תושבת הצפון, אם לחמישה ילדים המיוצגת על ידי עורך הדין נרקיס לביא בהליך גירושין אשר בעלה הורחק מהבית בעקבות צו שיפוטי, הוזמנה לתחת המשטרה יום לאחר שבעלה הורחק מהבית, בעקבות תלונה שהגיש בנה בן ה-13 כשהוא מלווה באביו, שלפיה האם סטרה לקטין כשלושה חודשים לפני הגשת התלונה.


בתחנת המשטרה הודתה האם שאכן לפני כשלושה חודשים סטרה לבנה בן ה-13, והסבירה כי מדובר במקרה חד פעמי שאירע נוכח אמירה בוטה של בנה כלפיה. האם ניסתה להסביר לקצין המשטרה שמדובר באירוע חד פעמי שעליו התנצלה בפני בנה בן ה-13 לפני כשלושה חודשים, וכי מדובר בתלונה מגמתית שאותה הגיש בעלה ממש סמוך לאחר שהוצא נגדו צו שיפוטי, שלפיו הורחק בעלה מהבית בשל אלימות כלפיה והכול תוך שהוא עושה שימוש ומנצל באופן ציני את הקטין.


דבריה של האם נפלו על אוזניו הערלות של קצין המשטרה, שהציב בפני האם שתי אפשרויות:


א. להיעצר ותוך 24 שעות להתייצב בפני שופט.


ב. לחתום על ערובה שלפיה תתחייב כי בנה הקטין יועבר לבתה הנשואה וכי לא תיצור קשר עם הקטין במשך 15 ימים.


עורך הדין נרקיס לביא שהשתומם נוכח האטימות של קצין המשטרה, עתר לבית המשפט בערר על החלטת קצין המשטרה במסגרת סעיף 43 לחוק סדר הדין הפלילי.


הרחקת הקטין מהתא המשפחתי משרתת את האב בהליך הגירושין


במסגרת הערר שהוגש לבית משפט השלום נטען שמדובר באירוע חד פעמי שאירע לפני כשלושה חודשים, אירוע אשר לא הוכחש על ידי האם ואין כל חשש לשיבוש הליכי חקירה, ומכאן שלא היה מקום לנתק את הקטין מהתא המשפחתי.


עסקינן באם לחמישה ילדים אשר מעולם לא הכתה מי מילדיה, ללא כל עבר פלילי ובוודאי אינה מסוכנת למי מילדיה ובכלל זה לקטין נשוא הערר.


במהלך הדיון בבית המשפט טען עורך הדין כי נוכח תנאי הערובה נוצר נתק בין הקטין לאמו העוררת ובין הקטין לתא המשפחתי, מה שמשרת את הבעל ככלי ניגוח בהליך הגירושין המתנהל בין הצדדים ומחריף את הסכסוך שלא לצורך.


עוד נטען כי לא יעלה על הדעת להרחיק קטין מאמו בשל אירוע חד פעמי שאירע לפני כשלושה חודשים בנסיבות מיוחדות, כאשר ברור לכל כי מדובר בהסתה של הבעל את הקטין להגיש את התלונה תוך שימוש לרעה בהליכי משפט, בניסיון להתיש את העוררת בהליך הגירושין המתנהל בין הצדדים.


עורך הדין הוסיף וטען בפני בית המשפט כי תנאי הערובה ניתנו בחוסר סמכות ובניגוד גמור לאמור בסעיף 3 רבתי לחוק למניעת אלימות במשפחה, והמקרה אינו נופל בגדר המקרים הנקובים בחוק, ומכאן שתנאי הערובה ניתנו בחוסר סמכות תוך שיקול דעת שגוי ומוטה של קצין המשטרה.


בית המשפט, לאחר ששמע גם את עמדת קצין המשטרה, פסק כי יש לקבל את הערר וכי הרחקת הקטין מהאם אינה הכרחית לשמירה על שלומו של הקטין, שעוד באותו היום שב לחיק אמו.