למרפאה של הילה, קוסמטיקאית מוסמכת, הגיעה לטיפול פנים מירב, נערה כבת 15 אשר סובלת מפצעי אקנה חמורים בפניה. מירב הגיעה דרך מטופלת נוספת של הילה שהמליצה עליה בחום.

 

לאחר ששוחחו במהלך הטיפול והילה הזהירה אותה כי טיפול אחד לא יספיק וכי עליה לעבור סדרה של טיפולי פנים על מנת לנקות את פניה וכי לאחר הטיפול הראשון, היא לא תראה שינוי משמעותי בפניה, אלא אף המצב עלול להחמיר, שלחה אותה לביתה בתוספת משחה קוסמטית לייבוש הפצעים אותה נתנה לה במתנה, והסבירה לה למשוח אותה נקודתית על הפצעים. מירב הבטיחה כי תבוא לטיפול נוסף לאחר תקופה ובזאת נפרדו דרכיהן.

 

לאחר כשבוע פגשה הקוסמטיקאית מכרה שאמרה לה כי בתה, הלומדת בכיתה עם מירב, רצתה לבוא אליה לטיפול אך לאחר שהתייעצה עם חברתה ללימודים ושמעה ביקורות שליליות מאוד החליטה ללכת למישהי אחרת.

 

פוסטים משמיצים ושקריים בפייסבוק על הקוסמטיקאית  

 

הילה אשר נדהמה ממה ששמעה זה עתה, החליטה לבדוק לעומק האם מירב אכן מוציאה עליה דיבתה, ונכנסה לדף הפייסבוק שלה, שם ראתה פוסטים רבים שהעלתה, בהם כתבה דברי שקר כגון: "הקוסמטיקאית הילה הרסה לי את הפנים וגרמה לפצעים רבים בפניי" ו- "הקוסמטיקאית הילה נתנה לי משחה מקולקלת שייבשה לי את עור הפנים וכעת אני נראית כמו אישה זקנה". לסיכום כל פוסט הוסיפה מירב את המשפט: "על כן אני ממליצה בחום להתרחק מהילה (בצירוף פרטיה) ואין לי מושג מי נתן לה להיות קוסמטיקאית!".

 

הילה המופתעת התקשרה למירב על מנת להבין מה הייתה הבעיה וביקשה ממנה להסיר את הפוסטים המשמיצים. לאחר שנענתה בסירוב ובניתוק הטלפון פנתה למשרדנו על מנת להבין מהן האופציות העומדות בפניה, שהרי היא הודיעה למירב שעלולים להיווצר פצעים נוספים ובנוסף נתנה לה הסבר מלא כיצד להשתמש במשחה אותה נתנה לה במתנה. בנוסף, ביקשה ממירב להפסיק להשמיצה כיוון שהיא הורסת את שמה הטוב ואת מקור פרנסתה, כאשר קליינטיות רבות שלה הן בגילה.


הסעיף הראשון לחוק לשון הרע קובע:


"לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול -


(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית.


כאשר בוחנים תיק העוסק בלשון הרע בודקים האם מה שנאמר נחשב לדעה או לעובדה – מידע אובייקטיבי לחלוטין, וכיצד הציבור תופס מידע זה, והאם נגרם נזק לאדם המושמץ. אם כן בית המשפט יקבע מהי הדרגת הנזק שנגרם לו והאם המשמיץ ניסה לתקן את הנזק על ידי פרסום התנצלות או תיקון הדברים.


במקרה זה, מירב גרמה נזק להילה בכוונת תחילה כאשר פירסמה את דעתה בצורה פומבית תוך כוונת תחילה להשמיצה, והלכה למעשה ציבור הגולשים האמין כי זוהי עובדה ועל כן נמנע מללכת לקוסמטיקאית כך שהיא הפסידה לקוחות פוטנציאליים, וכן נגרמה לה פגיעה בשמה הטוב כאשר בתחומה השם הטוב הוא המפתח להצלחה.


בפני הילה ניצבו מספר אופציות לפעולה במישור המשפטי והפלילי:


• הגשת תביעה אזרחית בגובה של עד 50 אלף שקלים ללא צורך בהוכחת נזק.
• הגשת תביעה בסכום של מאות אלפי שקלים ואף בסכום גבוה יותר עם הוכחת נזק שנגרם.
• הגשת תביעה פלילית כנגד המשמיץ.
• הגשת תביעה פלילית ותביעה אזרחית יחדיו כאשר זו לא סותרת את זו.


בשל העובדה שמדובר בקטינה, הילה החליטה לתבוע בתביעה אזרחית את הוריה של מירב שהם האפוטרופוסים על פי דין של הילדה.


לאחר שהצגנו את החומרים הרלוונטיים בתביעה שכללו צילומים מהפייסבוק של ההודעות המשמיצות, הבאת עדים אשר טענו שבעקבות הפרסום לא הגיעו לטיפול אצל הילה, והוכחות לכך שהמשחה שנתנה במתנה למירב תקינה וטובה לשימוש, בית המשפט פסק להילה פיצויים בגובה של מאות אלפי שקלים.


שלושה דברים שיש לעשות במקרה של הוצאת לשון הרע:

 

1. בקשו מהגורם המפיץ את לשון הרע לחדול מכך ולמחוק כל תיעוד פומבי לדברים אותם כתב;


2. במידה וסירב לעשות כך, תעדו את השתלשלות העניינים, את ההתנהלות של הגורם המזיק ואת החומר הרלוונטי בו כתובים או מצולמים דברי הלעז נגדכם;


3. פנו לעורך דין מנוסה ומיומן בתחום לצורך קבלת מידע ויעוץ מהם זכויותיכם, מהו סכום הפיצויים המגיע וכיצד יש לנהוג הגורמים האחראיים.

 

כתבה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ מקצועי על ידי עורך דין מומחה.