סוכרת (DIABETES MELLITUS ) הינה בין המחלות הנפוצות כיום בישראל ובעולם המערבי בכלל. על פי מחקרים והערכות שבוצעו עולה כי לקראת שנת 2030 מספר המקרים של סוכרת בישראל עשוי להגיע ל 1,200,000 מתוכם 506,100 איש המאובחנים והמטופלים בטיפול תרופתי לסוכרת.

 

מחלת הסוכרת נגרמת כאשר חילוף החומרים בגוף אינו תקין ובשל כך ישנה עליה של הסוכר בדם. המחלה עשויה לנבוע בין השאר מעודף משקל, תורשה, גיל, לחץ דם וגם מצבי דחק נפשיים. אבחון המחלה מתבצע באמצעות בדיקת דם.


ישנם מספר סוגים למחלת הסוכרת: סוכרת סוג 1, סוכרת סוג 2 וסוכרת הריונית. אחוזי הנכות הניתנים על פי תקנות חוק הביטוח הלאומי על מחלת הסוכרת יכולים להיות מ – 0% ועד 100%. כך למשל אם למבוטח יש סוכרת המטופלת על ידי דיאטה בלבד הוא עשוי לקבל עד 5% נכות, אולם אם יש למבוטח סוכרת עם סיבוכים הנכות יכולה להיות 65% ואף להגיע ל – 100%.

 

 

מחלת הסוכרת כפגיעה עבודה

 

בכדי להוכיח את הקשר שבין שמחלת הסוכרת לפגיעה בעבודה בתי הדין בשורה של פסקי דין קבעו, כי אחד התנאים הוא שיהיה אירוע חריג בעבודה שניתן לאתר אותו בזמן (בתאריך כלשהו) ובמקום (מקום קרות האירוע). מתח נפשי מתמשך כתוצאה מאירועים במקום עבודה אינו יכול לדעת בתי הדין לגרום להופעת מחלת הסוכרת.

 

כמו כן, גם מחלת הסוכרת אינה יכולה להיות מחלת מקצוע היות והיא אינה רשומה ברשימה של מחלות המקצוע המופיעות בתקנות הביטוח הלאומי. דוגמאות לאירועים חריגים: בשנת 2006 חרב עולמו של מנהל בית ספר (ב"ל 1659-10 אליהו מלכה נ. המוסד לביטוח לאומי) עת הואשם בכליאה והכאת תלמיד מבית הספר.

 

המשטרה לקחה אותו לחקירה, נפתחו נגדו הליכי שימוע, פורסמו נגדו בעיתונות לחשד כי היכה והתעלל בתלמיד וכל זאת שלא היה ולו המאית של האמת. המנהל ספג האשמות ועלבונות, ואני מצטט: "באותה תקופה, מפקחים של משרד החינוך פשוט החרימו ולא דיברו איתי, חברים התרחקו, המצב היה נורא הרגשתי מצורע ובודד...", אולם המנהל לא ויתר ולאחר מאבק יצא הצדק לאור והוא הוכיח את חפותו.

 

למרבה הצער, מספר חודשים לאחר הזיכוי התגלה אצל המנהל סוכרת סוג 2. בית הדין פסק כי הרגע שבו השוטרים עצרו את המנהל והוא נלקח לניידת מול שכניו מהווה אירוע חריג ופתאומי שנחשב לתאונה וראשית ראיה למינוי מומחה בתחום הסוכרת. דוג' נוספת: שוד של שומר בשעת לילה (בל 22603-11-11 קאסם גדיר נ. המוסד לביטוח לאומי), אשר במהלכו הוא הוכה ונקשר במשך 4 שעות. זמן קצר לאחר האירוע התגלתה מחלת הסוכרת אצל התובע. בית הדין בפסק דינו קבע כי האירוע הינו חריג ופתאומי במקום העבודה ועל כן יש צורך למנות מומחה.

 

לאחר שבית הדין קבע את התנאי המקדמי שהוא "אירוע חריג שגרם למתח נפשי קיצוני" התנאי הנוסף להכרה במחלת הסוכרת כתאונת עבודה הוא שמומחה הממונה מטעם בית הדין יקבע כי יש קשר סיבתי בין מחלת הסוכרת לבין האירוע החריג שהוא תאונה [[יצוין כי על פי ההלכה בית הדין הוא זה שקובע בסופו של יום אם יש קשר סיבתי בין המחלה (קרי: הפגימה) לבין הפגיעה והמומחה הרפואי מהווה יועץ רפואי, אשר ניתנת לחוות דעתו משקל רב וזאת במישור הרפואי]].

 

יש לשים לב לקביעת מומחים רפואיים שכן דעתם יכולה להיות שונה מאחד לשני בחוות דעת שהם מתבקשים לתת, עם זאת נראה לי כי ראוי להראות במאמר זה מה הייתה חוות דעת מומחה מטעם בית הדין בפרשת מלכה מיום 2.11.11. בפסק הדין מומחה מטעם בית הדין פרופ' שמעון גליק קבע בחוות דעתו כי "...מתח קשה כנראה יכול להאיץ את המחלה. כל מקרה נדון לגופו לפי הנסיבות הספציפיות, דהיינו לפי חומרת המתח, לפי המשכו ולפי פרוץ המחלה לאירוע של מתח...".

 

בסופו של דבר בית הדין הוא זה שמחליט אם לאמץ את חוות הדעת של המומחה או שלא ואם כן הסוכרת תוכר כתאונת עבודה. כמו כן יודגש, כי להבדיל מפגיעה של אוטם שריר הלב שבה הגילוי הוא מיידי, סוכרת יכולה להופיע גם מספר חודשים לאחר האירוע החריג.

 

 

מחלת הסוכרת ומיקרוטראומה?

 

כידוע, מקומות העבודה שאנו עובדים בהם עשויים לגרום לעובדים למתחים נפשיים. זה יכול לנבוע מלחץ תמידי ורצוף של עמידה בזמנים ויעדים, או למשל מנהל, עובד או קבוצת עובדים המתעללים נפשית בעובד מסוים עד שהוא לבסוף נשבר. למרבית הצער, כאמור ההלכה היבשה בעניין זה קובעת כי מחלת הסוכרת לא יכולה לנבוע ממתחים נפשיים מתמשכים.

 


 


עודכן ב: 25/11/2012