של מי הלהקה הזו?

אחד הנושאים הסבוכים והבעייתיים בתעשיית המוסיקה הוא היקף זכויותיהם וחובותיהם של חברים בלהקה האחד כלפי משנהו. במאמר זה ננסה לענות על כמה מההיבטים החשובים בסוגייה זו. כמובן שמאמר זה עוסק בכללים המשפטיים הבסיסיים בסוגייה זו ואינו מתייחס באופן ספציפי ללהקת אתניקס או לכל להקה אחרת - כל מקרה צריך להיבחן לגופו.

רקע - כיצד נולדת להקה?

בדרך כלל להקה נוצרת כתוצאה משיתוף פעולה מקצועי בין מוסיקאים - באולפן הקלטות, במהלך הופעות, ג'אמים או אירועים דומים - שמחליטים להרחיב את שיתוף הפעולה ביניהם וליצור להקה חדשה.

מטבע הדברים, כמעט תמיד חברי הלהקה החדשה אינם מודעים למשמעות המשפטית של יצירת הלהקה, מהן הזכויות והחובות של כל אחד מהם כלפי משנהו, מי יכול לסלק את מי בלהקה, למי שייך שם הלהקה ושאלות דומות שבד"כ עולות על סדר היום רק לאחר שהלהקה היתה כבר פעילה תקופה ארוכה, וכמעט תמיד כתוצאה מסכסוך אישי שמתגלה בין חבריה.

של מי הלהקה?

בד"כ הלהקה "שייכת" במשותף לכל חבריה באחוזים שווים, אך ישנן אפשרויות אחרות, כמו למשל מצב שבו מוסכם מראש שהלהקה שייכת רק לאחד או לחלק מחבריה ואילו שאר חברי הלהקה מעניקים את שירותיהם ללהקה בתמורה לתשלום מוסכם.

למי שייך שם הלהקה?

כאמור, להקה היא סוג של שותפות בין כמה מוסיקאים, שחולקים ביניהם את הבעלות עליה. לפיכך בד"כ שמה של הלהקה שייך לחבריה במשותף, ואף חבר להקה לא יכול לעשות בו שימוש למטרותיו הפרטיות - שלא לצורך קידום פעילותה השוטפת של הלהקה - וזאת הן במהלך תקופת פעילותה של הלהקה, והן לאחר פירוקה מסיבה כלשהי.

הדוגמא השכיחה ביותר היא פרסום מודעות של חבר להקה שמדגיש בהן באופן בולט את עובדת היותו חבר הלהקה - מה שבאופן טבעי עוזר לו מאד לקדם את הקריירה שלו כאמן יחיד: שימוש כזה בשם הלהקה בצורה בולטת מדי ללא הסכמת יתר חבריה עלול להוות הפרה של הזכויות המשותפות של חברי הלהקה על שמה.

למי שייכים השירים וההקלטות של הלהקה?

בעיקרון כל אחד מחברי הלהקה הוא הבעלים של היצירות שלו - טקסטים, לחנים או עיבודים. יחד עם זאת צריך לציין כי ישנם מקרים לא מעטים בהם חברי הלהקה מסכימים מראש על שיתוף כזה או אחר בבעלות על זכויות היוצרים בשירי הלהקה.

לגבי הקלטות הלהקה - אם הלהקה מפיקה בעצמה ועל חשבון כל חבריה את הקלטות השירים שלה, אזי חלוקת הבעלות על ההקלטות הללו תהיה שווה בין כל חברי הלהקה.

ניהול קריירה אמנותית מקבילה

אין בהקמת להקה כדי להגביל את זכותו של כל אחד מחבריה לנהל קריירה אמנותית עצמאית, כל עוד אין בכך כדי לפגוע בפעילותה השוטפת של הלהקה.

איך מקבלים החלטות בלהקה?

החלטות שוטפות לגבי פעילות הלהקה - החל בנושא הסגנון המוסיקלי של הלהקה ואופי הופעותיה - וכלה בנושאים מסחריים כמו התקשרויות עם גופים כמו חברות תקליטים, מנהלים ונותני חסות - מצריכות תמיכה של רוב של חברי הלהקה, כל עוד אין בהחלטה כדי לנשל את אחד החברים מזכויותיו בלהקה.

כך למשל - לא ניתן באמצעות החלטת רוב חברי הלהקה להפחית משיעור חלקו של אחד מהם ברווחיה, או להכריח אותו לנגן על כלי כזה או אחר.

פרישה או "הפרשה" של חבר מלהקה

פרישה מרצון של חבר מלהקה לא תגרור אחריה בהכרח סכסוך בינו לבין יתר חברי הלהקה, ובד"כ הצדדים יגיעו להסכמה ביניהם על התנאים לפרישתו, כגון מתן התראה של זמן מספיק מראש על מנת לאפשר ללהקה להיערך למצב החדש, מציאת חבר להקה חלופי תוך ביצוע חפיפה עם החבר היוצא, וכמובן עיגון בהסכם של זכויותיו העתידיות של החבר בלהקה.

מנגד, כאשר מדובר בהוצאה של חבר מהלהקה בניגוד לרצונו, הסוגיה הופכת לסבוכה למדי: החוק קובע כי לא ניתן להוציא שותף משותפות שהוא חבר בה - אלא אך ורק בהסכמתו, או על פי החלטת בית משפט. הרי לא ייתכן שבלהקה של שישה חברים למשל יחליטו לפתע חמישה מתוכם להוציא מהלהקה את אחד מהם - סתם כך ללא סיבה - ולנשל אותו מזכויותיו בלהקה.

פעולה שכזו תגרור אחריה קרוב לוודאי הליכים משפטיים שבהם חבר הלהקה יטען - ובצדק - כי מנשלים אותו מהלהקה ובכך משתלטים למעשה על חלקו בעסק שהוא היה שותף להקמתו.

מאידך, המניע להוצאת חבר מהלהקה יכול להתבסס על סיבות ענייניות ומוצדקות כשלעצמן - כמו למשל חבר להקה שמגיע שיכור להופעות הלהקה או להקלטותיה, ופוגע בכך באיכותה המקצועית, בשמה הטוב וביכולתם של חברי הלהקה להמשיך ולתפקד באופן נורמלי כלהקה.

דוגמאות נוספות (ולא חסרות כאלו) היא הפיכתו של חבר להקה לנכה עקב נסיבות של כח עליון, או נסיעה ארוכה ויזומה שלו למדינה אחרת מסיבות אישיות כאלו או אחרות - מה שלא מאפשר את המשך שילובו בפעילות השוטפת של הלהקה... במקרים כאלה בהחלט קיימת אפשרות שבית המשפט יאשר את הוצאתו של החבר מהלהקה, על מנת להציל את הלהקה מפירוק.

יחד עם זאת, פרישתו של חבר מהלהקה לא בהכרח מאיינת את כל זכויותיו לגבי אותה להקה. כך למשל ימשיך החבר שפרש להיות הבעלים של זכויות היוצרים של יצירותיו שיצאו לאור במסגרת הלהקה עד לתום התקופה שבה החוק מכיר בתוקפן של זכויות אלה (70 שנה לאחר מותו של היוצר).

החבר הפורש ימשיך גם להיות הבעלים (בחלקו היחסי כמובן) של ההקלטות שהופקו על ידי הלהקה בתקופת היותו חבר בה. בנסיבות מסוימות יכול אותו חבר גם להיות זכאי אפילו לחלק מסויים מרווחי הלהקה בגין השימוש שהיא ממשיכה לעשות בשם ששייך למעשה גם לו. הכל כמובן תלוי במקרה הספציפי.

לסיכום, תיקצר היריעה מלהכיל את כלל הנושאים הכרוכים בחובותיהם וזכויותיהם של חברי להקה האחד כלפי השני, ועל מנת להקיף את כולם יש צורך במאמר רחב ומקיף הרבה יותר.

יחד עם זאת, המלצתי החד משמעית לחברי כל להקה היא לחתום מוקדם ככל האפשר על הסכם בכתב המגדיר את הזכויות והחובות של כל אחד מהם במסגרת הלהקה, ובכך לצמצם למינימום את פוטנציאל הסכסוכים שצפויים להם בהמשך הדרך.

מאת: עו"ד אלי נחום