יתרונות ה"סטרימינג" בהגנה על זכויות יוצרים של הקלטות מוסיקליות

לפני כשנה התקבל תיקון לחוק שהאריך את תקופת ההגנה על הקלטות של יצירות מוסיקליות מ-50 ל-70 שנה. ההגנה מותנית בזמינות ההקלטה לציבור הרחב לכל אורך התקופה.

לא רבים בציבור מודעים לכך, אך כפי שהחוק מגן על זכויות יוצרים ביצירות מוסיקליות וספרותיות כך הוא מכיר בזכויות יוצרים על הקלטות של יצירות מוסיקליות אלו ואף של תכנים אחרים (כגון מערכונים, נאומים וכיו"ב).

כלומר, שיר מוקלט סטנדרטי כולל מספר רבדים של זכויות יוצרים שונות ונפרדות: המילים, הלחן וההקלטה.

בעוד שההגנה המקורית על יצירה מוקנית מדרך הטבע ליוצר שלה, הרי ההגנה המקורית על הקלטה מוקנית למפיק שלה (בדרך כלל – חברת התקליטים). החוק מתייחס בצורה שווה להקלטה הכלולה בתקליט, דיסק, סליל טייפ, קלטת, קובץ דיגיטלי או בכל פורמט אחר.

זכויות יוצרים בהקלטה – מה זה אומר?

המשמעות העיקרית של ההגנה על הקלטה היא כפולה: ראשית, כל עוד ההקלטה מוגנת, יש לבקש רישיון מבעליה לכל השמעה פומבית. הבעלים זכאי לגבות תמלוגים עבור שימושים מסחריים/פומביים בהקלטה מתחנות רדיו, ערוצי טלוויזיה, בתי עסק, אולמות אירועים, די ג'ייס וגופים אחרים.

הגבייה ואכיפתה מתבצעות באמצעות אחד משני גופים שמייצגים בארץ את בעלי ההקלטות וגובות עבורם את התמלוגים המגיעים להם (טכניקת הגבייה והאכיפה דומה לזו של אקו"ם שפועלת במקביל בשם היוצרים). הגופים הם ״הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות״ שמייצגת חברות הפקה ותיקות כמו ״הד ארצי״, ״אן אמ סי״ ו״התו השמיני״ וכן ארגון בשם הפי״ל (הפדרציה למוסיקה ישראלית וים תיכונית) שמייצג מפיקים עצמאיים. באתרי אותם גופים ניתן למצוא מידע על רישיונות ותעריפים.

שנית, כל עוד ההקלטה מוגנת, בעליה הוא היחיד שזכאי להרשות מכירת עותקים פיזיים שלה (כמו דיסקים, תקליטי ויניל וכדומה), או עותקים דיגיטליים שלה (באמצעות אייטיונס למשל) ואף לאפשר את השמעתה ב"סטרימינג" באתרים כמו "יוטיוב" וכדומה. המשמעות הפרקטית היא שהעתקת ההקלטה המקורית והפצתה על גבי דיסק, תקליט או קובץ דיגיטלי ללא הסכמת בעל זכויות היוצרים מהווה גניבה מוסיקלית לכל דבר ויכולה לזכות בפיצויים בסך של 100,000 שקל ללא הוכחת נזק.

אגב, אין להתבלבל בין זכויות יוצרים בהקלטה (או בלשון העם – "בעלות בהקלטה") לבין זכויות יוצרים ביצירות הנכללות באותה הקלטה – מדובר במערכות שונות ונפרדות של זכויות יוצרים, שכל אחת מהן צריכה להיבדק ולהיבחן בנפרד.

תקופת ההגנה

תקופת ההגנה על זכויות יוצרים ביצירות מוסיקליות ואחרות פוקעת לאחר 70 שנה ממותו של היוצר (ובמקרה של יצירה משותפת – לפי תאריך הפטירה המאוחר ביותר).

לפני תיקונו של חוק זכות יוצרים היתה תקופת ההגנה על הקלטה פוקעת לאחר 50 שנה ממועד הפקתה. עם תיקון החוק במרץ 2017 הוארכה תקופת ההגנה על הקלטות מ-50 ל-70 שנה, ובכך היא הותאמה לתקופת ההגנה המקובלת במרבית מדינות ה-OECD.

יחד עם זאת, החוק החדש קבע במפורש כי הארכת תקופת ההגנה על הקלטה לא תחול על הקלטה שתקופת ההגנה עליה כבר פגה.

בהתאם, הקלטה שיצאה לאור עד סוף שנת 1966 היא נחלת הכלל וכל אחד יכול להעתיק אותה, למכרה, להפיצה ולהעמידה לרשות הציבור ללא כל צורך בקבלת רשות ממי שהיה הבעלים שלה בעבר. מנגד, הקלטות שיצאו לאור החל משנת 1967 ואילך, זכו למעשה לתקופת הגנה נוספת של 20 שנה.

התנאי: זמינות שוטפת

ואולם, התיקון לחוק מתנה את תקופת ההגנה הנוספת על הקלטה בשני תנאים מוקדמים. הראשון – שההקלטה היתה זמינה לציבור במהלך 50 השנים הראשונות, בין בדרך של מתן אפשרות לרכוש עותקים שלה (בפורמאט פיזי או דיגיטלי), ובין בדרך של העמדתה לרשות הציבור. אם תנאי זה לא התקיים – ההגנה על ההקלטה תפוג בתום 50 השנה הראשונות.

התנאי השני הוא שההקלטה תהיה זמינה לציבור בכל שנה ושנה לאורך 20 שנות ההגנה הנוספות. מפיק שלא ידאג לעמוד בתנאי זה יאבד את זכויותיו באותה הקלטה בתום השנה שבה היא לא הייתה זמינה לציבור, וההקלטה תהפוך לנחלת הכלל.

כך למשל, כל התקליטים של להקת הביטלס שיצאו לאור עד 1966 אינם מוגנים יותר על פי החוק בישראל וכל אחד יכול לעשות בהם שימוש לפי ראות עיניו – בכפוף לכך שהוא יעמוד בחובות אחרות המוטלות עליו על פי החוק, כגון - תשלום תמלוגים לבעלי זכויות היוצרים, קבלת היתרים לשימוש בדמותו של הזמר המבצע וכיו"ב. מנגד, התקליט היחיד של החלונות הגבוהים, שהופק ויצא לאור בישראל באמצעות חברת הד ארצי בשנת 1967, זכאי ליהנות מתקופת ההגנה הנוספת של 20 שנה, היינו – עד לשנת 2037 בתנאי כמובן שהד ארצי תדאג לזמינותו השוטפת באינטרנט במהלך כל 20 השנים הללו.

לסיכום, המסקנה החשובה שעולה מהתיקון לחוק היא שכל מי שעסק או עוסק בהפקת הקלטות או שיש הקלטות בבעלותו חייב לדאוג לכך שהן תהיינה זמינות באופן שוטף לקהל הרחב כל העת. אם בעבר היה מדובר בתנאי מכביד וכמעט בלתי אפשרי שמחייב את המפיק לדאוג לזמינות שוטפת של עותקים פיזיים של ההקלטה בחנויות (כגון תקליטים, דיסקים וכיו"ב), היום די בכך שהמפיק יאפשר באופן שוטף רכישה של ההקלטה בפורמט דיגיטלי, או שיעמיד אותה לרשות הציבור להאזנה ב"סטרימינג" על פי דרישה (באמצעות אתרים כמו "אייטיונס", "ספוטיפיי" "יוטיוב" וכדומה). בכך הוא יצא ידי חובתו וזכויותיו בהקלטה תישמרנה לאורך התקופה המרבית המוכרת בחוק.

עו"ד אלי נחום