.jpg)
בס"ד
מטרתו של המאמר, להציג בפניכם סקירה "על קצה המזלג" של ההליך הפלילי במשפט הישראלי.
באופן כללי, ניתן לחלק את ההליך הפלילי ל- 4 שלבים עיקריים:
- שלב החקירה המשטרתית.
- שלב בחינת הראיות וההחלטה על העמדה לדין או סגירת התיק.
- שלב המשפט.
- שלב הערעור/משפט חוזר.
השלב הראשון- שלב החקירה המשטרתית
ככלל, הליך פלילי נפתח לאחר שלמשטרה נודע על ביצוע עבירה (בין אם בעקבות תלונה ובין אם בעקבות מידע מודיעיני). בשלב זה תפתח המשטרה בחקירה לצורך בירור התלונה/המידע שבידיה (חריג לכלל – קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה רשאי להורות שלא לחקור עבירה בהתקיים שני התנאים המצטברים הבאים: עבירות שאינן מסוג פשע וכן שאין בהן עניין לציבור או אם הייתה רשות אחרת מוסמכת לחקור עבירה זו עפ"י דין).
תפקידה של המשטרה בשלב זה הינו לברר האם אכן נעברה עבירה ומי ביצע אותה. לשם בירור השאלות הנ"ל, מוקנות למשטרה סמכויות רבות עפ"י חוק לצורך ניהול הליכי החקירה ואיסוף הראיות הנדרשות בכל תיק ותיק. למשטרה קיימת הסמכות החוקית להשתמש בכל אחת מן הפעולות הבאות: חקירת חשודים ועדים, עיכוב חשודים, ביצוע מעצרים, תצפיות ומעקבים, עריכת חיפושים על גוף ובחצרים וכן תפיסת חפצים וחילוטם.
חשוב לציין, כי מיד עם פתיחת חקירה משטרתית רצוי ליצור קשר מיידי עם עו"ד פלילי שכן זהו שלב קריטי ביותר המשפיע על המשך ההליכים בתיק. התייעצות בשלב מוקדם עם עו"ד פלילי, יכולה להביא לסגירת התיק עוד בשלב החקירה או למצער להפחית משמעותית את חומרת האישומים שיופיעו בכתב האישום.
השלב השני – שלב בחינת הראיות וההחלטה על העמדה לדין או סגירת התיק
בסיומה של החקירה מעבירה המשטרה את חומר החקירה שנאסף לתביעה (תביעה משטרתית או פרקליטות) לצורך בחינת הראיות בתיק, ובמידה ואלו יגיעו לכלל מסקנה, כי קיימות ראיות מספקות להרשעה בתיק, כלומר קיים סיכוי סביר להרשעה, אזי יוגש כתב אישום. לעומת זאת, במידה שהמסקנה תהיה כי לא קיים סיכוי סביר להרשעה, במקרה כזה יורו על סגירת התיק באחת משלוש העילות הקיימות (חוסר אשמה, חוסר ראיות, חוסר עניין לציבור).
חשוב לציין, כי ישנה חשיבות רבה לעילה בגינה נסגר התיק, וזאת כיוון שבמרשם הפלילי קיים רישום של תיקים סגורים – תיק שנסגר בעילה של חוסר אשמה, לא יופיע במרשם הפלילי ואילו תיק שנסגר בעילה של חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור כן יופיע במרשם הפלילי.
השלב השלישי – שלב המשפט
במידה שמוגש כתב אישום, ניתן להגיש בנוסף בקשה למעצר עד תום ההליכים,דהיינו בקשה לעצור את הנאשם עד לסיום המשפט. ככלל, בקשה למעצר עד תום ההליכים תוגש לצורך הבטחת ניהול תקין של המשך המשפט (דוג':כאשר קיים חשש לשיבוש מהלך המשפט ע"י הנאשם).
רק לאחר שהוגש כתב אישום, קמה לנאשם ולסנגורו הזכות לעיין בחומרי החקירה.
המשפט נפתח בהקראת כתב אישום לנאשם (שלב "ההקראה"), וזהו השלב בו ניתן וצריך להעלות טענות מקדמיות, כגון: חוסר סמכות, פגם/פסול בכתב האישום וכו'. לאחר הקראת כתב האישום, על הנאשם להשיב לאמור בכתב האישום, כשבאפשרותו להודות או לכפור בעובדות אם באופן חלקי ואם באופן מוחלט. במידה שיש לנאשם טענת אליבי ("במקום אחר הייתי"), זהו השלב בו עליו להעלותה.
במידה שהנאשם כפר בעובדות כתב האישום או בחלקן, תתנהל "פרשת התביעה". זהו השלב בו יוצגו ראיות התביעה להוכחת העובדות שבכתב האישום. בסיום פרשת התביעה יש באפשרות הנאשם להעלות טענת "אין להשיב לאשמה" אשר קבלתה תביא לזיכויו. הטענה הנ"ל אומרת, כי מכלול הראיות שהובאו ע"י התביעה אין בהם כדי להוכיח למעלה מספק סביר (הרף הראייתי הנדרש במשפט פלילי) את אשמתו של הנאשם.
בסיום פרשת התביעה, ובמידה שהועלתה ונדחתה טענת "אין להשיב לאשמה", תחל "פרשת ההגנה", זהו השלב בו יובאו ראיות הסנגוריה לאי הוכחת אשמתו של הנאשם.
בתום שמיעת הראיות יערכו הצדדים סיכומים לעניין האשמה.
השלב הבא זהו השלב בו נותן בית המשפט הכרעת דין מנומקת, כשהאפשרויות העומדות בפניו הן הרשעת הנאשם או זיכוי הנאשם. במידה שהנאשם יזוכה, קיימת לתביעה זכות ערעור. במידה שהנאשם יורשע, יביאו הצדדים ראיות לעניין העונש שלאחריהם יישמעו סיכומים לעניין העונש.
בטרם יגזור בית המשפט את דינו של הנאשם, קיימת לנאשם "זכות המילה האחרונה".
בגזר הדין ייקבע העונש שיוטל על הנאשם, ולשני הצדדים קיימת האפשרות לערער על העונש, כשלנאשם קיימת גם האפשרות לערער על עצם ההרשעה.
השלב הרביעי – שלב הערעור/משפט חוזר
לאחר שניתן פסק דין,קיימת האפשרות לערער הן על עצם ההרשעה והן על העונש. הערעור הראשון הינו בזכות, אך קיימת אפשרות ערעור שנייה (לאחר קבלת רשות מבית המשפט).
כמו כן, קיימת האפשרות לבקש דיון נוסף על פסק דין של ביהמ"ש העליון במקרים מסוימים.
לאחר שנשלמו ומוצו כל הליכי הערעור, למעשה תם ההליך הפלילי ופסק הדין האחרון שניתן הופך לפסק דין חלוט. דהיינו, זהו פסק הדין הקובע הלכה למעשה את תוצאת ההליך הפלילי הספציפי.
יחד עם זאת, קיים הליך חריג נוסף הנקרא "משפט חוזר". רק במקרים חריגים ביותר, וככלל כאשר לאחר שכבר ניתן פס"ד חלוט ונתגלו עובדות חדשות שיש בכוחן לזכות את הנאשם, רשאי נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר שמונה על ידו, להורות על משפט חוזר.
גילוי נאות : עו"ד ליאור פרץ, בעל משרד פרטי בכפ"ס, הינו סנגור פלילי המייצג חשודים ונאשמים החל משלב הזימון לחקירה ועד לתום ההליך הפלילי.
אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעו"ד.
