בציבור רווחת תפיסה כי פשיטת רגל נוגעת רק לחברות ותאגידים.


האזרח הפשוט מן השורה, בדרך כלל אינו מודע לזכותו של החייב הפרטי-היחיד, לזכות בכניסה להליך פשיטת הרגל ולהגנה מפני נושים. בד"כ בתודעתו מושג פשיטת רגל קשור לחברה או לתאגיד.


תופעה זו של מחסור במידע , היא זו שגורמת לחייב שנקלע למצוקה כלכלית בלתי נסבלת ולהצטברות חובות רבים לנושים רבים, לקרוס תחת עומס תיקי הוצל"פ וצווי הוצאה לפועל הפוקדים אותו השכם והערב ומבלי יכולת התמודדות. כתוצאה מכך חייב הופכים לבלתי נסבלים כשהוא נתון לפחדים, מתחים ולחצים הפוגמים באיכות חייו והופכים אותו לעתים לאדם מריר, מיואש וחסר תקווה עד כדי מחשבות אובדניות...


לו רק ידע החייב הפרטי כי יש לו מוצא של כבוד מסבך זה של כריעה תחת נטל חובותיו בהליך פשוט, לא מסובך. הליך המתחשב בכבוד האדם וחרותו וזכאותו של כל אדם באשם הוא אדם לחיים של כבוד על אף הסתבכותו הכספית, וחשוב מן הכל הוא החתירה של ההליך ליצתיאתו של החייב ממעגל החובות תוך זמן קצר יחסית, אף אם לא השלים את פירעון חובותיו וחזרתו למעגל החיים היצירתי והחברתי הנורמלי.


בתיקון 29 לחוק ההוצל“פ, הונחה הרשם לידע את החייבים אשר אין ביכולתם להתמודד עם היקף חובותיהם ולהפנותם להליך של פשיטת הרגל. המדובר בבעלי חובות כבדים ( הגבוהים מ– 16,000 ₪. סכום זה מעדתכן מידי תקופה ) אשר הינם חייבים פרטיים שנקלעו לחובות כספיים ואשר אין ביכולתם ( מפאת השתכרותם ) לפרוע אותם . לעיתים חובות אלו נובעים מניהול כושל של אורח החיים ולעיתים מאירוע נקודתי כלכלי אשר פגע בעסקיהם.


תיקון 29 לחוק ההוצל"פ נועד לייעל את המערכת העמוסה וחסרת התוחלת ואשר אינה מביאה לשום תוצאה, באותם מקרים אשר אין ביכולתו הכספית של החייב להתמודד מול נושיו וחובותיו הרבים.


התוצאה של תיקון זה לחוק, גרמה לעליה של 40% בשנה , בבקשות לפשיטה רגל בין השנים 2009 ו-2010. למעשה הולכת מתחזקת ומתרחבת התופעה של בקשות לפשיטות רגל כתוצאה מכך ומקבלת תאוצה כך שהחייבים בתיקי ההוצל"פ העומדים בתנאי הסף של כניסה להליך "נפטרים" בעכוב הליכים בתיקיהם ועוברים לסטטוס "פושט רגל" מה שגורם לו לשפור ניכר ועצום באיכות חייו ויוצא למסלול קל נוח ומסודר המביאו בסופו של התהליך "לחוף מבטחים" וחזרה לחיים נורמליים נקי מכל חוב (כמעט, למעט חוב קנסות מנהליים ומזונות במקרים מסויימים) ופותח מעגל חיים חדש.


הכיצד?


למעשה בתי המשפט המחוזיים הדנים בבקשות פשיטת הרגל ומתן צו כינוס נכסים לחייבים, מבחינים בין המקרים אשר ייהנו מהגנת החוק וכי בית המשפט יעניק להם צו כינוס נכסים בתחילה ובהמשך יכניסם בשערי הליך פשיטת הרגל. עם מתן צו הכינוס ומאוחר יותר בעת ההכרזה על פשיטת הרגל, ההליכים נגד החייב יעוכבו ויוקפאו.


חייב יפסיק לשלם ע"ח חובותיו בתיקי ההוצל"פ ויחויב ע"י ביהמ"ש בתשלום חודשי אחד לקופת הכונ"ר. בד"כ גם לאחר ש"זכה" והוכרז פושט רגל, סכום ההחזר החודשי אשר יושת על החייב יעמוד על נמוך ובהתאם להכנסותיו מול הוצאותיו ובד"כ ההכנסה הפנויה תחוייב להעבירה לקופת הכונס הרשמי לטובת נושיו. לרוב הסכום נע בין 200 ש"ח ל-1000 ₪.


ביהמ"ש יאפשר לחייב לנהל אורח חיים ברמה נאותה ובכבוד. על החייב יוטלו כבר בשלב ראשון של צו הכינוס הגבלות "לא הכי נעימות" כדוגמת, לקוח מוגבל בבנק במניעת הפקת כרטיס אשראי וצ‘קים וכן בעיכוב יציאתו מהארץ ועוד, אך מה אלו לעומת הפסקת מרדף הנושים אחרי החייב הן באורח פיסי והן בהוצאת צווים כנגדו ללא רגע דל של שקט ומנוחה.מכאן והלאה אף נאסר על החייב להעדיף נושה זה או אחר וייאסר עליו לשלם או לפרוע חובו אלא דרך קופת הכונ"ר ובהתאם לקביעת ביהמ"ש.


בשנים האחרונות ומאז תיקון החוק כאמור, התופעה הולכת ומואצת, הולכים ומתרבים המקרים המבקשים להיכנס תחת כנפיו החוסים והבטוחים של הליך כינוס נכסים ופשיטת רגל . המודעות להליך גברה ובמקום שהחייבים יסתתרו מפני נושיהם מכיוון שאין ביכולתם לפרוע חובותיהם ומבלי יכולת התמודדות אל מול מצבם העגום והנואש, פונים הם להליך ומנסים לקבל את הגנת החוק.
 

לתשומת לב הקוראים: אין האמור ברשימה זו משום מתן ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואף אין בדברים אלו כדי המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מנקיטתם .קורא המסתמך על דברים אלו באחריותו הבלבדית ותוצאות הסתמכות זו ותוצאותיה הישירות ו/או העקיפות תחולנה על המשתמש בלבד ולא יוכל להלין על כך.