מעטים מאד הם העובדים אשר אינן חרדים מפני פיטוריהם. אותה חרב פיטורים ערטילאית התלויה מעל ראשינו, איננה בהכרח תלויה ספציפית בנו ובהישגנו, שכן פיטורים עלולים להגיע במפתיע בעת צמצומים ומסיבות כמו העברת התפקיד המסוים לחברה המספקת שירותי מיקור חוץ, חוסר רווחיותה של מחלקה מסוימת בארגון וכדומה.
לרוב, סיומה של התקשרות תעסוקתית, כסיומים אחרים שאנחנו חווים בחיינו, איננה קל מבחינה רגשית (בעיקר למפוטר), לכן, לצידו של המפוטר עומדת זכות השימוע.
מהו שימוע לפני פיטורין?
באופן מפתיע, זכות שימוע לפני פיטורין אינה תוצאה של חוק ספציפי, וכל מי שעשוי לחפש מידע אודותיה בספרי חוקים (או את מקורותיה במאגרים משפטיים), עתיד, להיתקל במבוי סתום, מכיוון שזכות זו החלה כזכותם של עובדי המגזר הציבורי (עובדי מדינה) ולאט, ובעזרת פסיקות של בתי הדין לעבודה בעניינים שונים, זלגה למגזר הפרטי.
במהלך השנים, וכפי שקרה במשפט המנהלי, הפכה זכות השימוע כפי שהוצפה באחד המקרים המובהקים הראשונים (ע"ב 300034/99 תיקי בכש נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ) לחובתו השימוע המוטלת על מעסיק, תוך כדי ציון כי הפרת הזכות להישמע מהווה, לדעת בית הדין, "הפרת חובת הנאמנות" של מעביד.
זכות השימוע מעניקה לעובד את האפשרות להתמודד עם הטענות המועלות נגדו (בגינן נשקל סיום העסקתו) ושיחת השימוע אמורה להוות עבורו הזדמנות לשכנע את המעסיק או להטיב דרכיו, במידת הצורך.
כמה זמן מראש יש להודיע לעובד על שימוע לפני פיטורין?
כב' השופטת נילי ארד בע"ע 1027/01 גוטרמן נ' המכללה האקדמית עמק יזרעאל (הנחשב אף הוא לאחד מ"אבותיה" של זכות שימוע לפני פיטורין) מתווה את הקווים האתיים המנחים את כל נושא השימוע לפני פיטורין.
השפעתה של פסיקה זו (ואחרות, העוסקות בזכות שימוע לפני פיטורין, אחריה) עוברת כחוט השני ומשפיעה על כל אחד משלבי ההליך. כך, שלפי פסיקות שונות, יועברו לידיו של העובד מכתב זימון לשימוע לפני פיטורים (המפרט את הטענות המועלות נגד העובד ומציין במפורש את סיבת הפיטורין) וההוכחות המגבות את העילות שבגינן התעוררה הדרישה לפיטורין.
מסמכים אלה יופקדו בידיו פרק זמן מספק מראש, על מנת שיוכל העובד להתגונן ולספק את ההסברים הנחוצים. לרוב, מדובר בפרק זמן מינימלי של שלושה-ארבעה ימים, אולם בהחלט רצוי להתגמש ולבוא לקראת העובד, במידה ופרק הזמן שנקבע איננו מאפשר לו להתכונן ולהתגונן כראוי.
במידה והעובד מוותר על זכותו לשימוע, יש להבהיר בפניו את משמעות ויתור זה ולהחתים אותו על כתב ויתור, בו הוא מצהיר מפורשות על כך. מסמך זה עשוי למנוע מצב בו יחליט העובד להגיש תביעה בבית דין לעבוד, בגין אי קיום הליך שימוע.
שיחת שימוע לעובד חדש
האם חלים על מעסיק העומד לפטר עובד בתקופת הניסיון שלו אותם חוקים וכללים החלים אם היה מדובר בעובד קבוע או בעל ותק? בדב"ע מה/159-3 ידידיה סלומון נ' מוסדות חינוך ותרבות בע"מ, ציין כב' השופט אדלר כי " למותר לציין כי אמות המידה ל"אי התאמה" לצרכי פיטורים ותום הלב הנדרשת בפיטורי עובד, הם שונים בתקופת הניסיון שלו מאלה שבהם היה "לעובד קבוע".
בתקופת ניסיון די בספק סביר, בתום לב, לאי התאמתו של העובד לתפקידו..." מכאן, נוכל להבין, כי אין החוק גוזר גזירה שווה על הצורך בשימוע לעובד חדש ואיננו מקפיד בה, כפי שהוא מקפיד בזכותו של עובד ותיק לשימוע.
כיצד מתנהל שימוע לפני פיטורין? כיצד להתנהג בשיחת שימוע?
העובד רשאי לייצג את עצמו או להיעזר בבא כוחו (עורך דין המתמחה בדיני עבודה או נציג איגוד מקצועי, במידה וישנו כזה). עומדת לעובד זכות סירוב ההשתתפות, במידה ונציגו נעדר מהליך השימוע עצמו.
השימוע עצמו ייערך בפני גורם המוסמך לפטר את העובד ובנוסף לכך, גם בפני הגורם המוסמך לבדוק את טענות הנגד שמעלה העובד (לרוב, מדובר במנהלו הישיר של העובד). לאחר שישטח המעסיק את הטענות ויציג את עדיו, תינתן לעובד ההזדמנות להגיב על הטענות ולסתור אותן, בצירוף ההוכחות המזימות את הטענות.
הדיון עצמו צריך להתנהל בנחת ובקורקטיות ולעסוק בעובדות היבשות בלבד. לאורך השימוע ינוהל פרוטוקול, אשר בסיום שיחת השימוע, ייחתם על ידי העובד שיקבל לידיו עותק ממנו. היעדר פרוטוקול תקין, עלול להוות עילה לפסילת השימוע, כפי שפסק בית המשפט בדב"ע נד/124-3 מדינת ישראל נ' חנוך פוגל.
כמה זמן לאחר שימוע ניתן לפטר עובד?
פיטורין במהלך השימוע או מייד לאחר קיומו של השימוע, עלולים להיות לרועץ למעסיק המפטר, מכיוון שהם עלולים להתפרש בעיני החוק כפיטורים שלא כדין, וכי הליך השימוע בוצע רק על מנת לספק חותמת גומי וכיציאה ידי חובה.
במקרה כזה, במידה ויחליט העובד לתבוע, בית המשפט עשוי להתייחס בכובד ראש לטענה כי השימוע נערך כדי לצאת ידי חובה. פסיקת בתי דין לעבודה גורסת כי ההחלטה צריכה להינתן תוך פרק זמן סביר (תוך עד כשבועיים ימים ממועד השימוע) לידיו של העובד. לאחר מסירת החלטה זו, יימסר לידיו של העובד מכתב הפיטורין הרשמי ויחלו התהליכים, שבסיומם תסתיים ההתקשרות בין העובד למעביד.