סעיף 56 לחוק הירושה, תשכ"ה -1965 קובע את הזכות לקבלת מזונות מן העיזבון ובין הזכאים לקבלת מזונות הם: ילדים של המוריש, בן זוג של המוריש או הורים של המוריש. כאשר מי שמבקש לקבל מזונות מן העיזבון חייב להוכיח בפני בית המשפט שהוא זקוק להם, קרי לעמוד במבחן "הנזקקות".


חוק הירושה מונה מספר שיקולים המנחים את בית המשפט בבואו לקבוע את הזכות למזונות מן העיזבון ושיעורם, כך למשל שווי העיזבון, רמת החיים של המוריש ושל הזכאי למזונות והכנסתו של הזכאי למזונות מכל מקור שהוא.


בהתאם להלכה, מזונות מן העיזבון ייפסקו רק לאחר שיוכח כי אינו יכול לספק את צרכיו ההכרחיים בלבד, ולא מעבר לכך


מאחר שקיים עיקרון בדיני הירושה אשר לפיו רצונו של המצווה הוא הקובע, קבלת תביעת מזונות מן העיזבון היא חריג לכלל זה, כאשר הפסיקה מפרשת בצורה מצומצמת את מבחן הנזקקות. זאת בניגוד למקרים שבהם נתבעים מזונות מאדם חי, כאשר עילת התביעה היא מכוח הדין האישי של החייב - ולא חוק הירושה.


בע"א 181/78 דורון נ' עזבון המנוח דורון נדחה ערעור של קטינה לתשלום מזונות מהעיזבון. במקרה זה הוריה של הקטינה התגרשו בהיותה בת 4 ועל פי הסכם הגירושין בין הוריה של הקטינה האב התחייב לשלם מזונות. לאחר 3 שנים האב נפטר והופסקו תשלומי המזונות.


בית המשפט העליון קבע כי עד להעברת חלקה של הקטינה בעיזבון לרשותה, הקטינה זכאית למזונות מן העיזבון בהתאם לסכום הנקוב בהסכם הגירושין, ומיום העברת חלקה בעיזבון תיפסק זכותה לדמי מזונות.


בפרשה אחרת ע'ז 103520/05 דחתה כבוד הש' פלאוט ורדה תביעתה של אלמנתו של המוריש מאחר ולא הוכח כי האישה זקוקה למזונות. במקרה זה היה מדובר במטפלת שנישאה בנישואין אזרחיים למנוח, כאשר הנישואין נמשכו כשנתיים עד לפטירתו של המנוח.


היורשת על פי הצוואה היא בתו של המנוח מנישואין קודמים. הוכח בפני בית המשפט כי האישה עובדת ומסוגלת לדאוג לצרכיה ולמחייתה וכי יש בבעלותה דירה, חסכונות ופנסיה ברומניה.


במקרה אחר במסגרת ת"ע 43872/11/13 תבעה אישה מזונות מעזבונו של בעלה אשר נרצח בפיגוע טרור. בעלה המנוח היה בעיצומם של הליכי פשיטת רגל לפני שהלך לעולמו, עקב חובות שצבר בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.


בית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה וקבע כי לא הורם נטל ההוכחה שהוטל על האלמנה - הן לגבי עצם זכאותה לקבל מזונות והן לגבי מידת הזכאות. נוסף על כך, התובעת קיבלה קצבה מהמוסד לביטוח לאומי.


עו"ד נרקיס לביא: "הרציונל הטמון בדיני הירושה הוא לקיים את רצון המת ולהקטין פגיעה ברצונו של המוריש להוריש את עזבונו ליורשים שציווה. למעשה פסיקת מזונות מהעיזבון הינה מימוש של זכות סוציאלית ובית המשפט רשאי לפסוק מזונות במקרים שבהם בני משפחתם של המוריש אינם יכולים לספק את צרכיהם הבסיסיים."