בתקופה האחרונה אנו עדים להפגנות רבות בארץ, בין היתר בשל המצב הביטחוני הרגיש וחילוקי הדעות השונות בקרב אזרחי המדינה. בחלק מההפגנות, כפי שנחשפנו אליהן בחדשות, התפתחו עימותים בין מפגינים לשוטרים. אחת ההפגנות המפורסמות שסוקרו לאחרונה היא הפגנה שבה השתתפה חברת הכנסת חנין זועבי, שנאזקה, לאחר שלדברי השוטרים הם הותקפו על ידה פיזית ומילולית במהלך הפגנה.

 

במקרה אחר שעלה לכותרות לאחרונה, נעצרה כתבת של אחד מאתרי החדשות בישראל, לאחר שתיעדה במצלמת הטלפון הנייד שלה מעצר אלים של מפגינה בהפגנת שמאל בתל אביב. מהתיעוד עולה כי השוטרים ביקשו מהכתבת לזוז לאחור ומשזו לא שעתה לבקשתם, עצרו אותה לדבריהם בגין 'הכשלת שוטר'.

 

עוד טענה הכתבת בתיעוד, כי על השוטרים לקרוא לשוטרת, משום שאסור להם לגעת בה. לטענתה, מדובר בעבירה על החוק. ננסה לבצע סדר באשר לפן הפלילי של עבירות הנעשות על ידי מפגינים ועל ידי שוטרים.

 

האם שוטר רשאי לדרוש שלא יצלמו אותו בעת מילוי תפקידו?

 

נפתח בכך שצילום שוטרים והסרטתם בעת היתקלות עם מפגינים, אינו עומד בניגוד לחוק. שכן, החוק אינו מציין איסור לבצע זאת. בדרך כלל, כאשר השוטרים דורשים להפסיק לצלם או למסור את המצלמה לידיהם, הם עושים זאת בחוסר סמכות.

 

מדברי השוטרים במקרה המתואר, נטען כי צילום השוטרים על ידי הכתבת הינו בגדר 'הכשלת שוטר'. על פי החוק, הכשלת שוטר עשויה להתפרש בשני אופנים: תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות או הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. נראה כי הטענה של השוטרים להכשלה מצד הכתבת היא בעייתית, שכן כפי שנראה בהמשך, לא מדובר בהכשלה שעליה מדבר החוק.

 

אחת הטענות שהשמיעה המפגינה היא שהשוטרים עוברים על החוק כשהם עוצרים אותה, ולא שוטרת אישה. טענה זו אינה נכונה, שכן בחוק אין מניעה ששוטר יבצע מעצר של אישה. אם יש צורך לבצע חיפוש, אזי החיפוש צריך להיעשות ככלל על ידי שוטרת, אלא אם כן מדובר במקרים מיוחדים, כפי שמצוין בסעיף 2(ה) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי).

 

מה נחשב כ"תקיפת שוטרים"?

 

באופן כללי, כאמור, יש שני סוגים עיקריים של עבירות בתחום זה. הראשונה היא 'תקיפת שוטר' והשנייה – 'הפרעה לשוטר במילוי תפקידו'.
באשר לעבירה הראשונה, די בכך שהנאשם בעבירת תקיפת שוטר ביצע תקיפה בזיקה ישירה לעבודת השיטור כדי להרשיעו, גם אם השוטר לא נפגע כתוצאה מהמעשה. הענישה במקרים אלו היא מינימום חודש מאסר בפועל, ומקסימום 3 שנות מאסר.

 

תקיפת שוטר עלולה להתרחש גם בנסיבות מחמירות. במקרה זה, העונש המינימלי הוא 3 חודשי מאסר ואילו המקסימום הוא 5 שנות מאסר.
בכדי שהעבירה תיחשב לתקיפה שנעשתה בנסיבות מחמירות, על אחת מהחלופות הבאות להתקיים:

א. התוקף מתכוון להכשיל את השוטר בביצוע תפקידו כדין, או מתכוון למנוע מהשוטר למלא את תפקידו, או מפריע לו בעת מילוי תפקידו.

ב. התוקף חמוש בנשק חם או קר במהלך ביצוע העבירה.

ג. עבירת התקיפה מבוצעת על ידי שני אנשים לפחות.

 

באשר לעבירה השנייה, כאשר אדם נאשם בשיבוש פעולות השוטר ולמעשה מפריע לו במילוי תפקידו הוא עלול להיות מורשע בעבירה, שהעונש המקסימלי הקבוע לצידה הינו עד 3 שנות מאסר, והעונש המינימאלי הינו שבועיים מאסר.

 

בכך, מטר המחוקק הינה להרתיע את היחיד והרבים מביצוע עבירות אלה, ומכאן מגמת החמרה בענישה. הרציונל: תקיפת שוטרים מהווה פגיעה ישירה בריבון, במדינה ומוסדותיה אשר הסמיכו את המשטרה וכוחות הביטחון לפקח ולאכוף את חוקי המדינה בכל הנוגע לביטחון הציבור ושמירת הסדר הציבורי.