תסמונת הפיברומיאלגיה היא הפרעה הגורמת לכאבים בנקודות שונות בגוף המלווים בעייפות, מצבי רוח ובעיות נוספות. ההפרעה יכולה להיווצר על רקע טראומה גופנית או נפשית, ניתוח, זיהום או לחץ נפשי. סימפטומים קיימים הינם כאב מפושט בכל מערכת השרירים, עייפות כרונית, שינה לא רציפה, קשיים בריכוז ועוד. רבים מהנפגעים מהתסמונת הינן נשים, אך התסמונת עלולה לפגוע גם בגברים, כאשר היחס הינו 80 אחוז לערך נשים לעומת 20 אחוז לערך גברים.


גם כיום, מספר שנים לאחר זיהוי התסמונת, עדיין מומחים בתחום מתקשים לשים את האצבע ולהגדיר בוודאות את הגורמים להופעתה, אך משערים כי מדובר על מספר גורמים אשר פועלים יחדיו. הגורמים המשוערים הינם גורמים של גנטיקה, מחלות זיהומיות וטראומה גופנית או נפשית.


במאמר זה אנסה לתת כלים להתמודדות עם התסמונת אשר מופיעה על רקע לחץ נפשי


בעבר נהגו לאבחן את התסמונת באמצעות ל"נקודות לחיצה", 18 נקודות אשר נמצאות לאורך הגוף. לאחרונה, כבר לא מאבחנים התסמונת באמצעות נקודות הלחיצה אלא באמצעות מבחן קליני אשר לפיו אם מדובר על כאבים מפושטים, ללא ממצא פתולוגי או חבלתי, במשך 3 חודשים לפחות, אזי ישנו חשד להופעת התסמונת.


מחקרים רבים קובעים קשר ישיר בין לחץ נפשי לבין הופעת התסמונת. לרבים מהנפגעים יש היסטוריה של לחץ כרוני בעבודה, לעיתים בשל לוח זמנים צפוף ולקיחת אחריות רבה בעבודה. חלק ניכר מהנפגעות הינן נשים אשר מוגדרות כ-Type A, נשים אשר הינן נשות קריירה, שאפתניות, עסוקות מאד, בעלות אורח חיים לחוץ ואשר ממעטות בפעילות גופנית.


נשים אשר סובלות מהתסמונת הינן נשים אשר דיווחו על לחץ נפשי ממושך אשר קדם להופעת התסמונת


נפגעי התסמונת ממשיכים בחלקם, לפחות עם הופעת התסמינים הראשונים, לעבוד בעבודתם כרגיל, למרות הכאבים. עובדה זו הופכת את העבודה לכמעט בלתי אפשרית. אנשים הסובלים מהתסמונת לעיתים אינם מודעים למגבלות שלהם הפיזיות ועל כן ממשיכים לעבוד בלחץ, עובדה אשר גורמת להחמרת המחלה.


התסמונת עלולה לפרוץ, בהתאם לחלק מהמחקרים, על ידי אירוע טראומתי חד פעמי, מלחיץ בצורה יוצאת דופן ובחריגותו. הלחץ יכול להיות לחץ נפשי הקשור לחיי היום יום המלחיצים, אך יכול להיות גם פסיכולוגי הקשור להתעללות נפשית או פיזית. רוב החוקרים נוטים להאמין כי הלחץ הנפשי אינו הסיבה העיקרית להופעת התסמונת, אבל הינו בעל השפעה רבה על הופעת הסינדרום ועל עצימותו.


לעיתים יכולה התסמונת להיות מוכרת כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי


עובדים אשר חוו אירוע טראומתי נפשי בעבודה, אשר מוגדר בזמן ואשר הינו אירוע חריג או יוצא דופן בעצימותו, עשויים להיות מוכר כנפגע עבודה. לעניין זה חשוב לציין כי מתח או לחץ מתמשך במשך תקופה ארוכה אינו מוכר על ידי הפסיקה ואין בו כדי להביא להכרה בתסמונת כתאונת עבודה.


סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי פגיעה בעבודה יכולה להיגרם גם כאשר מדובר בסדרת פגיעות וזעירות המצטברות כדי פגיעה ממשית בהתאם לתורת המיקרוטראומה.


בית הדין הארצי דן בעבר באפשרות להכיר בקיומה של פגיעה נפשית בדרך של מיקרוטראומה. בשורה של פסקי דין נקבע כי נזק נפשי אשר בא בעקבות מתח נפשי ממושך בעבודה, ללא אירוע חריג, איננו מוכר כתאונת עבודה.


כאשר דנים בסוגיית אירוע חד פעמי, נקודתי בעבודה יש לבחון את האירוע באופן סובייקטיבי כהיותו אירוע חריג אך גם באופן אובייקטיבי כלפי הנפגע עצמו. יתכן כי אירוע אשר לאדם אחד אינו חריג עשוי להיות חריג לאדם אחר, בעל היסטוריה נפשית שונה ובעל יכולת פגיעה בעצימות גבוהה.


על כן, ועל מנת להגדיל באופן משמעותי את סיכויי ההצלחה בתביעה, מומלץ טרם הגשת התביעה להתייעץ עם עו"ד מתחום הביטוח הלאומי אשר מכיר את התחום מקרוב, ואשר עשוי להיות ההבדל בין דחיית התביעה לבין קבלתה.