לצערנו, אף שבישראל ישנה חקיקה ראויה המגנה על זכויות העובדים, עדיין ישנם עובדים בשוק העבודה הזוכים ליחס לא ראוי מטעם המעסיק. אך חשוב לזכור כי יחס לא ראוי מטעם מעסיק מהווה בעצם "הרעת תנאי עבודה".
הרעת תנאי עבודה היא פגיעה בתנאי ההעסקה. פגיעה כגון זו יכולה להתבטא בין היתר בפגיעה בשכר העבודה, בהתעמרות של המעסיק ואפילו בשינוי פיזי במקום העבודה בנסיבות חריגות. הכלל הוא שככל שעובד מוכיח כי תנאי העסקתו נפגעו, הרי הוא זכאי להתפטר, אך אז הוא יהיה זכאי להתפטר בדין "מפוטר". כלומר העובד יוכל ליהנות מהזכויות הנלוות לעובד שפוטר כדין, כגון פיצויי פיטורין ושאר תנאים סוציאליים.
זכות ההתפטרות כדין מפוטר בגין הרעת תנאים המקום העבודה קבועה בסעיף 11 לחוק פיצויי פיטורין התשמ"ג-1963, חוק זה קובע כדלקמן: "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו עובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים התפטרות לעניין זה כפיטורין". כלומר, כדי להוכיח הרעת תנאים, על העובד להראות כי חלה הרעה מוחשית או נסיבות אחרות שבגינן העובד לא יכול להמשיך במקום העבודה.
דוגמאות להרעת תנאים
הרעת תנאים במקום העבודה יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון נסיבות. להלן מספר דוגמאות לכך, שאינן מהוות רשימה סגורה.
הרעת תנאים עקב הפחתה בשכר או אי תשלום זכויות סוציאליות כגון חופשה, חג, הבראה, תשלום שכר חלקי, אי תשלום שעות נוספות או הפרשות לפנסיה. דוגמא לכך היא מקרה שנדון בבית הדין לעבודה בעניינה של מזכירה ששכרה קוצץ בעשרה אחוזים בשל קשיים כספיים שאליהם נקלע מקום העבודה. העובדת התנגדה לקיצוץ בשכרה וטענה להרעת תנאים המאפשרים לה להתפטר כדין מפוטרת.
התיק התגלגל עד לבית הדין הארצי לעבודה, אשר קבע שקיצוץ בשכר העובדת מהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודה ויש בכך פגיעה כלכלית של ממש. לכן, קבע כי על המעסיק בנסיבות העניין לשלם לעובדת פיצויי פיטורין בצירוף ריבית והצמדה.
הלנת שכר סדרתית, כלומר סיטואציה שבה במשך תקופה ארוכה המעסיק מעכב את שכר העובד. שכן קל לנחש מהן ההשלכות הקשות של הלנת שכר קבועה על שגרת חייו של העובד בסיטואציה כזו.
לכן, לא בכדי קבע בית הדין הארצי לעבודה שעובד החי במציאות של עיכוב בתשלום השכר באופן קבוע סובל מהרעה מוחשית בתנאי העבודה, ובנסיבות כאלו אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו. עוד קבע בית הדין כעיקרון שתשלום שכר מהווה את לב ליבו של חוזה העבודה, ולכן הלנת שכר לא רק פוגעת בעובד בפן הכלכלי אלא מהווה הפרה יסודית של הסכם העבודה.
כמו כן, באותה הנשימה קבע בית הדין הארצי שפיגור חד פעמי לא מהווה עילה להתפטרות המזכה בפיצויי פיטורין, אלא יש צורך בהוכחת התנהלות קבועה.
יחס מבזה של המעסיק. עובד "הזוכה" להתנהגות משפילה או מבזה או כזו המוציאה את דיבתו לרעה על ידי המעסיק, לרבות על רקע גזעי או מגדרי, רשאי גם כן להתפטר כדין מפוטר. לדוגמא, בפרשה שנדונה בבית הדין לעבודה נקבע שעובד לא חייב לשמוע מילים קשות וכי על המעסיק להתייחס אליו בכבוד, שכן מילים פוגעות ומעליבות לא רק בעובד כפרט אלא כעובד כבן אדם, כבן לאום או דת.
שינוי תנאי העסקה כגון העברה לאתר עבודה רחוק יותר ובתנאי עבודה קשים, שינוי שעות עבודה שלא בהסכמת העובד או הצרת צעדי העובד, כמו לדוגמא אי אספקת תעסוקה במקום העבודה, כלומר יצירת אבטלה במקום העבודה לאורך זמן, לא מותירה בידי העובד ברירה בדרך כלל אלא להתפטר מכוח הרעת תנאיו.
מה עליי לעשות אם פגעו בתנאי ההעסקה שלי?
לעתים תכופות עובדים חוששים לממש את זכותם במקרים של הרעה בתנאי העסקתם, וכפועל יוצא לא אחת לוקח לעובד זמן רב עד אשר הוא אוזר אומץ לשם כך. לכן, יש להדגיש כי אין בעובדה שלעתים עובד משתהה בעמידה על זכויותיו כדי לפגוע בקיומה של הזכות.
כמו כן, עובד שתנאי העסקתו הורעו יכול לפעול בדרך הבאה: ליידע את המעסיק על הפגיעה בכתב ולבקש מנו לתקן את העוולה. ככל שהמעסיק לא מתקן את הפגיעה, רשאי העובד להודיע על התפטרותו. לאחר מכן, פתוחה דרכו להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, בדרישה לפיצוי כספי ומימוש מלוא זכויותיו במקום העבודה. לשם כך רצוי להסתייע ולהיוועץ בעו"ד הבקיא בתחום דיני העבודה.