פוטר בשל נטיותיו המיניות ופוצה בעשרות אלפי שקלים

בני (שם בדוי), סטודנט להנדסה כבן 25, עבד כמפתח בחברה גדולה במרכז הארץ. בני היה עובד חרוץ והצליח להתקדם במקום עבודתו על אף היותו סטודנט. מנהלו הודיע לו כי בסיום התואר יישמר לו תקן כמהנדס בחברה ופרס בפניו מהם התנאים לעבודתו במשרה קבועה.
לאחר כשנתיים שבהן עבד בחברה ולאחר סיום התואר, ניגש לדבר עם מנהלו לגבי קבלת המשרה הקבועה שהובטחה לו בחברה כמהנדס מן המניין.

חשוב לציין כי בני אשר סיים את לימודיו בהצטיינות וקיבל מספר הצעות עבודה, סירב לכולן מתוך ידיעה כי הוא ממשיך בעבודתו בחברה שבה עבד באותה העת.

המנהל הודה בשיחה "לא לציטוט" כי העובד פוטר רק מחמת נטיותיו המיניות

למרבה הפתעתו, כאשר התיישב לשיחה עם מנהלו, הודיע לו זה כי עבודתו בחברה הסתיימה וכי הוא מפוטר לאלתר. בני הופתע מתפנית הדברים כיוון שהיה בטוח כי הוא עומד לקבל חוזה עבודה חדש כמהנדס, החליט להקליט את המשך השיחה ושאל את מנהלו מדוע מפטרים אותו ללא כל התראה ולאחר שהובטח לו תפקיד בחברה והוסכמו מראש התנאים.

הוא קיבל הסבר ממנהלו כי אזלו התקנים בחברה, ולאחר שתיחקר וניסה לרדת לשורשו של עניין כיוון שהתקן סוכם כבר מראש, קיבל תשובה ממנהלו "לא לציטוט" כי נודע למנכ"לים על נטיותיו המיניות, וכי לצערו מנכ"לי החברה לא רואים מקום בחברה לאנשים עם נטיות כשלו.

בני ניסה לשאול ולבדוק מול מנהלו האם העובדה שהוא נמשך לבני מינו השפיעה כהוא זה על מקצועיותו ומסירותו לחברה. מנהלו הישיר הסביר שוב "לא לציטוט" כי הוא בין העובדים היותר טובים בחברה ושהוא ניסה להילחם למענו, אך ההחלטה לצערו היא סופית וידיו כבולות.

בני עזב באותו היום את החברה פגוע וחרד לעתידו, כיוון שעתה נותר מחוסר עבודה ועליו לשלם חשבונות, חובות על הלוואות שלקח לשם

הלימודים, הוצאות מחיה וכדומה, ומציאת עבודה אורכת זמן והתחרות גדולה. כמו כן היה ידוע לו כי הוא בא מעמדה נחותה של לחץ למציאת עבודה וכי יהיה עליו להתפשר על תנאי תעסוקתו ומשכורתו כדי שיוכל לפרוע את חובותיו ולשלם את הוצאותיו.

בית המשפט: החוק שולל מכל וכל פיטורין ואפליה על רקע נטיות מיניות

לאחר שיצא מדלת החברה החל הכעס לבעבע בתוכו. הוא חש מרומה. הוא יכול היה לקבל משרות בתנאים טובים בשעה שהציעו לו אותן, אך ויתר כיוון שידע כי יש לו משרה מובטחת בתנאים טובים. תחושת חוסר ההגינות ליוותה אותו לביתו והוא החליט לא לוותר ולבחון האם יש באפשרותו לשנות את הגורל.

בני התקשר לחברו, עורך דין במקצועו, לבדוק האם סיבת פיטוריו היא חוקית, וחברו הודיע לו במפורש כי על פי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, חל איסור על מעסיק להפלות בין העובדים על רקע נטיותיהם המיניות, והמליץ לו לפנות לעורך דין לדיני עבודה כדי שזה יעזור לו לדאוג לזכויותיו. בני פנה לייעוץ במשרד עורכי דין ושם עזרו לו בהגשת תביעה נגד מעסיקו הקודם בשל אפליה.

לאחר שבית המשפט קיבל לידיו את חומר החקירה ואת ההקלטה של השיחה בין בני לבין מנהלו, הוא קבע כי פיטוריו אינם חוקיים לא רק בשל העובדה שהמעביד לא קיים שימוע לפני הודעת הפיטורין, כי אם גם בשל העובדה שהמעביד פיטר אותו על רקע נטיותיו המיניות, צורת אפליה אשר החוק שולל מכל וכל. בית המשפט קבע פיצויים לבני בשיעור של עשרות אלפי שקלים.