אין היום כמעט קיבוץ או מושב שאין בו הרחבה קהילתית. כידוע, תושבי ההרחבה אינם חברי האגודה החקלאית, ומשכך ישנן סוגיות רבות העולות בנוגע לשילובם של התושבים החדשים ביישוב המתחדש, זכויותיהם וחובותיהם. במקרים רבים מוקמת אגודה קהילתית אשר מתיישבים חדשים מצטרפים אליה וחותמים על תקנונה.
האם זכויותיהם וחובותיהם של המתיישבים החדשים שוות למתיישבים הוותיקים באגודה, והאם התקנון שעליהם חתמו כאשר הצטרפו להרחבה אכן מחייב אותם במידה שווה?
שאלה זו קיבלה מענה בפסיקת בית המשפט המחוזי בחיפה, בעניין קיבוץ תל קציר והמתיישבים החדשים בהרחבת הקיבוץ.
בשנת 2006, ביוזמת הקיבוץ ובתיאום רמ"י, הוחלט להגדיל את מספר המשפחות בקיבוץ. לשם כך תוכננה הרחבה של 115 יחידות. שיווק היחידות הוטל ברובו על המנהל, כאשר 25 יחידות שווקו על ידי הקיבוץ עצמו. המתיישבים החדשים בהרחבה חתמו על תקנון האגודה הקהילתית שנקראה "מתיישבי תל קציר אגודה קהילתית כפרית שיתופית בע"מ".
לאחר שהגיעה דרישת תשלום עבור האגודה הקהילתית בתמורה לשירותים שסיפקה למתיישבים, הגישו המתיישבים החדשים בהרחבה תביעה לבית המשפט המחוזי כנגד גביית הכספים של האגודה הקהילתית.
התובעים טוענים בין היתר כי עצם החתימה על תקנון האגודה הקהילתית אינו מחייב אותם, וזאת מכיוון שהוטעו לחשוב כי פעילות האגודה מתחילה רק במועד שבו כל היחידות יאוישו. זאת מכיוון שרק כאשר היחידות יאוישו תהיה למתיישבים החדשים יכולת השפעה אמתית, וכי לא היו חותמים על תקנון המאפשר לאגודה לגבות מהם כספים ללא אפשרות השפעה ממשית. זאת ועוד, נטען כי הכספים שנגבו אינם כספים אשר בסמכות האגודה הקהילתית לגבות, היות שכספים אלו נגבו לצורך נושאים מוניציפליים שבסמכות הוועד המקומי.
מנגד, הקיבוץ טוען כי דין התביעה להידחות. לטענת הקיבוץ, כל מטרת התובענה היא להתחמק מתשלום עבור שירותים קהילתיים שאותם סיפקה האגודה הקהילתית. עוד טוען הקיבוץ כי קיים ועד מקומי אשר נבחר בשנת 2012, והוא מתפקד ומקבל החלטות המצויות במסגרת סמכויותיו. כמו כן, הקיבוץ כלל אינו טוען שיש להעניק לאגודה הקהילתית סמכויות מוניציפליות המסורות לוועד.
בית המשפט: הפעלת האגודה השיתופית חלה על כל תושבי הקיבוץ, הן הוותיקים והן החדשים
בית המשפט פסק שלאור נסיבות המקרה, דין העתירה להידחות. זאת בין היתר מכיוון שלמתיישבים החדשים אין התנגדות לפעילות האגודה הקהילתית, כל עוד היא אינה גובה מהם כספים. עוד נקבע כי בתקנון שעליו חתמו המשתכנים החדשים נאמר באופן מפורש כי כאשר יהיו 25 משתכנים חדשים בהרחבה, תופעל האגודה הקהילתית.
הפעלת האגודה הקהילתית היא למעשה קביעת השירותים הקהילתיים שיסופקו, עלותם וכן גביית עלות זו מכל תושבי הקיבוץ, כלומר מחברי הקיבוץ ומהמשתכנים יחדיו. אין כל בסיס לטענת המבקשים שהאגודה תופעל, אך תגבה תשלומים מחברי הקיבוץ בלבד ולא מהמשתכנים.
זאת ועוד, אמנם הקיבוץ התכוון לשכן בהרחבה מספר רב יותר של מתיישבים חדשים, אך לא ניתן להסיק מכך הסכמה של הקיבוץ כי כל עוד יעד זה לא מתממש, המתיישבים החדשים שרכשו מגרשים בהרחבה לא ישתתפו במימון הפעילויות הקהילתיות בקיבוץ כמו שאר החברים.
יתרה מכך, המתיישבים החדשים הצטרפו לקיבוץ וחתמו על מסמכי התקשרות אשר נותנים ביטוי לאופן שבו מנוהלת קהילה מסוג זה, כלומר באמצעות שיתוף קהילתי, ולפיכך אין הצדקה לפטור אותם מתשלום זה.
לסיכום, בית המשפט פסק כי מקום שבו ישנה הרחבה קהילתית, והמתיישבים החדשים חתמו על תקנון הצטרפותם לאגודה והם נהנים מהשירותים שאותם מספקת האגודה הקהילתית, לא ראוי וגם אין זה מן הצדק שתשלומים אלו יוטלו אך ורק על התושבים הוותיקים. לפיכך על המשתכנים החדשים לשלם את חלקם היחסי לאגודה הקהילתית.
כדי להימנע ממצבים מעין אלו, מומלץ בטרם הצטרפות להתיישבות במסגרת הרחבה קהילתית להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום, כדי שזכויותיו וחובותיו של המשתכן החדש יהיו ברורות ומקובלות. כמו כן מומלץ למושב או לקיבוץ שברצונו להתרחב ולקלוט תושבים חדשים להתייעץ עם עורך דין המומחה לעריכת תקנונים לאגודות שיתופיות.