בהתאם לסעיף 3(א) לחוק תיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט-1959, אדם חייב במזונות לפי הדין האישי.
כאשר שני ההורים הגיעו להסדר שלפיו המשמורת על ילדיהם תהיה משותפת, למעשה ההורים חולקים באופן שווה בנטל של הטיפול בילדים, ולכן התפיסה היא כי שני ההורים יצטרכו לשאת בהוצאות הילדים באופן שווה. עם זאת, תפיסה זו סותרת את הוראות הדין האישי המחייבות באופן מוחלט את האב לזון את ילדיו.
האם הפסיקה נוהגת על פי תפיסה שוויונית זו?
להלן מספר דוגמאות:
במקרה אחד פסקה כבוד השופטת יעל וילנר כי יש להפחית את דמי המזונות שבהם חויב האב, וקבעה כי כאשר הקטינים במשמורת משותפת של שני ההורים, והאב נושא בחלק מההוצאות של הילדים הקטינים באופן ישיר, האב ישלם לקטינים מזונות מופחתים. במקרה הנדון, הילדים היו במשמורת משותפת. האב השתכר 11 אלף שקלים, האם השתכרה 4,500 שקלים ובהתאם הופחתו דמי המזונות בכ-25% מסכום המזונות שבו חויב האב.
במקרה אחר, האב והאם השתכרו כל אחד כ-11 אלף שקלים ובהתאם הפחית בית המשפט 50% מדמי המזונות שבהם חויב האב.
במקרה נוסף של הורים לשלושה ילדים במשמורת משותפת, האם השתכרה 12,500 שקלים והאב השתכר 9,700 שקלים. כבוד השופטת ארבל אסל פסקה כי ההורים יחלקו באופן שווה בהוצאות הילדים, ואין לחייב את האב בתשלום מזונות מהטעם שהאם מרוויחה יותר מהאב.
במקרה הרביעי היה מדובר בהורים לשלושה ילדים במשמורת משותפת. האב השתכר עשרת אלפים שקלים והאם השתכרה 8,000 שקלים. בפסק הדין מפי כבוד השופטת יעל וילנר, חויב האב לשלם דמי מזונות מופחתים בסך 4,500 שקלים, כלומר 1,500 שקלים בגין כל ילד.
במסגרת ערעור שהגיש האב נטען כי יש לבטל לחלוטין את חיובו בתשלום דמי המזונות לאור המשמורת המשותפת. בית המשפט דחה את הערעור, וקבע בפסק הדין כי על האב לשלם את דמי המזונות המופחתים ואין לבטל את התשלום לחלוטין.
פסקי הדין המנסים ליצור שוויון אינם מתיישבים עם הוראות החוק
פסקי הדין האחרונים, הן של בתי המשפט לענייני משפחה והן של בתי המשפט המחוזיים, מנסים ליצור מזונות שוויוניים אולם אינם מתיישבים עם הוראות החוק. למעשה ניתן לומר כי פסקי דין אלו סוטים מההלכה הנוהגת בבית המשפט העליון שלפיה האב חייב לזון את ילדיו.
הגישות השונות בפסיקות בתי המשפט בעניין זה באו בין היתר בעקבות מסקנות ועדת שיפמן, שעל פי המלצותיה נקבע כי האחריות הטיפולית והכלכלית תחול באופן שווה על שני ההורים. הוועדה קבעה כי מזונות הילדים לא יהיו חלק מהתדיינות בין ההורים בזמן הגירושין, אשר גורמת לנזק רב לילד, אלא תהיה נוסחה קבועה שעל פיה יקבל הילד תמיכה כלכלית עד הגיעו לגיל 21 אשר תהיה תלויה בהכנסות ההורים, במספר הילדים ובהתאם לזמן שכל הורה מקדיש לטיפול בילד. יודגש כי מסקנות הוועדה טרם קודמו לחוק.
עו"ד נרקיס לביא: "עיננו הרואות, כי בית המשפט העליון טרם הוציא תחת ידו הלכה בעניין שיעור דמי מזונות במקרה של משמורת משותפת, והפסיקה כיום אינה אחידה, וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו והגיעה העת לפסיקה אחידה שתאפשר הסתמכות לצדדים המתדיינים."