שצדדים מסתכסכים וחל משבר במשפחה, הדפוס המסורתי של רובנו הוא פנייה לבית משפט במטרה שבית משפט יביא לסיום המחלוקות.
לא אחת שומעים שאחד הצדדים אומר לשני "ניפגש בבית משפט" מתוך ציפייה שהשופט יושיע אותו אולם למעשה אותו צד לא יודע שהמפגשים בבית משפט יכולים לקחת שנים ולא תמיד התוצאה תהיה לטובתו.


ההליכים המשפטיים עלולים לקחת זמן רב, יוציאו מבני הזוג כוחות רבים, הרבה כסף וחבל. בנוסף, הצדדים ייאלצו להיפגש בבית המשפט, יגיעו כשני זרים ולרוב יוציאו שם את הכביסה המלוכלכת, סודות משפחתיים ומכאן הסיכויים לנהל הליך גישור יהיו קלושים מאוד.


במצב כזה, ניהול הליך משפטי עלול להביא גם להחמרה ביחסים בין הצדדים ועל כן בעזרת הגישור ניתן יהיה לא רק לגשר בין הצדדים אלא להביא למצב של שמירה על יחסים תקינים בעתיד גם לאחר הגירושין.


מה המטרה של הליך גישור?


המגשר ייפגש עם הצדדים ביחד ולעיתים לחוד וינסה לברר מהם הצרכים והרצונות של כל אחד מהצדדים ולהובילם באמצעות הכלים שעומדים לרשותו והניסיון להסכם כולל.


המטרה הינה להוביל הצדדים להסכם ראוי ומכובד למענם ולמען הילדים, כזה שיאפשר להם להמשיך ולנהל את חייהם באווירה טובה ובתנאים נוחים ככל הניתן לשניהם.


תמיד יש לזכור שבעבר הלא רחוק היה מדובר בצדדים שהיו מאוהבים עם תכניות משותפות לחיים וגם אם חל משבר יש לסיימו בדרכי נועם וזה אפשרי.


למי לא מתאים ההליך הגישורי?


ישנם זוגות שאחד מהם טרם קיבל את רצון השני להתגרש או טרם השלים עם הפרידה, או למשל צד נבגד ובמקרים כאלו יחוש אותו צד אובדן גדול כאילו איבד אדם שקרוב אליו ויש המגדירים זאת כתקופת אבל. גם במקרים של אלימות קיצונית לא תמיד יתאים הליך הגישור.


במקרים כאלו או במקרים בהם הפערים הם קיצונים, ניתן להיעזר בטרם הליך הגישור או במקביל להליך (תלוי בנסיבות), בגורמי מקצוע שונים כגון פסיכולוגים, אנשי מקצוע מתחום מדעי ההתנהגות וכדומה.


קיימים מקרים שהמחלוקות נעות סביב הילדים ובמקרה כזה ניתן לשלב טיפול של הדרכה הורית או מתאם הורי עבור המשפחה.


מקרה בו למרות הפערים בין הצדדים התיק הסתיים בהסכם


זכור לי מקרה בו הגיעו אליי צדדים ששניהם היו טעונים אחד על השני, שניהם עסקו בהאשמות, שניהם טענו שהם ההורה המתאים לגדל את הילד, (האב טען שהאם אינה ראויה לגדל הילד כי היא נוהגת לשתות הרבה והאם טענה שהאב לא ראוי לגדל את הילד כי הוא לא אחראי ועובד עד השעות המאוחרות של הלילה), אבל עם זאת שניהם מאוד רצו לגמור את הסכסוך בצורה טובה.


הם סיפרו לי שכבר התחילו הליך גישור שנתקע והופסק בעקבות הפערים הגדולים ביניהם. מצאתי לנכון בטרם המשך הליך הגישור להפנותם למטפלת זוגית שעוסקת בין היתר בהדרכה הורית שסייעה להם לנטרל הכעסים.


הטיפול שלקח כחודשיים ימים נשא פרי, הביא להרגעת הרוחות ולהבנה משותפת של שני הצדדים כי הם בהליך לטובת הילדים ושניהם הבינו שזוהי המטרה העיקרית, הם שמו בצד הכעסים ויכולנו להמשיך בהליך הגישור מתוך מקום נקי וטוב.


החוק החדש להסדר התדיינויות במשפחה או בשמו המוכר חוק גישור חובה


לאחרונה נכנס לתוקפו חוק זה שמטרתו לסייע לצדדים ולמשפחה ליישב הסכסוך בהסכמה מתוך מטרה לצמתם האפשרות של הגשת תביעה לבית משפט.


הצדדים יחויבו להגיע ליחידת הסיוע שם קיים צוות המורכב מעובדות סוציאליות ולעיתים עורכי דין, תלוי בנסיבות המקרה.

 

אני צופה עומסים רבים ביחידות הסיוע. כמו כן בידי העובדים הסוציאליים לא תמיד יש את הידע המשפטי לסייע לצדדים במקרים מורכבים הנוגעים לרכוש הצדדים או מזונות הילדים. לכן ממליצה יותר מתמיד לפנות להליך גישור פרטי.

 

משרדי מעניק שירותי גישור באווירה נוחה ובעלות הוגנת כאשר ניתן יהיה במידת הצורך לשלב טיפול מתאים עם אנשי מקצוע שמשרדי עובד עימם. כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי וכל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו.

 

עו"ד פרנקל הילה הינה עורכת דין ומגשרת ובעלת משרד עצמאי העוסק בתחום דיני המשפחה.