פיצויים עבור היזקקות לשירותי ליווי - סוף פסוק

 האם יש מקום לפסוק לניזוק בתאונה שכושר התיפקוד המיני שלו נפגע – פיצויים עבור היזקקות לשירותי מין של נערות ליווי?

שאלה פיקנטית זאת נדונה והוכרעה ע"י בית-המשפט העליון בפסק-דין חדש שניתן בימים אלה ע"י ההרכב הבכיר של בית-המשפט העליון – הנשיאה ביניש, הנשיא הפורש, ברק, והמשנה לנשיאה, ריבלין (ע"א 11152/04, 11313/04 יוסף פרדו נ. מגדל ואח').

הניזוק, יליד 1975, נפגע בתאונת דרכים, בעקבותיה נגרמו לו פגיעות גופניות ונפשיות, מביניהן – הפרעה בתחום המיני על רקע נפשי.

בית-המשפט המחוזי, מפי השופטת, ד"ר דרורה פלפל, פסק לנפגע פיצויים על פגיעותיו לרבות פיצוי כספי בסך: 150,000 ₪, "בשל תרופות (כמו ויאגרה)... וכן ביקור במכון ליווי פעם בשבוע".

חברת הביטוח הזדעקה להגיש ערעור על פסיקה זו (כמו גם על מרכיבים אחרים בפיצויים שנפסקו) ואליה הצטרפו כ"ידידי בית-המשפט" – באופן חריג ויוצא דופן – המוקד לסיוע לעובדים זרים, הקליניקה למאבק בסחר בנשים – של האוניברסיטה העברית והיועץ המשפטי לממשלה, אשר באו לייצג את האינטרס של הנשים ולהציג את ההיבט העקרוני-מוסרי של הסוגיה הנדונה.

הניזוק טען כי בשל פגיעתו הוא "מצליח לקיים יחסים אך ורק עם נערות ליווי... מאחר ואצלן זה מצליח כי זה מנותק מן הרגש".

בית-המשפט המחוזי קיבל, כאמור, את טענתו ופסק לו פיצויים.

יצויין כי במספר מקרים דומים – נפסקו פיצויים בשל הזדקקות לשירותי ליווי – בבתי-המשפט המחוזיים.

בית-המשפט העליון ביטל את פסיקת הפיצוי האמור.

בית-המשפט קובע כי הפיצוי בתחום הפגיעה האמורה אמור להיות כלול בפיצוי בגין נזק לא ממוני, קרי, "כאב וסבל", ואין מקום ליצירת רכיב נזק חדש.

מובן מאליו, שאם נגרמות הוצאות ממשיות בשל הפגיעה המינית, זכאי הנפגע לפיצוי כספי עבור טיפול נפשי, פסיכולוגי ותרופות.

במקרה הנדון אכן נפסק לנפגע פיצוי בסך: 100,000 ₪, בשל הנזק הכספי האמור.

בית-המשפט העליון, מפי השופט ריבלין, אינו מסתפק בקביעה שהפגיעה האמורה לא הוכחה, אלא, דן בה בהיבט הרחב והעקרוני. אף מנקודת מבט זו קובע השופט כי אין יסוד ואין הצדקה לפסוק פיצוי אשר יש בו היבטים אשר עלולים לעודד תופעה פסולה ואסורה – של העסקת נערות ליווי ועידוד הזנות ולו גם באופן עקיף.

בית-המשפט העליון קובע כי על בתי-המשפט לפעול למיגור התופעה הפסולה של "תעשיית הזנות" אשר מלווה בסחר בנשים, ובלשון בית-המשפט – "פיצוי המניח מציאות בלתי ראויה קיימת למעשה מנציח מציאות זו".

על בית-המשפט להיות מונחה ע"י עיקרון "תקנת הציבור", קרי, הקניית נורמות וערכים יסודיים, בעלי היבט מוסרי מבלי לאכוף ולכפות ערכי מוסר.

"אין להכיר בשימוש בשירותיה של זונה כ"פיצוי לניזוק" – בלשון השופט ריבלין.

הנשיאה, ביניש, הצטרפה לדעתו של השופט ריבלין – אף בהיבט הרחב של נימוקיו, בעוד הנשיא הפורש, ברק, סבר יש מקום לקבל את הערעור מן ההיבט העובדתי ולבטל את הפיצוי, אולם, ביחס להיבט העקרוני – "יש להותירו בצריך עיון".

פסק-הדין האמור הינו בבחינת חידוש, אשר אמור להנחות ולחייב את בתי-המשפט בבואם לדון בעתיד בסוגיה האמורה.