בית הדין הרבני נדרש לשאלה היכן תלמד קטינה העולה לכיתה א' כאשר האם, לה הוענקה המשמורת על הקטינה, חילונית ואילו האב החל בהליך של התקרבות לדת.

 

ההורים אשר היו חלוקים בשאלה היכן תלמד הקטינה, כאשר האם התעקשה כי הקטינה תתחנך בבית ספר ממלכתי – חילוני, ואילו האב שהחל בהליך של התקרבות ליהדות, דרש כי בתו תתחנך בבית ספר ממלכתי דתי לבנות.

 

בית ספר דתי או חילוני? 

 

האב עתר לבית הדין הרבני האזורי בחיפה, בבקשה להורות לאם לרשום את הקטינה לבית ספר ממלכתי דתי לבנות.

 

מנגד טענה האם, באמצעות ב"כ, שהקטינה כבר רשומה לבית הספר הממלכתי – חילוני וכי בהיותה ההורה המשמורן על הקטינה, וכפועל יוצא מכך שזמני השהות של הקטינה עם האם רבים יותר מאשר הסדרי הראיה שיש לאב עם הקטינה, נכון שהקטינה תמשיך באותו זרם חינוכי אשר עולה בקנה אחד עם אורח החיים בבית הקבוע בו שוהה הקטינה.

 

האב השיב לתגובת האם כי העובדה שלאם נתונה המשמורת על הקטינה אין בה בכדי ליתן העדפה לעמדת האם בעניין חינוכה של הקטינה. בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שני ההורים הינם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינם. במסגרת האחריות של האפוטרופסות ההורית נכללים החובה והזכות לדאוג לצורכי הקטינה לרבות חינוכה, לימודיה וכו'. 

 

העובדת הסוציאלית ממליצה על חינוך חילוני 

 

בית הדין הרבני ביקש מרשויות הרווחה לחוות את דעתן בעניין. שירותי הרווחה, באמצעות עו"ס לסדרי דין, הוציאו חוות דעת הממליצה באופן חד משמעי כי יש לרשום את הקטינה לבית הספר הממלכתי החילוני. בחוות הדעת ציינה עו"ס לסדרי דין, כי לאחרונה החל האב לסגל לעצמו התנהגות בעלת אופי דתי, ואולם קיים פער נרחב בין מידת הדתיות של האב לבין מידת הדתיות הנהוגה בבית הספר הממלכתי דתי לבנות אליו מבקש האב לרשום את הקטינה. עוד ציינה עו"ס לסדרי דין כי להתרשמותה, אורחות חייו של האב בהיבט הדתי טרם התגבשו וכי הם חשופים לתנודות ולשינויים.

 

האב טען, כי מעולם לא שוחח עם רשויות הרווחה, בעניין אופן התקרבותו ליהדות, וכי ניכר מחוות הדעת שהוגשה לבית הדין, שרשויות הרווחה לא באמת טרחו לברר את הסוגיה המונחת לפתחו של בית הדין - טובת הקטינה אלא בחרו לעסוק בבחינת כליותיו וליבו.

 

עוד נטען, כי כיוון שרצונו של האב שבתו תתחנך בביה"ס הממלכתי דתי, יכול לדור בכפיפה אחת עם רצון האם, שכן כאמור, אין המדובר בחינוך חרדי, אלא בבית ספר ממלכתי דתי עסקינן, בו רמת הלימודים אינה נופלת מרמת הלימודים בבית הספר אותו מציעה האם, שלא לומר שבבית הספר הממלכתי דתי הרמה גבוהה יותר.

 

בית הדין הרבני קובע לטובת האב ושולח את הילדה לבית ספר דתי 

 

בית הדין הרבני, בחן את החומר שהונח בפניו, את עמדות הצדדים ובאי כוחם וכך גם את עמדת שירותי הרווחה והוציא תחת ידו החלטה המורה על רישומה של הקטינה לאלתר לבית הספר הממלכתי – דתי.

 

בית הדין בהחלטה בת שלושה עמודים סקר את עמדות הצדדים והוחלט בין היתר: נכון אמנם שיש לתת משקל מסוים לעמדתו של ההורה המשמורן בבוא בית הדין להכריע, אולם במקרה זה אין משמעות לכך, שכן ההורים מעוניינים שהקטינה תלמד במוסד חינוכי במקום מגוריה של האם.

 

עו"ד נרקיס לביא: מדובר בהחלטה אמיצה של בית הדין הרבני. ניכר כי בית הדין יצק תוכן לסעיפים 14-15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. יש לדעת, כי שני ההורים הינם האפוטרופוסים הטבעיים על ילדיהם וכי הענקת משמורת למי מההורים, אינה גורעת לא מחובותיו ולא מזכויותיו של ההורה הנוסף.