באתר גלובס פורסמה לאחרונה ידיעה, לפיה חברת צילום אמריקאית שצילמה בעבר את בר רפאלי במהלך חופשת נופש עם בעלה ביוון, הגישה באמצעות עוה"ד קובי מרקוס ואלון פלד ממשרד גורניצקי ושות' תביעה על סך 900,000 ₪ נגד עיתון הארץ בגין פרסום הצילומים הנ"ל ב"עכבר העיר" ללא רשותה של החברה.


תביעה זו מהווה רק טיפה מתוך אוקיינוס של תביעות שמוגשות בשנים האחרונות בישראל ובחו"ל חדשות לבקרים כנגד עיתונים, גופים ואנשים פרטיים, בשל שימוש בצילומים ללא היתר. אם בעבר – לפני עידן האינטרנט - היה זה מסובך למדי להעתיק באיכות טובה צילום שמתפרסם בעיתון או במקום אחר ולעשות בו שימוש – הרי בעידן האינטרנט כל ילד יודע כיצד להעתיק צילום ולהפיץ אותו ברחבי הרשת.


הנגישות לצילומים באינטרנט והקלות הבלתי נסבלת של העתקתם הביאה אמנם להפצה מסיבית שלהם במרחבי הרשת, אך במקרים רבים העתקת הצילום מהווה הפרה של חוק זכות יוצרים, וזאת אם המעתיק לא טרח לקבל על כך אישור מבעלי הזכויות בצילום – בין ביודעין ובין שלא ביודעין.


שימוש בצילום שנמצא באינטרנט מחייב אישור מבעלי זכויות היוצרים


חשוב לומר זאת בצורה ברורה וחד משמעית: אסור לעשות שימוש כלשהו בצילום בו אתם נתקלים באינטרנט – בין אם מדובר בשימוש למטרות מסחריות ובין למטרות אלטרואיסטיות או מטרות אחרות. כמו שאומרים על נרות חנוכה – "אין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד". כך לדוגמא, רבים לא יודעים כי גם העתקת צילום לדף פייסבוק מחייבת את אישור בעלי הזכויות בצילום. ייתכן שבמרבית המקרים הדבר לא יגרור אחריו תביעה של בעל הזכויות – אבל כשזה קורה זה לא נעים...


כהערת אגב ראוי לציין שבמרחבי הרשת ישנם לא מעט אתרים שמפרסמים צילומים המותרים בהעתקה גם ללא אישורם של בעלי הזכויות – כאשר עובדה זו מצויינת במפורש באותם אתרים. אך כאמור מדובר ב"יוצא מן הכלל המעיד על הכלל" – ברירת המחדל היא שאסור לעשות שימוש בצילום – אלא אם כן נכלל באתר המפרסם צילומים המותרים בשימוש ללא צורך באישור.


אחת הסיבות לכמות האדירה של תביעות בנושא צילומים היא שמצד אחד הציבור לא מודע להפרת החוק שהוא מבצע כשהוא מעתיק צילום באינטרנט מאתר לאתר, כאשר מנגד יש היום טכנולוגיות המאפשרות לבעלי הזכויות בצילומים לאתר כל פרסום שלהם באמצעות רובוטים שמשוטטים כל העת באינטרנט ומאתרים את הצילומים בכל מיני אתרים. מכאן ועד להגשת תביעה נגד המפר הדרך קצרה ולא מסובכת יתר על המידה.


בד"כ די במשלוח מכתב איום בתביעה מצידו של עורך הדין שמייצג את בעלי הזכויות בצילום, על מנת לשכנע את מי שעשה שימוש שלא כדין בצילום להגיע לפשרה כספית מול בעל הזכויות. ישנן חברות ענק המחזיקות בזכויות יוצרים על צילומים שחלק ניכר מהכנסותיהן מבוסס על תביעות כאלו. יש גם לא מעט צלמים שמגדילים את הכנסתם השוטפת באמצעות איתור צילומים שלהם באינטרנט והגשת תביעות נגד המפרסמים.


נשאלת השאלה – מהו סכום הפיצוי שיכול בעל הזכויות לקבל ממפר הזכויות?


על פי החוק בישראל מוקנית לו הזכות לתבוע מהמפר פיצוי סטטוטורי שיכול להגיע עד ל - 100,000 ₪ - בהתאם לנסיבות העניין - וזאת מבלי להוכיח נזק ממשי כלשהו. אם מדובר בצילומים רבים – הפיצוי יכול גם לעבור כמובן את המגבלה הנ"ל של 100,000 ₪.


כאשר מדובר באדם פרטי מן הישוב שמעתיק למשל צילום לדף הפייסבוק שלו ללא אישור בעלי הזכויות – הפיצוי הסטטוטורי יגיע בד"כ לאלפי שקלים בודדים בלבד. במקרים של שימוש בעל אופי יותר מסחרי הפיצוי יכול להגיע גם לעשרות אלפי שקלים לצילום בודד. ואולם – מדובר כאמור בפיצוי שאינו קשור בהכרח לנזק האמיתי שנגרם לבעלי הזכויות והם זכאים לתבוע גם סכומים גדולים בהרבה – אם רק יוכיחו שאכן נגרם להם נזק בסדרי הגודל הנתבעים.


במאמר מוסגר יאמר כי כל הכללים הנ"ל חלים לא רק לגבי העתקת צילומים המתפרסמים באינטרנט, אלא גם על העלאה ראשונית של צילום לרשת ללא אישור בעלי הזכויות.


לסיכום, אלה הן עצותיי לכל מי שנוהג להעלות צילומים לאינטרנט או להעתיק צילומים שכבר התפרסמו ברשת:


ראשית - לפני כל שימוש בצילום ברשת - בדוק היטב ובמשנה זהירות האם יש לך אישור לכך מבעלי זכויות היוצרים בצילום.


שנית – הקפד לציין את שמו של הצלם מאחר וגם אי מתן קרדיט כשהוא לעצמו מקנה זכות לתביעה כנגדך.


שלישית – במקרה שכבר קיבלת מכתב דרישה לפיצויים מבעלי הזכויות בצילום שעשית בו שימוש ללא רשות – הורד מיד את הצילום מהאתר אליו העלית אותו... על פי החוק בישראל הסרת הצילום כשהיא לעצמה תעמוד לזכותך הן בהתדיינות מול התובע לגבי פשרה לפני המשפט – והן כשיקול לטובתך בעת שהשופט יפסוק את סכום הפיצוי שיושת עליך.


רביעית – אם אינך יכול להוכיח שהתובע אינו בעל זכויות היוצרים בצילום המדובר, או לחילופין אינך יכול להוכיח שקיבלת היתר מבעל הזכויות לעשות שימוש בצילום ברשת – וגם אין לך טענות טובות אחרות בנושא - הרבה יותר משתלם וכדאי מבחינתך הוא לסגור את התביעה בפשרה עוד לפני שתיגרר להליכים משפטיים, מאחר ורק עלויות המשפט ושכר טרחת עורך הדין שתאלץ לשלם יהפכו בד"כ את ההתדיינות בנושא זה ללא כדאית מבחינה כלכלי.


המאמר פרי עטו של עו"ד אלי נחום