החלטת בית הדין הרבני שניתנה על ידי הרב אדרי מבית הדין הרבני חיפה נפתחה בכותרת: "לפני בית הדין תיק עגינות מהמוזרים שהגיעו לפתחנו".
אישה שבעלה קיבל אירוע מוחי ואושפז במצב של דמנציה מתקדמת הגישה תביעת גירושין בשנת 1995 בתואנה שבעלה נעלם, הוכרזה כעגונה וקיבלה על ידי כך את הזכויות שמוסדות המדינה מעניקים לעגונות. בתחילה לבית הדין הרבני היה חשד כי הבעל ברח לחו"ל ונעלמו עקבותיו.
ביה"ד: אם האישה רוצה גט היא חייבת לשתף פעולה
האישה לא שיתפה פעולה עם בית הדין הרבני למציאת בעלה ואילצה את בית הדין להוציא החלטה כדלהלן: "לאור הדיווח שהתקבל מהנהלת בתי הדין המראה על חוסר שיתוף פעולה מצד האישה התובעת, ומאחר שביה"ד בעזרת הנהלת בתי הדין עושה רבות על מנת להתיר נשים מעגינותן, וזאת על ידי אמצעים שונים ובהם מינוי חברות חקירה המנסות לאתר את הבעלים, ועקב כך מחליט ביה"ד: על האישה לשתף פעולה עם הנהלת בתי הדין או כל חברת חקירות שתמונה לשם כך בכדי לסייע בידה להתירה מעגינותה, ועל האישה ליצור קשר טלפוני עם הנהלת בתי הדין ולבקש את עוזר מנכ"ל לתפקידים מיוחדים."
בתחילת ספטמבר השנה, התקבל בפני ביה"ד בחיפה דו"ח חקירה ולפיו עולה כי הבעל אותר ונמצא בבית אבות בחיפה. בדו"ח מתואר מצב של דמנציה מתקדמת לאחר אירוע מוחי שעבר. לאור דו"ח החקירה נערך ביה"ד הרבני לבדוק את כשירותו של הבעל לתת גט ולסדר את הגט במקום בו נמצא הבעל, הדיינים אף הגיעו לבית האבות בו נמצא הבעל לראות אם הוא כשיר לתת גט.
האישה מבקשת להישאר עגונה בכדי לשמור על כבודו של בעלה
אלא שלפתע בתחילת דצמבר, ביה"ד מקבל בקשה תמוהה מצד האישה העגונה ולפיה היא מבקשת לעצור כל הליך בתיק זה ומטיחה האשמות קשות כלפי ביה"ד על פגיעה בפרטיות של בעלה ממנו היא מבקשת להתגרש ולפתע פתאום חסה על כבודו. בתוך הדברים היא כותבת את המשפט התמוה הבא: "אני מעדיפה להישאר עגונה ולכבד את בעלי", זה המעגן כמובן.
בית הדין הורה לעוזר הדיינים להתקשר אל האישה ולזמנה לבית הדין לתת הבהרות, אולם היא סירבה לשתף פעולה וטענה כי נעשו כאן דברים חמורים והיא אינה מוכנה להתייצב בפני בית הדין. לפיכך, הבינו הדיינים לאור נסיבות אלו כי האישה ידעה כל הזמן היכן נמצא בעלה, וכי היא פתחה את תיק הגירושין למטרת זכויות עגונה שיינתנו לה על ידי רשויות שונות ממוסדות המדינה (קרן עגונות וכדומה).
הדיינים מחליטים על סגירת התיק והפיכתה מעגונה לאישה נשואה
בעקבות זאת הורה בית הדין הרבני לסגור את תיק הגירושין ובעקבות כך לא לתת לאישה שום מסמך לפיו היא עגונה. אם וכאשר האישה תחליט כי ברצונה להתגרש יהיה עליה לפתוח תיק תביעה חדש.
בית הדין כתב בהחלטתו "מן הדין היה לחייב את האישה בהוצאות ולו מהסיבה שהתברר שהיא ידעה היכן נמצא בעלה והעלימה מידע זה מבית הדין, כפי שעולה מדו"ח החקירה."
לפנים משורת הדין בית הדין יימנע מכך לעת עתה. אולם אישור על עגינות כדי קבלת סיוע ממוסדות המדינה לא יינתן כל עוד לא יתקיים הליך פעיל וענייני.
עוד הורה ביה"ד כי "מנהל בתי הדין מתבקש להעביר העתק החלטה זו, לאחר השמטת הפרטים המזהים, אל ועדת החוקה חוק ומשפט ואל הוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת."
נראה כי בית הדין מאד התחשב באשה כשלא חייבה בהוצאות, עשה איתה חסד גדול, זאת למרות שהתברר שבית הדין עשה מאמץ לאתר את בעלה ואף ע"י חברת חקירות שמומנה על ידי תקציב המדינה והאישה שהונתה את בית הדין פוטרה מהוצאות שהוציאה עליה המדינה.
טוען רבני אביחיל צדוק הינו בעל משרד העוסק בדיני משפחה