת תוך 60 יום ממועד מסירת ההודעה למתלונן. יוער כי לצורך מימוש זכות זו רצוי לקבל את חומר החקירה ורק לאחר מכן לערוך את נימוקי הערר ולהגישו.
5) זכות לנוכחות בדיונים בבית המשפט - נפגע העבירה זכאי להיות נוכח בדיונים המתנהלים נגד הנאשם בבית המשפט גם אם הם מתקיימים בדלתיים סגורות וכן זכאי כי אדם קרוב לפי בחירתו יהיה נוכח עימו בדיונים בבית המשפט. מומלץ כי נפגעי העבירה ו/או עורך הדין מטעמם יתייצבו בכל הדיונים המתנהלים בבית המשפט, שכן בדרך זו ניתן לפקח בצורה הדוקה יותר על התנהלות רשויות אכיפת החוק ולבחון באם הם הקפידו לממש את זכויות הנפגע במקרה הנדון.
6) זכות להביע עמדה ולהתנגד להסדר טיעון או סגירת התיק בהסדר מותנה - בעבירות מין או אלימות חמורה, חובה על התביעה להודיע לנפגע העבירה על האפשרות שמתגבש הסדר טיעון עם הנאשם או הסדר מותנה עם החשוד. במצב דברים זה, קמה לנפגע הזכות להביע את עמדתו ולהתנגד למהלך המתגבש ולדרוש מהמדינה למצות עם החשוד / הנאשם את מלוא חומרת הדין ולא ליתן לו שום הקלה זו או אחרת.
7) זכות למסור הצהרת נפגע עבירה בטרם ייגזר דינו של הנאשם - נפגע עבירה זכאי למסור הצהרה בכתב אשר מפרטת את הפגיעה והנזקים שנגרמו לו עקב ביצוע העבירה. התובע מגיש את ההצהרה לבית המשפט במסגרת הדיון בו נשמעים הטיעונים לעונש ולפני מתן גזר הדין ובמרבית המקרים בית המשפט מתחשב בהצהרה זו, מאזכר אותה בגזר הדין וגוזר את העונש בהתאם להיקף הפגיעה והנזקים שנגרמו לקורבן העבירה.
8) זכות להביע עמדה ולהתנגד לבקשת הנאשם לעיכוב הליכים - נפגע עבירת מין או אלימות חמורה זכאי להתנגד לבקשת הנאשם לעיכוב ההליך בפני היועץ המשפטי לממשלה.
9) זכות להביע עמדה ולהתנגד לקבלת חנינה מהנשיא - נפגע עבירת מין או אלימות זכאי להביע עמדתו בכתב ולהתנגד למתן הקלה בעונש או חנינה הניתנת ע"י נשיא המדינה.
10) זכות להביע עמדה ולהתנגד לשחרור מוקדם ממאסר - נפגע עבירת מין או אלימות זכאי להביע עמדתו בכתב בפני וועדת השחרורים המתכנסת בעניינו של הפוגע ולהתנגד לשחרורו המוקדם ממאסר.
11) זכות להטיל מגבלות על עבריין מין - לנפגעות עבירת מין החוששות שמא בעת שחרור התוקף ממאסר הן עלולות להיפגש עימו באופן שיסב להן נזק נוסף, קיימת האפשרות לבקש מבית המשפט להטיל על הפוגע צו המגביל אותו להתגורר או לעבוד בסמוך למקום המגורים או העבודה של נפגעת העבירה (להרחבה ראו חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, תשס"ה - 2004).
12) הזכות לדרוש פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מהעבירה - לנפגע העבירה הזכות לפנות לבית המשפט המוסמך ולתבוע פיצויים בגין הנזק שנגרם לו כתוצאה מהעבירה הפלילית שבוצעה כלפיו. פיצויים מטבעם נועדו להשיב את המצב לקדמותו כפי שהיה לפני קרות האירוע נשוא התלונה במשטרה. גובה הפיצוי תלוי בגובה הנזקים השונים שנגרמו לנפגע העבירה כגון נזקים פיסיים, נפשיים, הוצאות על טיפולים רפואיים שונים, נזקי רכוש כגון תיקונים או אובדן רכוש, נזק לא ממוני כגון עוגמת נפש וכן הפסדי השתכרות והחזרי הוצאות שונות.
האפשרויות הנתונות לנפגע העבירה לדרוש פיצויים מבית המשפט:
א. פיצויים במסגרת ההליך הפלילי כנגד הנאשם - באפשרות הנפגע לדרוש מהתובע/הפרקליט המטפל בתיק לבקש מבית המשפט להטיל על הנאשם פיצויים שישקפו את הנזקים שנגרמו כתוצאה מביצוע העבירה. הדרך המקובלת להמחיש לבית המשפט את הנזקים היא במסגרת הצהרת נפגע העבירה אשר מוגשת לבית המשפט לפני מתן גזר הדין בה מפורטים בהרחבה כלל הנזקים שנגרמו לנפגע.
ב. פיצויים מכוח תביעה אזרחית נגררת לפלילים - תביעה זו מוגשת לאותו שופט אשר הרשיע את הנאשם בהליך הפלילי ופסק את דינו. פרוצדורה זו מוגבלת בזמן ועל הנפגע להגיש את תביעתו תוך 90 ימים מהיום שפסק הדין הפך חלוט. היתרון העיקרי בתביעה נגררת לפלילים הוא בכך שהממצאים והמסקנות שנקבעו בפסק הדין הפלילי מהווים ראיה מכרעת בתביעה האזרחית וזה אומר, בין היתר, שאין צורך להעיד שוב את נפגע העבירה כמו בתביעה אזרחית "רגילה".
ג. תביעה אזרחית "רגילה" - לנפגע העבירה קיימת האפשרות לתבוע את הפוגע בהליך אזרחי "רגיל" וזאת ללא תלות בתוצאה שנתקבלה במסגרת ההליך הפלילי.
במרבית המקרים, מומלץ למי שבוחר להגיש תביעה "רגילה", להמתין לתוצאות ההליך הפלילי שהתנהל כנגד הפוגע ובמידה והוא הורשע ופסק הדין הפך חלוט, או אז באפשרותו לצרף את פסק הדין המרשיע לתביעתו וזה יהיה קביל כראיה לכאורה להוכחת התביעה. החיסרון בפרוצדורה זו הוא שבאפשרות הפוגע להביא ראיות לסתור את ממצאי פסק הדין המרשיע.
ולסיום - ראוי להדגיש את זכותם הבסיסית של נפגעי העבירה לשכור את שירותיו של עורך דין פלילי פרטי כדי שילווה וייצג אותם לאורך ההליך הפלילי, יפקח על התנהלות רשויות אכיפת החוק ובעיקר יגן על הזכויות הנתונות לנפגעים מכוח החוק, זכויות שלעיתים גם התביעה עצמה לא מקפידה עליהן מסיבות שונות כגון הרצון להביא את התיק לכדי סיום מהיר או עקב עומס עבודה רב או מתוך שכחה וכדומה.
הנה כי כן, לנפגעי העבירה קיימות זכויות בהליך הפלילי ובאפשרותם להשפיע על תוצאת ההליך בעניינם אם רק יעשו שימוש נכון בזכויותיהם. לעיתים, נפגעי העבירה נאלצים להתמודד עם הטראומה שחוו ואין בידם את הכוח והכישורים הנדרשים להתמודד עם בירוקרטיה מסובכת ומסורבלת הכרוכה בהליך המשפטי.
לפיכך, רצוי כי נפגעי העבירה ישכרו את שירותיו של עו"ד פלילי מנוסה העוסק בתחום רגיש זה על מנת שיקפיד על מימוש זכויותיהם ובעיקר ישמיע את קול זעקת נפגעי העבירה.
מאת: עו"ד שי שקד בשיתוף מערכת lawguide
עו"ד פלילי שי שקד, בעל הניסיון, הידע והמקצועיות הנדרשים בייצוג נפגעי העבירה, מייצג נפגעי עבירה בכל בתי המשפט בארץ ופועל בנחישות ותוך הקפדה מלאה על מימוש זכויות נפגעי העבירה בכל שלב בהליך הפלילי ועד לקבלת הפיצוי המגיע לנפגעים בסופו של ההליך והכל תוך מתן יחס אישי והבנה מלאה למצבם הרגיש של נפגעי העבירה.
בכל שאלה או לצורך יעוץ משפטי אישי ניתן לפנות ישירות לעו"ד שי שקד.
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.co.il
המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך.
נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.
עודכן ב: 16/04/2020
