עו"ד נרקיס לביא מסביר כיצד החוק בישראל מגדיר ידועים בציבור ומה מומלץ ונכון לעשות כשנכנסים
לקשר זוגי.
עו"ד נרקיס לביא מסביר על חשיבות עריכת הסכמי ממון וצוואות בקרב זוגות המוגדרים כידועים בציבור, כמו גם בקרב זוגות נשואים: "ידועים בציבור במדינת ישראל מוגדרים כבני זוג שחיים יחד מבלי שנישאו ומנהלים סוג של משק בית משותף. חשוב להדגיש כי מדובר בהגדרה משפטית שטומנת בחובה חובות וזכויות. חשוב לדעת שהחוק במדינת ישראל אינו מגדיר מי הם ידועים בציבור. ההגדרות והמבחנים לשאלה מי הם ידועים בציבור ? נקבעו במרוצת השנים במסגרת פסקי דין רבים ובהתקיים התנאים, יוגדרו בני הזוג כידועים בציבור.
מבחנים אלה בודקים בעיקר חיים משותפים וניהול משק בית משותף, כאשר כל מקרה נבחן לגופו ומנעד האפשרויות רחב ויחד עם זאת אינו חד משמעי ואינו ברור לחלוטין.
בדומה לזוגות נשואים, ידועים בציבור צוברים זכויות הדדיות, רכוש משותף וזכויות פנסיוניות וביכולתם לעתור לבית המשפט בתביעה לאיזון משאבים בהתאם ל "חוק יחסי ממון" בדיוק כמו בני זוג נשואים. בנוסף, גם אם חי בני הזוג היו על מי מנוחות הרי שסוגיית איזון המשאבים תצוץ בכל מקרה בעת פטירה של אחד מבני הזוג.
המצב המשפטי הינו כזה שהפסיקות אינן אחידות כאשר בית המשפט ובצדק בוחן כל מקרה לגופו. כפועל יוצא קיים קושי להשיב ללקוח על השאלה: האם במקרה המסויים שלו הוא יוגדר כידוע בציבור והנטייה היא לפרש לחומרא כדי שלא לחשוף את הלקוח ו/או את עזבונו לתביעות מיותרות.
כך לדוגמה, מקרה שבו בני הזוג מעולם לא קיימו יחסי אישות – קבע בית המשפט, כי אף על פי כן הם יחשבו כידועים בציבור. לעומת זאת, בני זוג שחיו יחדיו במשך 30 שנה תחת אותה קורת גג - בית המשפט קבע במקרה זה, כי הם אינם נחשבים כידועים בציבור לצורך איזון הזכויות בעת הפרידה.
מסיבות אלו וסיבות נוספות, מומלץ מאוד לערוך מבעוד מועד הסכמי ממון וצוואות על מנת למנוע עוגמת נפש וסכסוכים עתידיים שעשויים להתגלע במועד איזון הזכויות ופירוק שיתוף הן במקרה של פירוד והן במקרה של פטירה.
חוק הירושה מגדיר שידוע בציבור יורש את בן זוגו וחשוב להבין שהמבחנים לצורך ההורשה מקלים מאוד ביחס למבחנים בכל הנוגע לאיזון משאבים.
כך למשל במקרה של לקוחה שאביה שהייתה לו בת זוג מספר חודשים בטרם פטירתו הלך לעולמו ולא ערך צוואה, בת הזוג ירשה את מחצית נכסיו ובתו ירשה את המחצית השנייה ומכאן החשיבות הרבה להסדרת הסכמי הממון וצוואות.
כאמור, החוק בישראל שמסדיר את יחסי הממון בין בני זוג בפירוד, אינו מבחין בין זוגות נשואים ובין ידועים בציבור, שכן הפערים מצטמצמים וישנם זוגות רבים שאינם נישאים כלל ו/או אינם נישאים כדת וכדין, ביניהם פסולי חיתון, בני זוג מאותו המין, בני זוג מדתות שונות, כהן וגרושה ו/או כאלה הבוחרים בנישואים אזרחיים.
ההבחנה היחידה שעושה החוק בין זוגות נשואים וזוגות שאינם נשואים היא שבני הזוג הנשואים צריכים לתת תוקף משפטי ולאשר את הסכם הממון ביניהם בערכאה שיפוטית ואילו אלה שאינם נשואים פטורים מהליך אישור ההסכם בפני ערכאה שיפוטית.
הבחנה זו נוצרה מכוח ההשפעה שיש לבני הזוג הנשואים זה על זו. כך למשל, מקרה של אירוע בו הבעל גילה שאשתו בוגדת בו ומיד ביקש להחתימה על ויתור על נכסיהם המשותפים ועל הדרישה לתשלום מזונות ילדים במידה ויתגרשו וזאת למרות פערי שכר העצומים ביניהם.
לפיכך, גם לזוגות נשואים ובמיוחד כאשר הנישואים הם בגיל מאוחר או בסיבוב שני, מומלץ לערוך הסכמי ממון וצוואות, מכיוון שהנתונים במדינת ישראל הם כאלו שכשליש מהזוגות מתגרשים ומגיעים למאבקי כוח קשים, במיוחד כאשר מדובר בבעלות על נכסים.
בכל מקרה, מומלץ לערוך הסכמי ממון וצוואות אצל עורכי דין מנוסים שעוסקים בתחום וזאת משום הניואנסים שרלוונטיים לכל מקרה ומקרה יכולים להשפיע על המצב העתידי בצורה נחרצת.
הכי חשוב הוא לערוך הסכמים שצופים ככל הניתן פני העתיד וגם כאן הניסיון של עורך ההסכם חשוב עד קריטי מאוד.
על מנת למנוע טעות חשוב להדגיש כי הסכם ממון כוחו יפה רק במקרה של פירוד בין בני הזוג ואילו צוואה כוחה יפה רק במקרה של פטירה, כך שעריכתו של אחד מהמסמכים לא תביא לפתרון כולל.
יישום של כל הנאמר לעיל ימנע מצבים מסובכים עתידיים ויאפשרו לבני זוג נשואים וידועים בציבור לתכנן את העתיד כפי שהם חושבים שנכון עבורם.
יובהר כי המידע המשפטי המוגש במאמר זה, מהווה מידע כללי בלבד. השימוש במידע, אינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי.
.jpg)
.jpg)
