פרשת השחיתות בנמל: העין הפקוחה על עובדי הציבור

פרשת השחיתות בנמל אשדוד שבה מעורבים כ-15 חשודים, מעסיקה לאחרונה את כלי התקשורת. בין העצורים בפרשה נמצאים יו"ר ועד העובדים בנמל, אלון חסן, ומנכ"ל הנמל בעבר, שוקי סגיס. חסן, המכהן כיו"ר ועד הציוד המכני בנמל, חשוד בעבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד, סחיטה באיומים, הלבנת הון וקבלת דבר במרמה. סגיס חשוד בעבירות קבלת שוחד, במרמה והפרת אמונים. בפרשה נעצר גם מנהל בכיר אחר החשוד באותן עבירות. ניתן לומר כי באופן גורף, כל העבירות המתוארות שייכות לתחום עבירות צווארון לבן.

המשטרה הודיעה כי החקירה שבוצעה במשך חודשים ארוכים העלתה חשד שבכירים וגורמים נוספים בנמל קידמו את עניינן של חברות פרטיות שנשלטות על ידי מקורבים שלהם – באופן לפיו סיפקו להן רווחים ישירות ובעקיפין, בתמורה לשוחד ולטובות הנאה מהחברות. בנוסף, החקירה העלתה חשד שהחשודים הפעילו לחצים סמויים ולחצים גלויים על חברות נוספות, שהיו מעוניינות לספק שירותים או לפעול בנמל - וזאת כדי להבטיח שהחברות הפרטיות שאת ענייניהן ביקשו לקדם, יעבדו עם הנמל. פעמים רבות, על פי החשד, הדבר פגע בהכנסות הנמל וכנגזרת מכך, נפגעה הקופה הציבורית.

אל לנו לשפוט בשלב חקירה ראשוני זה, אך במהלך השנים פורסמו כתבות על אודות עסקיו הפרטיים של חסן. כך למשל, בחלק מהאתרים הוזכר כי חסן היה בעלי חברת הובלה שעבדה בשיתוף פעולה עם הנמל והחזיק בחברה לחומרי ניקוי שמכרה את מוצריה לנמל באמצעות חברה שבבעלות קרובת משפחה של חסן.

עובדי ציבור רבים נמצאים תחת עיניה הפקוחות של המדינה, שכן היא זו האחראית על הגופים שבהם הם עובדים. בנוסף, ההנחה היא שהציבור נותן בעובדים אלו את אמונו, וכאשר העובדים פועלים משיקולים זרים ופסולים, הם מנצלים לרעה את הסמכות שניתנה להם. לכן, כל עבירה הקשורה בניצול לרעה של מעמדם ותפקידם, נתפסת בחומרה רבה בעיני מערכת המשפט.

השוחד ו"בזבוז כספי הציבור" לכאורה

על פי החשדות כאמור, קודמו אינטרסים של חברות ספציפיות, בתמורה לשוחד. עבירת השוחד, נחשבת לעבירת צווארון לבן ה'מבקשת' לשנות את סדרי המנהל התקין, על מנת לקדם אינטרס או אינטרסים שלא על פי הסדרים הקבועים בחוק. עבירות השוחד כוללות ביצוע פעולות מסוימות על דרך מעשה או מחדל, שינוי בתעדוף כמו אפליה או העדפת גוף מסוים, האצה או האטה של עבודה וזאת שלא על פי הנהלים הקבועים בתאגיד המדובר, ועוד.

פעולות אלה, מטבע הדברים, לא היו נעשות ללא אינטרסים פסולים. כאשר הן נעשות לכאורה - כמו בחשדות המתוארים, הדבר מביא לפגיעה ביעילות הנמל, המהווה חברה ממשלתית. במילים אחרות מדובר בכספי ציבור שבמקום שינוצלו באופן יעיל וחסכוני, "בוזבזו" לכאורה מתוך אינטרסים כאלו ואחרים. הסנקציה העונשית במקרה שבו עובד ציבור הורשע בלקיחת שוחד בעד פעולה שקשורה בתפקידו, הינה עד עשר שנות מאסר, או קנס כבד בהתאם לחומרת העבירה. גם נותן השוחד אינו נמצא פטור, ואם נאשם מורשע בעבירה זו, דינו יהא עד שבע שנות מאסר או קנס.

מה המשמעות של הפרת האמונים?

הפרת אמונים הינה עבירה נוספת הקשורה לעובדי ציבור. לרוב, בעבירות צווארון לבן הקשורות לעובדי מדינה, נראה אזכור של עבירה זו המתלווה לשאר העבירות. העבירה מתייחסת להפרת מספר ערכים מוגנים כגון: אמון הציבור, טוהר המידות של פקידי הציבור ואינטרס הציבור - במילים אחרות, כמעט בכל עבירת צווארון לבן בהן מעורב עובד ציבור, מתקיימת בנוסף הפרת ערכים כמצוין.

ככל והחשדות יומרו לכלל אישומים, יהיה מעניין לראות כיצד מערכת המשפט תגיב לכך - במיוחד לנוכח העובדה שבפרשת שחיתות מהעת האחרונה - הורשע ראש ממשלה לשעבר ונגזר דינו לריצוי מאסר בפועל בגין עבירות שוחד.