לפני כשבועיים השיק ציון ברוך תערוכת ציורים שלו במתחם שרונה בתל אביב. ניכר היה כי הקהל הרחב מתלהב מהאיכות והרמה של ציוריו של ברוך, מה שהביא גם למכירות נאות של הציורים במחירים של אלפי שקלים ואף יותר לציור.


בעקבות הצלחת התערוכה העלו מספר ציירים טענות ולפיהן הציורים של ציון ברוך דומים בצורה חשודה לציורים שלהם. לדבריהם אין מדובר ביצירות מקוריות של ברוך אלא ביצירות מועתקות (או "גנובות" – כפי שנהוג לומר בלשון העם).


בתשובה לכך צוטט ציון ברוך בתקשורת כאומר שגם אם יש דמיון בין ציוריו לציורים אחרים – הרי לא מדובר בהעתקה אלא בהשראה בלבד.
אין ביכולתי או בכוונתי לפסוק במאמר זה בשאלה האם ציון ברוך העתיק מציורים אחרים, או שהוא רק קיבל השראה מאותם ציורים. יחד עם זאת, זו הזדמנות טובה להרחיב מעט בנושא מהי יצירה ומהו הגבול בין יצירה מועתקת לבין יצירה שנוצרה תחת השראה.


מהי יצירה?


בגדול, דרישות הסף העיקריות שיש לעמוד בהן על מנת שיצירה תוגדר כיצירה הן שתיים: האחת – שהיצירה תהיה מקורית, והשנייה – שהושקעה בה מידה מינימלית של מאמץ.


נתחיל דווקא מהתנאי השני – זהו תנאי שקל יחסית לעמוד בו - למעשה די בכך שלקחת דף נייר וציירת עליו ציור במשך כמה דקות – ואפילו שניות - על מנת שתנאי זה יתקיים. פול מקרתני מספר שבוקר אחד הוא התעורר כשבמוחו מתנגנת מנגינה חדשה, שלימים יצאה לאור כלהיט הידוע של הביטלס Yesterday. די היה בכך שבאותו בוקר מקרתני לקח גיטרה לידו והחל לזמזם את המנגינה, כדי לעמוד בקריטריון של השקעת מאמץ מינימלי, אפילו שהמנגינה נולדה במוחו תוך כדי שינה ולכאורה ללא כל מאמץ שהוא.


לעומת זאת, התנאי הראשון של מקוריות הוא תנאי חשוב והכרחי להגדרתה של יצירה כיצירה מוגנת על פי החוק, ולעיתים הוא משמש אבן נגף בדרכו של היוצר להכרה ביצירתו כיצירה מוגנת.


הסיבה לכך היא שבד"כ יצירות אינן מקוריות לגמרי, אלא מטבע הדברים יש בהן פעמים רבות דמיון ליצירות אחרות. כמעט בכל שיר חדש אפשר למצוא דמיון כזה או אחר לשיר קיים, וכמעט בכל ציור אפשר למצוא קווים מקבילים לציורים קודמים. לכן, השאלה מתי יצירה היא מקורית ומתי היא מהווה העתקה של יצירה אחרת היא לא אחת משימה מאתגרת ביותר.


החוק אוסר רק על העתקת "חלק מהותי" של יצירה מוגנת. השאלה מהו חלק מהותי ומהו חלק לא מהותי היא שאלה של איכות ולאו דווקא של כמות. כך למשל "Hook" של שיר (השיא של שיר) יכול להיות משפט מוסיקלי קצר אחד ובכל זאת הוא יוגדר כחלק מהותי של השיר. לעומת זאת כמה תיבות מוסיקליות אחרות של אותו שיר יכולות להיחשב כחלק לא מהותי שלו. זה המצב גם לגבי חלק קטן של ספר או סרט – אי אפשר להתעלם כמובן מהיקף ההעתקה, אבל בסופו של דבר איכותו של החלק המועתק תכריע בשאלה אם מדובר בהעתקה אסורה על פי החוק אם לאו. כמובן שיש לבדוק כל יצירה לגופה, ולא ניתן לקבוע כללים מדוייקים לבחינת הנושא.


יצירה מועתקת מול יצירה שנוצרה תחת השראה


פלוני שמאוהב ביצירותיו של שאגאל מתקופת ה"קוביזם", יכול להתחיל לצייר באותו סגנון ציורים משלו – אין ספק שהוא פועל תחת ההשראה של שאגאל, אבל עובדה זו בלבד אינה הופכת את ציוריו שלו למועתקים או ללא מקוריים, אלא אם כן יימצא שיש דימיון ממשי בין יצירה שלו לבין יצירה ספציפית של שאגאל, דימיון שלא ניתן להסבר אחר חוץ מהעתקה. גם את האדריכל שבונה בסגנון האדריכלי של גאודי הספרדי אין להאשים בהעתקה, כל עוד הוא באמת פועל תחת ההשראה של גאודי ואינו ממש מעתיק ממנו אלמנטים אדריכליים מהותיים.


צייר יכול לקבל השראה מציור של ילד בוכה ולצייר ציור מקורי משלו של ילד בוכה – כל עוד לא מדובר באותם פנים של ילד שכבר הופיעו בציור הקודם. הוא יכול לקבל השראה אפילו מציורי התקרה של הקפלה הסקסטינית ולצייר ציורי תקרה חדשים משלו המתארים את הבריאה וכיו"ב (אם יש לו סולמות מספיק גבוהים כמובן) – כל עוד הוא אינו מעתיק ממש חלקים מהותיים מהציורים המופיעים באותה תקרה מקורית מפורסמת.


"השראה" היא כמו "רעיון"


מן המפורסמות הוא שרעיון אינו מוגן על פי חוקי זכויות יוצרים, בעוד שיצירה שמביאה לידי ביטוי את הרעיון היא אכן מוגנת. הרעיון להפיק סרט על הפלישה לנורמנדי אינו מוגן, וכל אחד רשאי לצלם סרט משלו בנושא זה, כל עוד הוא אינו מעתיק חלקים מהסרט המקורי. אפשר בהחלט לעשות אנלוגיה בין "רעיון" ל"השראה". מישהו רואה ציורי כבשים של קדישמן ומחליט לצייר ציורי כבשים משלו – אפשר לקרוא לזה השראה ואפשר גם להגיד שהוא עושה שימוש ברעיון לצייר כבשים. במובן זה המילים רעיון והשראה הן בעלות משמעות דומה. העובדה שהרעיון או ההשראה ליצירה מסויימת נולדו מיצירות אחרות שאליהן נחשף היוצר – אינה גורעת ממקוריות יצירתו, כל עוד היא לא באמת מועתקת.


לסיכום, כאמור, אין דרך להגדיר במדוייק את ההבדל בין יצירה שנוצרה כתוצאה מהשראה ליצירה מועתקת. יש לבדוק תמיד כל עניין לגופו ולהתרשם באופן אישי. לעיתים – כמו במקרה של יצירות מוסיקליות – על השופט להיעזר בחוות דעת של מוסיקולוג, ואין זה גם מן הנמנע ששופט ייעזר גם במומחה לענייני ציורים, אדריכלות וכיו"ב. יחד עם זאת, בסופו של יום אפשר בהחלט להחיל בנושא זה את הציטוט המפורסם מפיו של השופט האנגלי סטיוארט שאמר פעם שהוא אינו יודע כיצד להגדיר מהי פורנוגרפיה, אבל כשהוא נתקל בה הוא תמיד יודע לזהות אותה.