חוק לשון הרע קובע ש"לשון הרע" הינה דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעז מצדם; לבזותו בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסות לו או לפגוע במשרתו של אדם, אם במשרה ציבורית ואם במשרה אחרת או בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; לבזות אדם בשל גזעו , מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.
כבוד האדם לפיכך מוגן אינהרנטית בחוק איסור לשון הרע והינו חלק מרכזי בו. במילים אחרות, לשון הרע הינו כל פרסום שיש בו כדי לפגוע בכבודו של אדם בפני הבריות, להשפילו ולבזותו.
המשפט מעניק פתרון לנפגעות מין ש"זוכות" להוקעה חברתית
לא פעם מתלוננות ונפגעות עבירות מין ואלימות "זוכות" להוקעה חברתית, אות קלון וסטיגמה. החברה בה הן חיות מוציאה אותן מקרבה ולא פעם הן נאלצות לשאת פרסומים בוטים ומשפילים אודותיהן, פרסומים בוטים ומבזים, ובעיקר שקריים שאין להם דבר וחצי דבר עם האמת ואשר משרתים את מטרת ההוקעה החברתית.
המשפט מעניק פתרון כיצד להתמודד עם תופעה קשה זו על ידי האפשרות לתבוע במקרים המתאימים בתביעות לשון הרע. חשוב לדעת כי במקרים המתאימים של פגיעת לשון הרע, פגיעה זו אינה רק עוולה אזרחית אלא עבירה פלילית של ממש, ויש אפשרות בידי הנפגע להגיש קובלנה פלילית פרטית. קובלנה פלילית הינה כתב אישום לכל דבר ועניין שבו "התובע" הינו הגורם המאשים, בית המשפט הינו בית משפט פלילי לכל דבר ועניין והסנקציה עונשית לחלוטין.
אייל גולן נגד מרכז הסיוע לתקיפה מינית
לאחרונה התבשרנו בכלי התקשורת כי אייל גולן שלח באמצעות עורכי דינו מכתב התראה לאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית שקראו לאמנים להחרים את פסטיבל הנשים בהשתתפותו. לטענתו, "נמאס לו להרגיש שק חבטות".
לא כל ביטוי שאינו נוח לאדם ייחשב לשון הרע
לעניות רבים וטובים תביעה שכזו "לא תחזיק מים" שכן קריאת האיגוד חוסה תחת חופש הביטוי מה גם שעל פניו לא פגעה באופן הנדרש בכבודו של אייל גולן או ביזתה אותו כאדם. בל נשכח, שהקריאה נעשתה טרם סגירת התיק הפלילי נגדו וכאשר עננת פלילים שחורה משחור עדיין ריחפה מעל ראשו. מעבר, הקריאה של האיגוד הייתה מנומקת. לאחר חקיקת חוקי היסוד נקבע כי לא כל ביטוי שאינו נוח לאדם יהיה לשון הרע. לחופש הביטוי מעמד בכורה אך הוא אינו מוחלט.
תביעת לשון הרע לאחר ששם קורבן אונס נחשף באינטרנט
בחודש אוגוסט האחרון הגישה קורבן אונס תביעת לשון הרע נגד הנהלת בתי המשפט ששמה נחשף באתר האינטרנט בתי המשפט בשוגג היא זכתה ובית המשפט קבע פיצוי בסך 55,000 שקלים (כבוד השופט גדעוני).
בית המשפט קבע כי המקרה נופל תחת חוק איסור לשון הרע מאחר שהפרסום עלול להשפיל ולבזותה ומכיוון שנעשה באתר האינטרנט הפתוח לכל ודחה את טענות הנהלת בתי המשפט שטענו שהייתה אדישה לפרסום. בנוסף התייחס השופט לצורך לגונן על נפגעי ונפגעות עבירות מין ולתחושות המלוות קורבנות אונס החוששים כי חשיפת זהותם תפגע ברקמת חייהם, תציף מחדש את הפגיעה ותחתור תחת יכולתם להמשיך ולתפקד במסגרות החיים השונות.
לסיכום, אם את/ה קורב/ן לעבירה חמורה, ופגעו בך בכך שהוציאו דיבתך, דע/י כי החוק מעניק לך פתרון לבעיה זו הן בפן הפלילי והן בפן האזרחי.
