האם ניתן לבטל הסכם גירושין עקב מותו של הבעל?

בית דין הרבני בחיפה, דחה תביעתה של אשה לביטול הסכם גירושין, מחמת מותו של הבעל. האשה טענה כי דינו של ההסכם להתבטל, מאחר ולא סודר גט ביניהם, והצהירה כי הבעל עזב את הבית על פי ההסכם, ולאחר פחות משבוע קיבל אירוע מוחי, שהה בתרדמת מספר חודשים ונפטר.

מדובר בזוג ללא ילדים משותפים, והסכם על ממון רב. האשה, אשר חשקה בשלל לא הגיעה בידיים נקיות לבית הדין, עוד במהלך שהיית הבעל בתרדמת, הגישה בקשה לשלום בית ולמזונות אשה, בטענה שהיות והבעל קיבל אירוע מוחי, היא מבקשת שלום בית כדי לסעוד אותו ומבקשת לקבל מזונות אשה מנכסיו. עורך דינו של הבעל התנגד לבקשה, ובסופו של הדיון בית הדין לא נתן פסק דין בתביעה זו.

לאחר פטירת הבעל הגישה האלמנה בקשה לבית המשפט לענייני משפחה למתן צו ירושה, אחיו ואמו של הבעל הגישו התנגדות. בפסק דין ארוך, קיבל בית המשפט את ההתנגדות האח והאם, ופסק כי האח והאם הם היורשים ולא האשה, והנימוק העיקרי, הואיל וקודם מותו של הבעל חתמו על הסכם גירושין, יש לראות את הזוג כגרושים לעניין הירושה אף שלא התגרשו בפועל.

לדברי בית המשפט ההסכם התממש בפועל, למרות שהצדדים לא התגרשו, מחמת שהבעל הותירה משוחררת להינשא.

האשה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי, שם הגיעו הצדדים להסכם פשרה, כי פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה, יישאר על כנו והאח והאם ישלמו לאשה סך 300,000 שקלים לפנים משורת הדין ומבלי להכיר בטענה מטענותיה.

הסכם זה כנראה לא סיפק את האשה, והיא הגישה תביעה לבית הדין לעבודה, כנגד קרן מקפת מרכז לפנסיה ולתגמולים, וכנגד מבטחים המוסד לביטוח סוציאלי של העובדים, על מנת לקבל קצבת שארים של אלמנה. גם כנגד תביעה זו הגישו האח והאם התנגדות ותבעו את הכספים.

בני הזוג חיו במהלך השנה האחרונה בנפרד והתגוררו בחדרים נפרדים

בבית הדין לעבודה ניתן פסק דין, שדחה את תביעת האשה והורה לקרנות הביטוח לשלם את הכספים לאח ולאם ולא לאשה. הנימוק העיקרי היה, כי האשה אינה עומדת בתקנון קרנות הביטוח לקבלת קצבת שארים, הואיל ושנה קודם מותו של הבעל לא חיו יחד, אלא בחדרים נפרדים, והתקנון אומר כי רק זוג שחיו יחד בשנה האחרונה תקבל האשה קצבת שארים.

בית הדין הרבני, בראשות הגאון הרב אדרי ובהצטרפות הדיינים הגאונים הרב אייל יוסף והרב דוד בר שלטון, דחו את בקשת האשה.
בפסק דינם כתבו, כי אמנם יש הצדקה לטענת האשה, כי דינו של הסכם הגירושין להתבטל, הואיל ולא סודר גט ביניהם. ואף ידוע כי סידור הגט הוא תנאי בהסכם הגירושין. ובפרט בהסכם דנן שיש סעיף מיוחד האומר כן.

אולם בעניינה של אשה זו לא תעמוד לה טענה זו מכמה טעמים:

א. במקרה שהצדדים התחילו לפעול כפי ההסכם בחלק מסעיפיו לא מתבטל ההסכם כולו גם במקום שסעיף מרכזי בו לא יכול להתקיים, מחמת שאי אפשר גם לבטל את הסעיפים שקוימו כבר.

ב. הואיל והאשה טענה טענות אלו כבר בבית המשפט והם כבר נדחו שם, אין בית הדין הרבני ערכאת ערעור בפני בית הדין.

ג. מכיוון שהאשה פנתה לבית המשפט לקבל את הסעד, היא לא יכולה על פי ההלכה לקבל סעד מבית הדין, כפי שנקבע בשו"ע הפונה לערכאות אין בית הדין נזקק לו.

ד. בנוסף הואיל ובבית הדין לעבודה הסכימה האשה לפשרה וקיבלה סך של 300,000 שקלים, הרי שהדיון הסתיים ואין מקום לפתוח אותו מחדש בערכאה אחרת.

מזלה של האשה לא שיחק לה, לא בפרידתה מבעלה זמן קצר לפני מותו, וכן לא בכרכורה בין הערכאות, נראה שאם היתה פונה לראשונה לבית הדין הרבני לבקשת סעד, בין בעניין הירושה ובין בעניין כספי קצבת השארים, קשה היה לבית הדין הרבני לדחות את תביעתה זו לביטול ההסכם.

יש לך שאלה?

פורום טוען רבני | סרבנות גט | כתובה - יש לך שאלה?

מקובל בבתי הדין הרבניים שהסכם גירושין שלא הביא לגירושין בפועל לא תקף, ברם האשה בכרכורה בין הערכאות, ובפרט בכך שהלכה ראשית לבית המשפט גרמה לעצמה נזק זה.