אחת מהנקודות הכאובות באופי העבודה בהייטק היא העבודה מסביב לשעון. חברות ההייטק מאפשרות לעובדים משרה גמישה לכאורה ובתמורה העובד עובד בהתאם לצורך, גם אם מדובר בשעות מטורפות. במקרים רבים עובדים מבצעים גם עבודה מהבית ועל כן ישנו קושי לעקוב אחר שעות העבודה של העובדים.
על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, מעביד חייב לנהל פנקס ובו יהיו מצוינות שעות עבודה, שעות מנוחה שבועיות, שעות נוספות, תשלום בגין שעות נוספות ותשלום בגין עבודה במנוחה השבועית. בהתאם לתיקון לחוק, הרישום צריך להיות שוטף וכולל רישום שעות עבודה בפועל; במידה ואין אפשרות לבצע את הרישום בפנקס באמצעים מכניים, דיגיטליים או אלקטרוניים, על העובד לחתום מדי יום והרישום יאושר בחתימת הממונה מטעם המעביד.
למשל, כאשר מדובר בסוכן מכירות או טכנאי שירות שמבצע עבודתו אצל לקוחות, ניתן למצוא את האפשרות הטכנית המתאימה על מנת שהמעביד יקבל דיווח ברמה יומית על שעות עבודתו (דיווח נוכחות באמצעות הטלפון מאתר הלקוח, באמצעות הודעת טקסט, באמצעות הטלפון הנייד שברשות העובד וכו').
משרת אמון: האם היא עדיין קיימת?
חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל, בין היתר, על עובדים בתפקידי הנהלה, במשרות אמון אישי ועל עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם.
בית הדין לעבודה לא יבחן אם המעביד פיקח בפועל על שעות העבודה והמנוחה של עובד מסוים, אלא האם יכול היה לפקח בהתאם לתנאי העבודה ונסיבותיה, ולא עשה כך. בתי הדין לעבודה פסקו לגבי עובדים בתפקידי הנהלה או אמון אישי, כי יש לבחון את מהות התפקיד בכל מקרה ספציפי, למשל: מסגרת ההעסקה, סמכויות העובד, מיקומו בארגון.
המגמה בפסיקה לפרש את החוק שהנו בעל תכלית חברתית, כך שיחול על מרבית העובדים ובכך למעשה הם זכאים לתשלום בגין שעות נוספות.
נטל ההוכחה: החידוש לטובת העובדים
המעביד יצטרך להוכיח כי חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על העובד הספציפי. בתיקון לחוק הגנת השכר, נקבע כי בכל הנוגע לתביעה בה תובע העובד תשלום שכר עבודה בגין שעות עבודה, שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה שבועית (עד 15 שעות נוספות בשבוע או עד 60 שעות נוספות בחודש) שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה, נטל ההוכחה עובר לכתפי המעביד.
כלומר, המעביד יצטרך להוכיח כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה הנוספות השנויות במחלוקת, אותן תבע בכתב התביעה שלו, אלא אם יציג המעביד רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות העבודה כנדרש בתיקון לחוק. מדובר בנטל הוכחה שיהיה למעביד קשה מאוד להרים.
אחריות נושאי משרה בחברה
בהתאם לתיקון לחוק הגנת השכר, מעביד חייב לנהל פנקס שכר ולמסור לכל עובד בכתב תלוש שכר אשר יכלול את פרטי השכר ששולם לעובד, את מספר הימים והשעות המדויק בתלוש השכר ועוד – כל זאת לגבי תלושי השכר של כל אחד מהעובדים, כולל משרות אמון והנהלה, ועובדים שאינם מגיעים למקום העבודה.
עובדים בתנאי העסקה מיוחדים נדרשים ליתן פירוט מדויק של ימי העבודה ומספר שעות העבודה שלהם בכל יום. לנושאי משרה אחריות לקיום הוראות החוק והפירוט הנדרש בתלוש השכר. במקרה של אי מילוי הוראות החוק עלול נושא המשרה לשאת בתוצאות הפליליות של ההפרות.
הצעה לפתרון
בתנאי העבודה הנהוגים בהייטק ברור שהחוק המיושן אינו מתאים. הפתרון שמצאו חברות ההייטק שמתכוונות להעסיק עובד בשעות נוספות על מנת לעמוד בדרישות החוק הוא:
1. "תוספת שעות נוספות גלובלית" – לציין בתלוש המשכורת רכיב נפרד כך משכר העבודה היסודי, על מנת שלא ייווצר מצב של תשלום שכר כולל.
2. לקבוע את סכום התוספת לפי חישוב בהנחה שהעובד היה מקבל תשלום בגין השעות הנוספות שעבד בפועל. לצורך כך, יש לקבוע מספר מרבי של שעות נוספות אליהן מתייחסת התוספת, ולהקפיד כי לא הסכום לא יכלול שעות מעבר למותר עפ"י החוק.
האמור לעיל אינו מהווה חוו"ד משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
עודכן ב: 05/07/2015