רישום שלילי על פי חוק נתוני אשראי: האם לשון הרע?

חוק נתוני אשראי, מעניק לחברות בעלות רישיון את הרשות למסירת מידע על לקוח בדבר "היסטוריית האשראי" שלהם; מידע שממנו ניתן להסיק על אמינות העמידה שלהם בהתחייבויותיהם הכספיות. המידע השלילי בדבר אי-עמידתם בהתחיבויותיהם נאסף ונמסר מבלי שאותם יחידים נתנו את הסכמתם לכך. במסגרת עסוקה של חברה כזו בעלת רישיון, היא מקבלת מידע מגופי אשראי שונים, בנקים וכד' ומעבירה מידע שהגיע אליה בהתאם לבקשות המתקבלות אצלה. העברת המידע נעשית בהתאם להוראות חוק נתוני אשראי.

נתוני האשראי, המהווים את המידע הרלבנטי לחוק זה, נחלקים לשני סוגים: "מידע בדבר מתן אשראי ללקוח" (מידע חיובי) ו"מידע אודות לקוח בדבר אי-פרעון חובות, פשיטת רגל ושיקים ללא כיסוי" (מידע שלילי). המידע השלילי יעיד על מידת אמינותו של הלקוח לעמוד בהתחייבויות הכספיות שנטל על עצמו. המידע החיובי יצביע על כך שמדובר בלקוח שכבר קיבל בעבר אשראי מגופים שונים.

פגיעה בפרטיות

אחד הסיכונים הרציניים של מסירת המידע על לקוח פרטי, טמון, באפשרות הפגיעה בפרטיות ובשמו הטוב של אדם, עקב מסירת מידע מוטעה.

לרוב יגלה האדם הפרטי את דבר הרישום השלילי רק בעת סירוב חברת האשראי להנפיק לו כרטיס אשראי או להעניק לו הלוואה. לפיכך השאיפה של עורך הדין המטפל בלקוח, היא לאתר את אותם "הכשלים" שיכול ויקרו עד אשר המידע על הלקוח יועבר למאגר, בפרק הזמן אשר נדרש שיעבור בין אי-העמידה בהתחייבות ועד להכללת המידע במאגר. לרוב, איתור אותם "כשלים" באמצעות פניה לעורך דין המתמחה באיתורם, עשוי להביא למחיקת הרישום השלילי.

לא אחת קורה שלקוח מקבל התראה בגין אי תשלום חוב מחברת אשראי, התראה שבטעות יסודה, או כזו שהלקוח הסדיר במהרה. המשותף לכל אותם מקרים, הוא שעובר פרק זמן בין כמה ימים עד שהלקוח מסדיר את החוב.

יתכן ובזמן עד שהוסדר החוב, נשלחה בקשה לקבלת מידע אודות הלקוח, ובו ביום נמסר המידע השלילי המבוסס על ההתראה בגין החוב.

המידע השלילי נמסר לחברת האשראי לצורך קבלת החלטה להנפקת כרטיס אשראי ללקוח. לא פעם, המידע מועבר על ידי חברת נתוני האשראי (לדוג' BDI) בו ביום שהתקבל, עוד בטרם הספיק הלקוח להסדיר את החוב.

פגיעה במוניטין

ברור כי עבור הלקוח, העברת המידע אודותיו שלא בהתאם להוראות חוק נתוני אשראי גרמה לו נזק כלכלי כאשר הוא נתקל בסירוב לקבלת כרטיסי אשראי. לעיתים, גם לאחר שחברת נתוני האשראי קבלה מידע חיובי אודות הלקוח, מידע שיכול היה לאזן את המידע השלילי היא לא דואגת לפרסמו באופן מיידי. התנהלות כזו, מהווה הפרה של הוראות חוק נתוני אשראי הן בפרסום השלילי והן בהעדר הפרסום החיובי.

מסירת מידע עסקי שלילי פוגע במוניטין של הגורם לגביו נמסר המידע. יחד עם זאת אם המידע נמסר בהתאם לחוק נתוני אשראי, הרי שלפי חוק נתוני אשראי קיימת לבעל הרישיון חסינות . מכאן שיש לבדוק אם מסירת המידע נעשתה בהתאם להוראות לחוק נתוני אשראי.

האם ניתן לתבוע בגין לשון הרע?

מבחינה מהותית מסירת מידע שלילי מעצם טבעו הוא "לשון הרע" ויש לכך השלכות. האיזון של ההיתר לעשות זאת, כפוף להקפדה על הוראות חוק נתוני אשראי שבאו למנוע מסירת מידע שלילי ללא בדיקה זהירה. תפקידו של עורך הדין במקרה כזה יהיה, לבחון האם חברת נתוני האשראי הקפידה על דרישות חוק נתוני אשראי ככתבם וכלשונן.

אם לא עמדה חברת נתוני האשראי בהוראות חוק נתוני אשראי היא איננה יכולה ליהנות מהחסינות שהחוק מקנה לה, ומכאן שיש לראות אותה כמי שהוציאה לשון הרע על הלקוח.

חובת הקטנת הנזק של הלקוח - מחיקת הרישום השלילי

לקוח שנפגע מן הפרסום השלילי ולא עשה מאמץ סביר לפנות את חברת נתוני האשראי על מנת למחוק את הרישום, לא יצא ידי חובתו על ידי פניה בעל פה, ועשוי להסתכן בך שתביעתו בגין לשון הרע לא תתקבל.