עקרונות מנחים על פי הפסיקה לענין הפטר מחוב מזונות עבר בהליך חדלות פרעון

ככלל, הפטר בהליך חדלות פרעון לא יחול על חוב מזונות עבר לפי פסק דין. כך קבע המחוקק בהוראת סעיף 175 (א) (3) לחוק חדלות פירעון.

כלומר, אם במסגרת הליך חדלות הפרעון, תקבע לחייב תכנית פרעון, שלא משקפת דיבידנד מלא לנושים, ובכלל זה לנושה שמחזיקה בפסק דין בגין חוב מזונות עבר, קרי בת הזוג לשעבר או המוסד לביטוח לאומי (כמי שנכנס בנעליה של בת בזוג לשעבר, לאחר ששילם לה תשלומי מזונות שהחייב לא שילם בהתאם לפסה"ד שניתן נגדו) לפי הענין, חוב זה ימשיך לרבוץ על החייב גם לאחר שיסיים את תשלומי תכנית הפרעון, ויקבל צו הפטר.

כלל זה מגלם במסגרתו את העיקרון לפיו האינטרס הציבורי, שהחייב לא יגלגל לפתחו של משלם המיסים והקופה הציבורית את חובו הפרטי, גובר על אינטרס שיקומו של החייב

ואולם לכלל זה קיים חריג בהוראת סעיף 175(ב) לחוק ולפיו: בית המשפט רשאי, בנסיבות חריגות המצדיקות זאת, להורות כי ההפטר יחול גם על חוב מזונות עבר, כולו או חלקו, ורשאי הוא להתנות החלת הפטר, כאמור, בתנאים.

בהוראת חוק זו, אימץ למעשה המחוקק את הוראת סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם-1980, שאף הוא הסמיך את בית המשפט לקבוע שצו ההפטר יחול בנסיבות המתאימות גם על חוב מזונות עבר.

באותם מקרים חריגים בהם החילו בתי המשפט את צו ההפטר גם על חוב מזונות עבר, דובר בחייבים שנסיבותיהם הכלכליות והאישיות היו קשות מאד מחד גיסא, ומאידך גיסא חוב המזונות שהיה בבסיס הדיון, היה חוב שהתגבש לפני זמן רב. מכל מקום, הסוגיה נתונה לשיקול דעת בית המשפט הדן בהליך.

בהיעדר פירוט בחוק, רשימת השיקולים לצורך מתן החלטה לפיה מדובר בנסיבות המצדיקות את החלת החריג, הנה רשימה פתוחה.

אחד השיקולים המרכזיים אותם ישקול בית המשפט בעת דיון בסוגיה זו, הוא נסיבות היווצרות החוב – דהיינו, האם החייב נהג בתום לב ביצירת חוב המזונות

הדגש בבדיקת תום לבו של החייב בתקופה שלפני הגשת הבקשה, מושם על דרך יצירת החובות. במקרה שבו עניינה של הבקשה, רובה או חלקה, בחוב מזונות לעבר – ינתן משקל למידת אי-ההגינות, או חוסר-המוסריות, שדבק בהתנהלותו של החייב, כלפי הזכאים למזונות ממנו, אשר פרנסתם היתה עליו. בהקשר זה יבחן ביהמ"ש, בין היתר, האם היתה לחייב מניעה אמיתית לעמוד בתשלום המזונות, לאחר שנקבעו, או שמא הוא השתמט במכוון מתשלום החוב הפסוק, חרף יכולתו הכלכלית לעשות זאת.

כן יבחן ביהמ"ש את כושר הפירעון הנוכחי של החייב, ועד כמה הוא צפוי להשתנות בעתיד; קיומם של נכסים בבעלותו; גילו ומצב בריאותו; מצבו האישי והמשפחתי; אם המדובר בחוב לעבר בלבד, או בחוב שוטף שממשיך להיצבר; חלוף הזמן מעת יצירת החוב, בשים לב לשאלת "תרומתו" של החייב להתמשכות ההליכים בעניינו, כדי למנוע מצב שבו יעדיף חייב להשתמט מתשלום במשך זמן ממושך, על מנת שבסופו של יום יופטר ממנו; אם החייב עשה מאמצים לפרוע את החוב מיוזמתו, או שמא החוב נפרע במקצתו רק בעקבות הליכים שנקטו הזכאים;

אם החייב עודנו חב בסיפוק צרכי המחייה השוטפים של הזכאים למזונות, ובפרט קטינים, לעומת מצב שבו החוב נוגע לעבר הרחוק, שאז חוב המזונות הפסוק מאבד מאופיו המקורי ומתקרב יותר במהותו לחוב כספי רגיל; מצבם הכלכלי הנוכחי של הזכאים למזונות; האם תיפגע זכותם של החייב או של הזכאים לקיום מינימלי בכבוד; אם החייב מיצה את האפשרויות העומדות לרשותו בגדרי הליכי ההוצאה לפועל, ואם יהיה באלה כדי להביא תועלת ממשית לנושים.

עוד נקבע שם, כי יש לבחון את תום הלב של היחיד בהליך פשיטת הרגל עצמו, לרבות עמידתו בחובותיו בהליך.

לצורך ההחלטה האם לתת הפטר ינתן גם משקל לעמדת בעלי התפקיד.