פעם נוספת הגעת ליטול את ילדך מהגן /בית הספר בסיום יום הלימודים וגילית כי אמו כבר נטלה אותו לפניך בניגוד להסדרי הראייה .....
קבעת לאסוף את ילדיך מבית אמם וברגע האחרון היא הודיעה לך כי החליטה בניגוד לדעתך, לנסוע עם הילדים לצפון לסוף השבוע ולכן לא תוכל לראותם בהתאם להסדרי הראייה...
יש לכם שאלה?
פורום חטיפת ילדים | אמנת האג
האם מדובר ב "חטיפה"? מה תוכל לעשות?
אין ספק כי בדוגמאות שלעיל, כמו גם במקרים רבים אחרים, נפגעות זכויותיך ההוריות. יתרה מכך !! גם זכויות הילד/ים נפגעות כאשר אחד ההורים "תופס בעלות" על הילדים המשותפים, כחלק מסכסוך גירושין או מאבק שליטה כזה או אחר.
חשוב לזכור כי הזכות שנפגעה היא כאמור גם זכותם של הילדים לקשר טוב וקבוע עם כל אחד מהוריהם.
בתי המשפט רואים בחומרה פגיעה בקשר ובהסגרי הראייה שבין הילדים לבין ההורה שאינו משמורן מאחר ופגיעה כזו הינה מנוגדת לעקרון "טובת הילד" המהווה עיקרון מנחה בכל עניין בו דן בית משפט והעוסק בילדים, גידולם, אחזקתם וזכויותיהם.
על כן במקרה בו נפגעו זכויותיך עליך לפנות לבית המשפט שיתן לך סעד ויחייב את אם הילדים להקפיד על הסדרי הראייה.
אולם לענייננו, אין מדובר ב "חטיפה" על פי אמנת האג, והדרך לפעול לתיקון הזכויות הנפגעות גם היא אינה על פי אמנת האג.
מהי אם כן חטיפה? מתי מתקיימים התנאים ל "חטיפה" על פי אמנת האג?
חטיפת ילדים על פי אמנת האג מתרחשת בהוצאתו של ילד מתחת לגיל 16, מהמדינה בה הוא חי למדינה אחרת, או אי החזרתו למדינה בה הוא חי כרגיל, באופן הפוגע בזכויות המשמורת והביקור של ההורה השני.
מדינת ישראל חתומה על אמנת האג לעניין חטיפת ילדים משנת 1991 ולפיכך היא מחוייבת לתנאי האמנה, ולמטרותיה.
לעניין זה, במקרים מסויימים, גם הוצאת ילדים לשטחי הרשות או מהם, עונה לקריטריונים של "חטיפה" ומאפשרת פעולה מהירה להחזרת הילדים החטופים למדינה ממנה נחטפו/הוצאו.
מטרתה של אמנת האג בעניין בחזרת ילדים חטופים הינה להבטיח את החזרתם המיידית והדחופה של ילדים, אשר שלא כדין, הורחקו מהמדינה בה הם חיים או לא הוחזרו אליה, ומניעת שינוי הסטטוס קוו על ידי הורה אחד באקט חד צדדי של מעשה חטיפה. כך גם מטרתה להבטיח כי זכויות משמורת וביקור על-פי הדין של המדינה המתקשרת יכובדו ביעילות בשאר המדינות המתקשרות.
החשיבות העליונה במקרה של חטיפה שכבר בוצעה, או במקרה לחשש של "תכנון חטיפה", היא לפעול במהירות, שכן לגורם הזמן ולערכאה אליה פונים יש חשיבות ראשונה במעלה.
רק במקרים נדירים ועל פי קריטריונים הקבועים באמנה ובפסיקה, הרשות השיפוטית או המינהלית אליה פנו להוצאת צו להחזרת הילד, רשאית לסרב לצוות על החזרת הילד אם התברר לה כי הילד מתנגד להחזרתו וכי הוא הגיע לגיל ולרמת בגרות שבהם מן הראוי להביא בחשבון את השקפותיו.
במקרה כזה יתנהל בירור ובטרם ינתן צו תתברר טובת הילד שאינה בכל מקרה שקולה ושווה לרצונותיו והשקפותיו.
.jpg)
.jpg)
