לאחרונה עלתה לכותרות פרשת התעללות קשה: תושב חולון חשוד שכלא את בת זוגו ואת שתי בנותיו, בנות שנתיים וארבע, בדירה במשך שנה. על פי החשד, מנע הבעל מבת זוגו ומבנותיו טיפול רפואי וקבלת מזון ובנוסף מנע החשוד מבנותיו להיכלל במסגרת חינוכית עם עלייתם ארצה ועד כה, בפרק זמן העולה על שנה.


האישה העידה כי בשנה האחרונה, כלא אותה החשוד יחד עם הבנות בחדר פנימי בדירתם, שעה שהיה יוצא לעבודתו. בנוסף, מעדותה עולה כי החשוד היכה ואנס אותה, תוך שהוא מאיים עליה בסכין. האישה ובנותיה הצליחו להימלט מהדירה לאחר שהחשוד שכח לנעול את הדלת בצאתו את הדירה. כעת הבעל חשוד בעבירות איומים, בעילה באיומים, מעשה סדום ובהחזקת סכין למטרה שאינה כשרה. המשטרה מתעקשת שהחשד נגד הבעל כולל בנוסף עבירות כליאה והתעללות.


העבירות שבהן חשוד הבעל


• כליאת שווא: ככלל, עבירת כליאה מתקיימת בנסיבות לפיהן מוגבלת חירותו של אדם או תנועתו וכל זאת באופן בלתי חוקי. חשוב אף לציין כי רכיבי עבירת הכליאה עשויים להתקיים בנסיבות בהן הופעל כוח פיזי בידי הכולא למטרת הכליאה או שלילת חירותו של קורבן העבירה הושגה על דרך פיתויו או הטעייתו. בכליאת אדם נשללות ממנו זכויות אלמנטריות בסיסיות נוספות: מזון, שתייה בכמות, איכות ותדירות בהם הורגל, ופגיעה מהותית בשגרת חייו הטבעית - וכל אלו שעה שהוא מסור לחסדי כולאו.


המחוקק קובע כי הכולא אדם או עוצרו שלא כדין צפוי לעונש מירבי בן 3 שנים. נעברה עבירה בידי מי שמתחזה לבעל תעודה או נציג רשמי מוסמך המורשה לעשות כן, הוא צפוי לעונש מירבי בן 5 שנות מאסר.


• עבירות איומים: חוק העונשין מטיל עונש מירבי בן 3 שנות מאסר על אדם המאיים על חברו בכל דרך (בעל פה או בכתב) – בפגיעה בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, וזאת בכוונה להפחידו או להקניטו. חשוב להדגיש כי אין מדובר באיום שמומש הלכה למעשה דווקא, ודי שקיים באיום פוטנציאל התממשות. יתרה מכך, בתי המשפט נוקטים בפרשנות מרחיבה בכל הנוגע למשמעות האיום. במילים אחרות, אף אם האדם שכוונו כלפיו האיומים לא חש מאוים הלכה למעשה, די בכך שאדם סביר היה חש מאוים בנסיבות האמורות.


• בעילה באיומים: מעשה הבעילה כולל החדרת חפץ או איבר גוף לאיבר מין נשי. ומתי ייחשב הדבר לאונס? כאשר מעשה הבעילה נעשה בניגוד לרצון האישה, ייחשב הדבר לאונס והמחוקק קובע ענישה מירבית בת 16 שנות מאסר.


חשוב לציין כי עבירת אונס שבוצעה אגב איומים בנשק קר (סכין) או חם, תיחשב לעבירה חמורה במיוחד מאחר ולמעשה הבעילה מתלווה אמצעי כפייה השולל את יכולתו של קורבן העבירה להתנגד. בהתאם לכך, מטיל המחוקק ענישה מירבית בת 20 שנות מאסר.


• מעשה סדום – הגדרת מעשה סדום מתאפיינת בהחדרת איבר מאיברי גופו של אדם לפיו של קורבן העבירה ולחילופין החדרת איבר מין לפיו של אדם. אף בעבירה זו עוצמת החומרה והסנקציה העונשית משתנים בהתאם לנסיבות ביצוע העבירה: גילו של קורבן העבירה; האם מעשה העבירה בוצע תחת איומים או כוח. בנסיבות מחמירות במיוחד, מתקיימת הקבלה בין עבירות מעשה סדום לעבירת אינוס בהיבט הענישה.


• החזקת סכין – חל איסור מפורש על החזקת סכין או אגרופן. במילים אחרות, בעצם החזקת אלו, מתקיימת עבירה וללא אבחנה אם בוצעו באמצעותם עבירות אלימות כלפי אחר אם לאו. חשוב אף לציין כי החוק קובע הגנות בסעיף זה ולפיהן החזקת אלו מותרת במתחם ביתו של אדם או בחצריו. לחילופין, נאשם עשוי להוכיח כי סכין או אגרופן שנמצאו בכליו ברשות הרבים, הוחזקו למטרה כשרה.

 

מהפרטים שהותרו לפרסום עד כה עולה כי החשוד ביצע לכאורה עבירות חמורות – במידה ויועמד לדין באלו ויורשע בהן, צפוי הנאשם לענישה מחמירה הכוללת עונש מאסר ממושך.