אנשים הבוחרים להיפרד ולפרק את תא משפחתם אשר יצרו בעמל רב, נתקלים לא פעם בקשיים, כיצד לפרק את ה"חבילה"? האם אתן ביטוי לאגו ו"אפול" לתוך מלחמות ומאבקים? או אתאפק וארסן את רגשותיי, קשים ומתוחים ככל שיהיו, כדי לשמור על "צלם הורה" ועל הדמות לחיקויי ובכך אקטוף את הפירות אח"כ. אלו שאלות אשר תשובותיהן תלויות באופיו של האדם.

הליך של גישור יכול לספק פתרונות גמישים ויצירתיים שמערכת המשפט כמערכת נוקשה מטבעה חסרה בהם. לדוגמה, כאשר קיים וויכוח בין שניים על אחיזה בתפוז, זה אומר שלי וזה אומר שלי. בשעה ששופט מחליט באפן שרירותי (משיקולי ייעול המערכת) שהתפוז שיך לאחד ואנו שייך לאחר, יכול המגשר לבחון תחילה את צרכיו של כל צד ולגלות שאולי אחד מעוניין בקליפה להכנת ריבה והאחר בכלל חפץ במיץ לשתיה. כך, תפטר המחלוקת לשביעות רצון הצדדים ללא תחושה של וויתור או הפסד אלה להיפך - זה נהנה וזה לא חסר!

הגישור הינו "הליך תומך תקשורת" – כלי אנושי וחברתי ממדרגה ראשונה והמתובל בהרבה חכמת חיים, ממקד לחשיבה עצמאית בתהליך שנעשה מתוך בחירה ורצון חופשי. כמובן שאת התהליך מלווה אדם שלישי ניטרלי המסייע לצדדים להגיע לעמק השווה. הצדדים לגישור שוטפים פעילים הלוקחים אחריות על התהליך ותוצאותיו, ובכך מאחים את הקשר בניהם, מה שיוצר מחויבות להסכמות אליהם יגיעו.

גישור נכון, קודם כל יוצר קרקע פורייה להמשך גידול הילדים במסגרת משפחתית נורמטיבית ולכיבוד הורים, הוא גם משמש בסיס הכרחי עליו יוכלו הילדים לגדול עם מינימום משקעים ומקסימום ביטחון עצמי, מאחר והילדים תמיד נקשרים ללב הסכסוך, למרות שהם אינם צד לו ומאידך כופים עליהם שינוי בחיים וזה יוצר עבורם עומס רגשי אדיר ובעל השפעות ארוכות תווך.

ילדים אמורים לגדול עם שני ההורים ולכן הם צריכים אותם באופן שווה בחייהם! זה מה שמקנה להם את היציבות והביטחון. ואם כך הדבר, אין מקום להתנצחות בין בני הזוג ובטח לא בהגדרה של מי מהם יותר טוב בגידול הילדים, הבנתם וצרכיהם.

עליכם כהורים המחליטים לקחת אחריות ולהוביל את התא המשפחתי גם במשבר זה ,מוטלת האחריות לספר לילדים על כוונתכם להיפרד ולהשתדל לעשות את זה ביום החופשי שלהם, כמובן שיש לספר להם יחד, חשוב לא להטיח האשמות כלפי בן הזוג ולא ליצור תחושה של "הורה טוב" ו"הורה רע".להיות איתם ביום הזה במלוא מובן המילה, לענות על שאלות שמציקות להם או על אי וודאות שצפה בקווים כלליים, להסביר שזו לא אשמתם, תמיד להגיד שאתם אוהבים אותם וכי זו פרידה בין ההורים ולא פרידה בין ההורים לילדים. רצוי גם לספר להם בקווים כלליים על השינויים שעשויים לחול עליהם כתוצאה מהפרידה.

תהליך הפרידה כואב ככל שיהיה ,מאחר שנעשה מתוך רצון והבנה ,תורם תרומה שאין לה שיעור לבשלות הצדדים כאדם וכהורים ועל כך שמורה לכם ההורים, הזכות לקצור את הפירות בטווח הארוך ביחסיכם עם ילדיהם.

תהליך הגירושין שונה ממקרה למקרה, לעיתים אורך בין 3 שבועות ל- 3 חודשים ויכול להגיע גם ל-3 שנים, אך הדברים יבואו על מקומם, לכן קחו נשימה עמוקה והירגעו ככל יכולתכם. תנו לשלבי הגירושין שהם כעס, תסכול, עצב והקבלה לעבור עפ"י סדר ובאופן טבעי - יגעתם ומצאתם תאמינו.