מעסיק שלא נתן לעובד חדש הזדמנות נאותה להיקלט בעבודה עשוי לפצותו.
מי מאיתנו לא מכיר את התחושה בימים הראשונים בעבודה חדשה? מי מאיתנו לא נזרק למים והיה מוכרח לשחות? מהן חובותיו של מעסיק להבטיח את קליטתו של העובד החדש בעבודה חדשה, בסביבה חדשה ובתרבות ארגונית זרה?
עיקרון תום הלב הנו בעל משמעות יתרה כבר עם תחילת עבודתו וקליטתו של העובד. מחד גיסא, העובד, בהצטרפו לארגון מצפה לסביבה תומכת ומפתחת, מאירת פנים והמוכנה לקבלו בלב שלם ובנפש חפצה. מאידך גיסא, הארגון מצפה ממנו לשמור על רמת מוטיבציה גבוהה, לנאמנות, למחויבות, ולתרומה מהותית, יעילה ונמרצת.
משמעות הדברים היא שההתערות והקליטה של העובד בארגון, מחייבת את המעסיק לפעול במקביל על פני 3 מישורים:
א. עליו להכין ולספק את המשאבים והתשתיות הפיזיות והאדמיניסטרטיביות (תחנת עבודה, משרד או מקום ישיבה נאות, כלים וציוד עבודה, מקום חניה אם העובד מגיע ברכבו וכד').
ב. מוטל עליו להדריך את העובד ,מעשית ותיאורטית, לפתח בו את כישורי העבודה הנחוצים לביצוע תפקידו, לאפשר לו לרכוש התנהגויות תפקודיות רצויות ולהכיר לו את "עולם התוכן" של הארגון.
ג. על המעסיק לטפל גם בהיבט הנפשי והחברתי של הקליטה, רוצה לומר, לדאוג כי תתקיים מערכת יחסים תקנית בין העובדים, לערוך חפיפה מסודרת והולמת עם בעל תפקיד קודם, לנהוג בהגינות כלפי העובד, להכיר לו את מקום העבודה החדש, ולסייע בקליטתו החברתית בקבוצת העבודה בפרט ובארגון בכלל.
גם כאשר מעסיק לא מפר את התחייבויותיו הכתובות בהסכם העבודה באשר לתנאי העבודה עצמם, עדיין קמות לו מחויבות הקשורות בהבטחת קליטתו של העובד בעבודה החדשה בהתאם לעיקרון תום הלב.
כאשר מתברר כי עם קליטתו של עובד חדש לעבודה לא ניתנה הלכה למעשה לעובד הזדמנות נאותה להיקלט בעבודה, המעסיק עשוי להיות מחויב בפיצוי העובד, כאשר העובד מחליט לעזוב עקב כך את העבודה.
.jpg)
-min(1).jpg)
.jpg)
(1).png)
