כל מה רציתם לשאול על צו הגנה וצו למניעת הטרדה

מה ניתן לעשות כאשר אנו חווים הטרדה, איום או פגיעה פיזית?

אז ראשית, אל תחששו להתלונן כי כולנו צריכים להרגיש מוגנים!!!

לעתים אנו חשים מאוימים או מוטרדים על ידי בן אדם אחר, אם זה מכר שלנו, או בן משפחה. פעמים רבות אנו חוששים להתלונן ונמנעים מלפנות לערכאות משפטיות.

אז מה אתם יכולים לעשות כדי להגן על עצמכם והכי חשוב, אל תישארו לבד.

לידיעתכם, החוק קובע כי הטרדה מאיימת היא מצב שבו אדם מוטרד או מאוים באופן פיזי או מילולי ובעקבות ההטרדה אותו אדם חווה פגיעה בחירותו, בפרטיותו, בשלוות חייו, בחופש תנועתו, רכושו, בשמו הטוב או בגופו.

כצעד ראשון ומיידי, ניתן לבקש צו הגנה או צו הרחקה נגד המאיים, שהוא צו שבמסגרתו יורה בית המשפט לאותו אדם להפסיק להטריד אתכם.

בקשה כזאת מוגשת לבית המשפט, בדרך כלל במעמד צד אחד. הדיון מתבצע כבר באותו היום ולרוב, במידה ואכן קיימת היתכנות לפגיעה, הצו יינתן במעמד צד אחד ובמקביל יקבע בית המשפט, תוך שבעה ימים מיום הגשת הצו, דיון במעמד שני הצדדים, על מנת שגם הצד השני יוכל להשמיע את עמדתו.

כאשר מדובר במשפחה, הטרדה בין בני זוג, ילד שמאיים על הוריו או להיפך, הסמכות לדון בבקשה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.

באופן כללי, צו ההרחקה או צו למניעת הטרדה אוסר על הפוגע להטריד אתכם בכל צורה ואף קובע רדיוס שבו לא יוכל הפוגע/המטריד להתקרב אל ביתכם, מקום עבודתכם וכיוצ"ב.

צווים אלה גם אוסרים על הפוגע ליצור עמכם קשר, בנוסף, כאשר מדובר בצו הגנה - באופן מיידי נלקח מהפוגע נשק ונשללת ממנו הזכות לאחזקת נשק.

צו זה יכול להיות בתוקף למשך כששה חודשים, כאשר בית המשפט רשאי להאריכו עד שנה. בתום השנה יש להגיש בקשה חדשה. בנסיבות מיוחדות מאוד, בית המשפט יכול להאריך את הצו לתקופה של עד שנתיים.

מהחיים

"לפני כחודש צלצלה אליי קולגה כשמולה יושבת אישה שבעלה היכה אותה. השתיים ביקשו שאקח את הטיפול לידיי. ביקשתי מהגברת שחוותה אלימות באותו הבוקר להגיש תלונה במשטרה. האישה סירבה - אני חייב לציין כי אם אכן הייתה אלימות אני עומד על כך שתוגש תלונה במשטרה, וכאשר הלקוח/ה חוששים להגיש את התלונה אני מגיש אותה בעצמי - מספר שעות מאוחר יצרה איתי קשר אותה לקוחה ושלחה לי סרטון ממצלמות האבטחה בבית שמראה אלימות איומה, בעלה רוכן מעליה ומכה אותה באגרופים על פניה. באותו ערב הגשתי תלונה בשמה ותוך שעה הבעל נעצר, הוגש נגדו כתב אישום וכמובן שהגשנו בקשה לצו הגנה.

לצערי, אנשים רבים חוששים ממהלך של הגשת תלונה וכשמדובר באמת באלימות אני עומד על כך שתוגש תלונה.

לצערי הרב יש גם תלונות שווא, תלונות בהן כאשר מתקיים דיון במעמד שני הצדדים, בית המשפט מתרשם שלא כצעקתה ובמבטל את הצו הזמני שניתן.

מה חשוב לדעת לפני הגשת הבקשה לצו ההגנה/למניעת הטרדה?

"כדי להגיש צו למניעת הטרדה מאיימת צריכים להתקיים שני קריטריונים בסיסיים. הראשון, קיום של אירוע הטרדה והשני, קיומו של חשש שהאירוע יחזור על עצמו בעתיד.

כאשר מגישים את הבקשה לצו יש לאסוף כל פיסת אינפורמציה שיכולה להעיד על קיום אירוע ההטרדה ובמקרה של אלימות כל תיעוד לאירוע כולל אישור רפואי על פציעה, תלונה במשטרה, תמונות, הקלטות, כל אלה מסייעים מאוד. במידה והמטריד מפר את הצו, הטיפול עובר למשטרה שיכולה גם לעצור אותו וגם להגיש כתב אישום בגין הפרת הצו. במרבית המקרים, צו זה מהווה הרתעה מספקת להפסקת ההטרדה".

חשוב מאוד להסתייע בעורך דין מיומן, שעוסק בתחום ומבין את פרטי החוק. אין להקל ראש במקרים מסוג זה ועורך דין טוב יידע לייצג כל מקרה ואף לזהות האם מדובר באירוע אמיתי או בתלונת שווא, שהרי בהרבה מהמקרים במיוחד בין בני זוג, מדובר במילה מול מילה.

לדוגמה, לפני כמה שנים טיפלתי בלקוחה שביקשה צו הרחקה נגד בעלה בטענה שהכה אותה ולקח את בתם בת השלושה חודשים והטיח את ראשה על הרצפה. הבעל מצידו טען שזה לא קרה. לאחר שחקרתי בבית המשפט את האישה ואת אחותה, התבררה האמת כי הסיפור אכן לא היה ולא נברא וצריך להיות מקצוען אמיתי כדי להפריך רשת של שקרים, שהומצאה בזדון וכדי להרע עם הצד השני.

בסופו של יום, המטרה היא להגן על מי שזקוק לכך באמת ובמיוחד כאשר ההטרדה הופכת לאיום פיזי מסכן חיים.

יובהר כי המידע המשפטי המוגש כאן, מהווה מידע כללי בלבד. השימוש במידע, אינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי.