מהו מעמד אזרחית זרה לאחר פרידה מבן זוג ישראלי?

כאשר אזרח או אזרחית ישראליים בוחרים להקים משפחה ולחיות בישראל עם בן או בת זוג זרים, קיימת בידם האפשרות לפנות לרשות האוכלוסין וההגירה בבקשה להתחיל בהליך מדורג, אשר בסופו יזכה בן הזוג הזר במעמד קבוע במדינת ישראל. ההליך המדורג נועד לבחון את כנות הקשר הזוגי והוא אורך מספר שנים. משך ההליך וסוג המעמד שניתן בסופו אזרחות או תושבות קבע, נקבע בהתאם לקשר הזוגי, נישואין או ידועים בציבור.

מטבע הדברים, חלים שינויים במהלך החיים, ישנם מצבים בהם בני הזוג נפרדים או חלילה הקשר נותק בעקבות פטירה של בן הזוג הישראלי, או בעקבות מעשי אלימות במשפחה. באופן עקרוני, כאשר חל שינוי שכזה בקשר הזוגי, מופסק ההליך המדורג, שכן לבן הזוג הזר אין יותר על מה לבסס את בקשתו לקבלת מעמד בישראל.

מצב זה הינו מורכב הרבה יותר כאשר בני הזוג נפרדים כשיש להם ילד משותף, שהינו אזרח ישראלי, שנולד וגדל בישראל ככל אחד מילדי אזרחי המדינה, למד את השפה, רכש חברים, גדל על ערכי הארץ ואפילו חולם להתגייס לצה"ל ולשרת את המדינה שלו. ישראל היא כל עולמו.

רשות האוכלוסין וההגירה מחזיקה בנוהל, לפיו ניתן בתנאים מסוימים, גם כאשר מופסק ההליך המדורג בו החלו בני הזוג, לבחון את קיומם של טעמים הומניטאריים להארכת אשרת השהייה של בן הזוג הזר.

במקרים אשר הגיעו לבחינתו של בית המשפט, נקבע כי עקרון טובת הילד, הינו שיקול העשוי לאפשר את הישארותה של האם הזרה בשראל, במעמד של תושב ארעי (אשרה מסוג א/5) ולא לדרוש ממנה לעזוב את המדינה, דבר אשר יפגע בילד הקטין.

אמנם עקרון מנחה הוא, שהקטין הולך אחר הוריו ואין כל זכות קנויה להורה לקבל מעמד בישראל מכוח מעמד ילדו, אך נקבע בפסיקת בית המשפט כי בנסיבות מיוחדות, יש להעדיף את השמירה על זכויות הקטין וטובתו ובכלל זה זכותו של הקטין לקיים קשר עם שני הוריו על פני האינטרסים של המדינה. בכך כמובן, שלובה גם שמירה על זכותו של ההורה האזרח הישראלי להורות.

חשוב לציין כי מעמד זמני זה מסוג א/5, אינו מעניק לאם הזרה אפשרויות מסוימות של תעסוקה בישראל, שדורשות מעמד קבוע במדינה, למשל בסוגי עיסוק המצריכים רישום או קבלת רישיון, דבר שכופה עליה לעיתים סוגי עבודות שאינם משקפים בהכרח את ההשכלה או ההכשרה שלה ויכולת ההשתכרות מהם אינה גבוהה.

כמו כן, זכויותיה בביטוח הלאומי אינן מלאות, והיא חיה בחוסר וודאות באשר לעתידה הכלכלי ובאשר ליכולתה להמשיך לחיות לצד ילדה שחי בישראל.

יתר על כן, השנים חולפות והאם הזרה אינה מבססת לעצמה כל עתיד בארץ מולדתה, אין לה שם מקור פרנסה ולעיתים אין לה זכאות לזכויות זקנה או פנסיה. במקביל, היא אינה עומדת באף הוראת חוק המאפשרת לה לזכות במעמד קבוע בישראל. נוצר מצב, בו מצבה החוקי של האם הזרה בישראל הוא זמני, אך בפועל היא השתקעה בישראל וכאן הוא מרכז חייה ואין לה עתיד במדינה אחרת.

לא ניתן להתעלם מכך, שבחירתה של האם להעדיף את טובת ילדה ולהישאר עימו בארץ, הגם שייתכן והדבר נובע ממניעים אישיים נוספים, כרוכה בויתור על בניית חיים בארץ אחרת והבטחת עתידה שם.

ויתור זה הינו הצד השני של המטבע כאשר מדברים על עקרון טובת הילד ואין זה נכון וראוי שלא תהיה בו הכרה של רשות האוכלוסין וההגירה, בעת המניעה מהאם להגיש בקשה למעמד של קבע.

הענקת מעמד תושב קבע: במקרים מיוחדים בלבד

בישראל, לשר הפנים שיקול הדעת בהענקת מעמד של קבע במקרים מיוחדים ובניגוד למדינות אחרות בעולם, אין אפשרות לזכות באזרחות או במעמד קבוע לאחר השלמת מכסת שנים מסוימת של מגורים כדין במדינה. לכן, כאשר נשללת מהאם הזרה הגשת בקשה למעמד של תושב קבע, היא עומדת מול שוקת שבורה.

שעה שפסיקת בתי המשפט מחייבת את שר הפנים במסגרת הפעלת שיקול דעתו במקרים מיוחדים, לשקול את נסיבותיו האישיות של המבקש ולבדוק את כל העובדות והנסיבות, ושעה שעיקרון טובת הילד כבר הוכר ככזה המצדיק מתן מעמד זמני להורה הזר בישראל, ראוי שבקשות לישיבת קבע המושתתות על הטעמים שפורטו לעיל לא יידחו על הסף על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, בטרם יגיעו לשולחן השר.

למרות ההתמקדות במקרים בהם מדובר באם זרה, העניין נכון גם במקרים בהם האב הוא האזרח הזר באותה מידה. כמו כן, כל מקרה ומקרה צריך להבחן בהתאם לנסיבותיו והאמור לעיל נרשם באופן כללי, לגבי מצב אופייני אשר יכולים להיות לו ביטויים וחריגים שונים שיחייבו הסקת מסקנות שונה.

מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע הבקיאים בתחום על מנת לעמוד על הזכויות הקיימות ולפעול בערוצים המתאימים מול משרד הפנים.