ברכות לרוז פוסטאנס זוכת העונה הראשונה של "אקס פקטור" וברכות גם ל"ארומה מיוזיק". מנתונים שפורסמו בדבר החוזה שנחתם כנראה בין רוז לבין ארומה מיוזיק, עולה כי היא תקבל שכר של 5,000 שקלים לחודש למשך שנה וחצי, זאת בלא קשר לתמלוגים ולתגמולים שיגיעו לה על פי אותו חוזה, כנגזרת של פעילותה האמנותית והצלחתה המסחרית.
אין זה סוד כי תעשיית המוזיקה בישראל מצויה בקשיים זה זמן רב. לפיכך, פרט למספר קטן של אמנים שפועלים בצמרת ומשתכרים סכומים נכבדים, רובם המכריע של האמנים ובמיוחד אלה המצויים בתחילת דרכם, אינם מצליחים להתפרנס מאמנותם ורובם של אלה, נאלצים לעבוד בעבודות נוספות להשלמת הכנסה או לוותר על החלום. אכן דילמה קשה המשקפת מציאות קשה.
מחווה נדירה של ארומה לרוז פוסטאנס
על רקע זה, לחלוטין לא מובנת מאליו היא המחווה שעשתה ארומה מיוזיק לכיוונה של רוז. בתנאים שבהם שרויה כאמור תעשיית המוזיקה ועם הכוח המצוי בידי גופים כדוגמת ארומה מיוזיק, מחוות כאלה כלפי אמנים בתחילת דרכם הנן נדירות עד בלתי קיימות כלל.
אלא שפרט לרוז ישנם בוגרים נוספים של תחרויות שירה אחרות, שכנראה לא יזכו למחווה יפה זו. הם ואחרים, ייאלצו כנראה להסתפק ב"זכיה" מפוקפקת הרבה יותר, בדמות חוזה קשיח ולעיתים דרקוני, כזה שלכאורה אין להם ברירה אלא לקבלו כפי שהוא.
נראה אפוא כי השיח הציבורי סביב החוזים השערורייתיים שעליהם מוחתמים "מנוצלי תכניות הריאליטי של מחר ופליטי תכניות הריאליטי של מחרתיים", יימשך בינתיים במלא עוזו.
האם מדובר בחוזים חוקיים?
במאמרי זה, אנסה לנקוט עמדה מעט לא מקובלת ואף תקיפה בכול הקשור לחוזים אלה או כאלה, של תכניות הריאליטי ו/או חוזים משורשרים לחוזים של תכניות ריאליטי, כדוגמת החוזה עם ארומה מיוזיק, שאליו "מועברים" בוגרי אקס פקטור, בלא שניתנת להם האפשרות להתנגד לכך. עורכי דין עמיתים סבורים בדרך כלל כי מדובר בחוזים חוקיים למהדרין (גם אם כאמור קשים ובלתי הוגנים) ולכן, כאלה שלא ניתן לעשות דבר בעניינם. ובכן, יש בדעתי לקרוא תגר על קביעות אלה. כך למשל, כדאי לדעת;
1. חוזה שיש בו הטעייה, הנו בר ביטול!
2. חוזה שיש בו ניצול, כזה שלא יתכן שגמירת הדעת של המתמודד/ת הייתה כזו שהבינה והסכימה לניצול כזה בעת חתימת החוזה, הנו בר ביטול! "גמירת דעת" הנו הביטוי המשפטי למצב התודעה, ההסכמה וההבנה של מי שמתקשר בחוזה, לגבי נושא החוזה ו/או תנאי החוזה.
3. סעיף בחוזה המתייחס לפיצויים מוסכמים ש"נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה" (סעיף 15(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א – 1970) רשאי בית המשפט להפחיתם עד לשיעור אפס!
4. סעיף בחוזה שלפיו נותן המתמודד הסכמה גורפת מראש, שייעשה בדמותו ככל חפצו של הצד השני לחוזה (ההפקה) לרבות להציג את דמותו בצורה משפילה, הנו בר ביטול!
חוזה אינו חייב להיות "לא חוקי" כדי להיות בר ביטול
אלא שאליה וקוץ בה; באופן פרקטי, פתרונות משפטיים מהסוג הנ"ל, ייתכנו הרי רק בדיעבד, אחרי שנחתם החוזה ובדרך כלל, אחרי שהתעוררה עילת תביעה לטעמו של מתמודד כזה או אחר. יתרה מכך, הפערים המשמעותיים ב"כוח המיקוח" של מתמודד כזה מול כוחה האדיר של ההפקה או מי שההפקה "שרשרה" אליו את החוזה, לרבות כוח ההרתעה שלה (כמו: "אם תתבע אותנו אתה שרוף בתעשייה"), ימנעו בדרך כלל את אותן תביעות שאחרת היו באות לעולם.
לפיכך ולעניות דעתי, המדד הנכון לבחינת החוזים הללו ודומים להם, אינה בפרמטר של "חוקי" או "לא חוקי", אלא בפרמטר של בר ביטול או שאינו בר ביטול. חוזה אינו חייב להיות בלתי חוקי, כדי שיהיה בר ביטול (כולו או חלקו). ניתן להביא לביטולו (או לביטול חלק ממנו) גם של "חוזה חוקי".
אין ספק כי יש מקום למהפכה משפטית בנושא המדובר ויתכן כי כבר נבטו ניצניה הראשונים של מהפכה כזו. אלא שמדובר הוא בתהליך אבולוציוני שמטבעו ייארך זמן. צפויים להיות עוד אלפים רבים של מתמודדים שיחתמו כנראה על חוזים מהסוג שסביבו מתקיים עתה אותו שיח ציבורי והם כנראה יהיו "דור המדבר" לעניין זה.
האם החוזים הדרקוניים בדרך לשינוי מרחיק לכת?
יש לי את היסוד להאמין כי בסופה של המהפכה, יעברו חוזים מהסוג שהפקות הריאליטי כופות כיום על מועמדים ומתמודדים שינויים מרחיקי לכת, לרבות שינוי של השיח סביבם. כך למשל, המצב מול זכייניות ערוץ 2 בתחילת הדרך לגבי הופעת אמנים בתכניות אצלם, היה דומה עד מאוד. גם בקרב הזכייניות של ערוץ 2 בתחילת דרכן, הייתה הגישה הרווחת בבחינת: "אתה עוד היית צריך לשלם לנו, עבור הפרסום ויחסי הציבור שהופעה אצלנו נותנת לך."
כידוע, שיח כזה כבר לא קיים זה מעל לעשור. גם אז חששו אמנים למחות ובאופן לא מפתיע, מאותם טעמים שמרתיעים מתמודדים כיום מלמחות על תנאים מקפחים במיוחד או כאלה שיש בהם פוטנציאל של השפלה. כאז כן עתה, הכמיהה ל"זמן מסך" והפוטנציאל ב"להיות מפורסם", מסיט הצידה כול שיקול הגיוני ולפעמים אף הכרחי.
בינתיים לפחות, חרף קיומו של בסיס משפטי לתקיפת חוזים מן הסוג הזה, נראה כי מרבית המתמודדים ימשיכו לקיים את תופעת "העדר" ויחתמו בלא היסוס ובלא הבנה, על החוזים שיונחו לפניהם – כפי שיונחו לפניהם. מיעוטם יפנו לייעוץ משפטי לפני החתימה.
יש לך שאלה?
כדאי לזכור כי אלה שאכן יפנו לייעוץ לפני החתימה על חוזה כזה, בכל מקרה, החוזה שיחתמו עליו, יהיה שונה מהחוזה שהונח לפניהם מלכתחילה.
ניתן אך לקוות כי מיעוט זה ילך ויגדל עם הזמן, מה שגם ישפר את התנאים החוזיים של המתמודד היחיד, וגם יתרום את חלקו ומשקלו המצטברים למהפכה המתבקשת.