לאחרונה אנו שומעים יותר ויותר אודות חוזים דרקוניים ומשפילים שנוהגות הפקות הטלוויזיה להחתים צעירות וצעירים הפונים אליהם כדי לממש את חלומם; להשתתף בתכנית ריאליטי ולהיות מפורסמים. טוב שכך וטוב שהדבר עולה שוב לדיון ציבורי. אלא שמה שמפתיע בפרסומים כאלה הנו דווקא לשונם ה"מופתעת", ממציאות שלמעשה קיימת ונוכחת עוד משחר ימיה של הטלוויזיה. עם זאת, הדבר מעורר גם מחשבות ותהיות; מחשבות אודות הניצול הציני של הפקות הטלוויזיה למיניהן את הרצון "הקיומי" כמעט של צעירים להיות מפורסמים, ותהיות על ההפתעה שמופתעים הנוגעים בדבר כאמור, פעם אחר פעם, כששולחים אותם ל"אות הכתובה בחוזה".

 

חגיגות ה-20 לערוץ 2: מה באמת השתנה מאז? 

 

השנה עומדת בסימן חגיגות 20 שנה לערוץ 2. לפני 20 שנה, ממש עם הולדתו של הערוץ, עלתה בחלקי הזכות להיות היועץ המשפטי של אמ"י (אגוד אמני ישראל) תחת שרביטו הנמרץ של שייקה לוי (משלישיית "הגשש החיוור") שנבחר זמן קצר לפני כן לראשות האיגוד. הימים היו ימים "פרועים" ועל המרקע שלטו "חוקי המערב הפרוע" או אם תרצו – "חטוף ככול יכולתך". המתח בין האינטרסים הלכאורה זהים בין הפקות הזכיינים לבין האמנים ש"זכו" להופיע בטלוויזיה, פרץ למעשה כבר בימים הראשונים להפעלת הערוץ.

 

הפקות הזכיינים מצידן, "התנפלו" על השמות הלוהטים ביותר של אותם ימים במטרה כי יופיעו בקטעים האמנותיים אצלם ולא אצל המתחרות, ואילו האמנים מצד שני, "התנפלו" על ההפקות בשידולים כי יעדיפו אותם על פני מתחריהם (במצעד הפזמונים ובטורי הרכילות).

 

לכאורה, סיטואציה שבה כולם מנצחים; ההפקות, זכו לעטר את השידור בשירים ובקטעים שבוצעו על ידי אמנים מהשורות הראשונות, והאמנים, זכו לשעות מסך יקרות מפז ולפרסום "חינם". האמנם?

 

לא מפתיע יהיה לקורא הצעיר ללמוד כי זו בדיוק הייתה עמדת המפיקות ועמדת הזכיינים. יתרה מכך, לפי אותה עמדה שדובררה בלהט, לא רק שהאמנים שהופיעו באותן תכניות אינם זכאים לתשלום כלשהו, אלא ההיפך בדיוק; האמנים הם אלה שצריכים לשלם להפקות, על הפרסום ויחסי הציבור המיטביים שזכו להם, באופן שלא היה קורה אחרת.

 

"העגל רוצה לינוק יותר מכפי שהפרה רוצה להניק" 

 

לכאורה, לא היה סיכוי לשנות את מצב הפתיחה הנ"ל. נראה היה כי העגל רצה לינוק יותר מכפי שהפרה רצתה להניק. הקריירה של אמנים "שהופיעו בערוץ 2" זינקה פלאים. לא ניתן היה למצוא אמנים שיוותרו על האפשרות להתפרסם ו"לפרוץ" באמצעות "הופעה בערוץ 2" (גם אם המנהלים והיחצ"נים שלהם מסרו לתקשורת דברים אחרים).

 

אלא שכנגד כל הסיכויים, לאחר חודשים של מו"מ מפרך עם כל אחת ואחת מהזכייניות ותחנות השידור, נחתמו הסכמים ששמטו את הקרקע מתחת לטיעון הנפסד הזה שהעלו המפיקות ואשר תמציתו לעיל. נשבר העיקרון הנצלני שלפיו אמן "שנתנו לו להופיע בטלוויזיה", צריך להיות אסיר תודה ולשתוק.

 

גם אחרי 20 שנה - פרסום בכל מחיר 

 

אין ספק כי פני הטלוויזיה של שנת 2013 אינם דומים לאלה שהיו לפני 20 שנה. אך מסתבר שדבר אחד לפחות, נותר ללא שינוי; רצונם של אנשים צעירים להופיע בטלוויזיה ו"להתפרסם" מצד אחד, מול נכונותן של ההפקות לנצל זאת מצד שני.

 

אלפי צעירים מנסים כיום להגשים את חלומם - לכבוש את הבמה ואת מסך הטלוויזיה כזמרות וכזמרים. מראה האלפים שממתינים בתור ל"אודישן" לכול אחת מהתכניות המובילות, מספר את הסיפור כולו.

 

אלא שהדרך אל התהילה והגשמת החלום, היא מעט יותר מורכבת, מהצלחה באודישן כזה או אחר.

 

התהילה מתחילה בחתימה על חוזה 


גם אם יש לך את ה"אקס פקטור", גם אם השופטים הסתובבו אליך ב"דה-ווייס" ואפילו אם צביקה הדר או רני רהב סבורים שיש בך את הניצוץ של "הכוכב הבא", לפני הכול יידרשו הצעירה או הצעיר לחתום על חוזה! חוזה דרקוני בדרך כלל.

 

חוזה כזה עלול להשפיע השפעה מכרעת על עתידם של החותמים עליו, המקצועי והכלכלי. הבנת החוזה ומחשבה על משמעויותיו, חיוניות ביותר לפני החתימה עליו. לאחר שנחתם החוזה, זה בדרך כלל כבר מאוחר מדי.

 

אלא שאלפי נערות ונערים, נשים וגברים צעירים, חותמים על חוזים כאלה יום יום; בלא הבנה. בלא מחשבה. בלא הכוונה!

 

התעקשו על משא ומתן על החוזה!

 

קל מאוד (ומפתה מאוד) ללכת שולל אחר החזות הבוטחת והקשוחה שמציגות ההפקות אל מול המתמודדים. גם מסרים בנוסח "אין בעיה, אל תחתום, יש אלפים אחרים שישמחו לחתום במקומך", פועלים את פעולתם. הצעירות והצעירים מקבלים את הפסאדה הזו "AS IS" ואינם מעלים על דעתם שאפשר אחרת. אפשר להיכנס למו"מ על החוזה וצריך להיכנס למו"מ על החוזה! נכון, שלא לכולם יהיה את אותו כוח מיקוח; ישנם כישרונות בולטים שההפקה תזהה עוד לפני האודישן ועבורם היא תהיה מוכנה לוותר יותר מאשר למועמדים פחות בולטים. אך גם מועמד פחות בולט יוכל להגיע להישגים במו"מ עם ההפקה. קרוב לוודאי כי החוזה שייחתם בסופו של דבר, יהיה שונה מהחוזה שהוגש לו לחתימה בתחילת הדרך.

 

קראתי בעיון רב את דבריהם של עורכי הדין המלומדים שהגיבו כי מדובר בחוזים חוקיים. הם כמובן צודקים. גם אני סבור כי חוזה כזה הנו חוקי וכי יהיה קשה עד מאוד – עד בלתי אפשרי, לתקוף אותו על רקע חוקיותו.

 

בדיקת החוזה חשובה לפני ולא אחרי החתימה 

 

לפיכך, צעירות וצעירים והוריהם, שימו נא לב! בדיקת החוזה צריכה להתבצע לפני החתימה עליו, לפני החתימה ולא לאחריה. יש הרבה מה לעשות בעניין. צריך לעשות בעניין.

 

אני מזמין גם את הנערות והנערים וגם את ההורים לפורום. ניתן יהיה להעלות כל שאלה בנושא זכויות יוצרים ומבצעים בכלל ובנושא חוזי אמן, זמר או שחקן בפרט. "כל מה שרציתם לדעת אך לא היה לכם את מי לשאול" או אם תרצו, "כל מה שרציתם לדעת ואפילו לא ידעתם שאינכם יודעים".

 

יש לך שאלה? 

פורום חוזה אמן | חוזה ריאליטי

 

עו"ד רון מיור עוסק זה יותר מ-20 שנה בזכויות יוצרים ובמיוחד, בהיבטים המעשיים שיש לכך מנקודת מבטם של אמני הבמה: זמרות וזמרים, שחקניות ושחקנים. לאורך השנים ייצג עו"ד רון מיור גם מפיקים, אמרגנים, מנהלים ואולפני טלוויזיה והוא מכיר את תעשיית המוסיקה משני צדיה.