נוהג במשאית וסובל מכאבי גב? יתכן ותוכר כנפגע עבודה

לפחות חלקנו חווים מידי פעם את החוויה הבאה: לאחר נסיעה ארוכה וממושכת, בת מספר שעות, כדוגמת הנסיעה לאילת, אנו יוצאים מהרכב ונמתחים מתיחה ארוכה לאור התחושה הלא נעימה אשר אנו חשים באזור הגב והרגליים. וזאת לאחר שנהגנו ברכב חדיש, עם בולמים וכסא נוח אשר אמור לתת פתרון לתחושה זאת.

אך לא כולם למעשה חווים את החוויה בצורה דומה. ישנם נהגים מקצועיים, אשר חווים את כאבי הגב כחלק משגרת יומם ובעוצמות הרבה יותר חזקות.

נהגי משאיות, אוטובוסים, טרקטורים, נהגי מנופים וכלים כבדים, ואפילו נהגי מוניות, רובם ככולם, בשלב זה או אחר בחייהם, חווים כאבי גב. רובם אפילו אינם מודעים לעובדה כי ניתן לקשור את הכאבים והמגבלות לעבודתם הממושכת כנהגים שנהיגה הוא מקצועם, ועל כן אינם מנצלים וממצים את זכויותיהם כנפגעי עבודה.

לדוגמא, משה, חקלאי. בין היתר בעבודתו הוא נוהג על טרקטור מיושן, הוא משנע את הסחורה אל בית האריזה כאשר הנסיעה מתבצעת בשבילי המושב ובפרדסיו כשמדובר בשטחים משובשים רצופי בורות ומהמורות. הטרקטור היה מיושן וללא בולמי זעזועים. על כן, מבלי לשים לב, משה היה חשוף במשך שנים לרעידות וזעזועים בגופו כמו גם רעד שהרגיש בכפות הידיים תוך אחיזה בהגה.

לאחר שנים של עבודה סיזיפית, ובעקבות כאבי הגב הפוגעים בתפקודו היומי, תובע משה את ביטוח לאומי בעילת מיקרוטראומה גבית.

אך הפלא ופלא, ביטוח לאומי דוחה את תביעתו בטענה כי מחלת הגב, אשר ממנה הוא סובל, אינה קשורה לתנאי עבודתו וכי פרצה על רקע של תחלואה טבעית.

האם ישנם כלים להתמודד עם הודעת הדחייה?

ככלל, נושא הגב אינו מוכר כפגיעת מיקרוטראומה וזאת לאור העובדה כי חלק ניכר מהאוכלוסייה סובלים מכאבי גב מסיבות אלו או אחרות. על כן, נקבעו בפסיקה תנאים להכרה במיקרו טראומה כפגיעה בעבודה. על מנת להכיר בחקלאי כנפגע בהתאם לתורת המיקרוטראומה יש להוכיח קיומם של אירועים תאונתיים זעירים החוזרים ונשנים ואשר בהצטברותם יש כדי להביא לפגיעה.

בפס"ד עב"ל 313/97 המוסד נ' יניב פד"ע לה 529, נקבע באשר למיקרוטראומה הגבית.

שניים הם התנאים לחלות המיקרוטראומה הגבית:

האחד – קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמה המובאת בדרך-כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע.

השני – על-מנת להוכיח קיומה של מיקרוטראומה כאמור, דרושה חוות-דעת של מומחה-רופא, היכול להבחין בין פגיעות זעירות מצטברות לבין תהליך תחלואי מתפתח בהדרגה בשל הרעה נמשכת והולכת במצב בריאותו של הנפגע.

אשר לתחולתה של תורת המיקרוטראומה על נהגים נקבע בפסיקת בית הדין, כי אין די בנהיגה כשלעצמה כדי להקים תשתית להוכחת המיקרוטראומה, אלא אם מדובר בנהיגה בכבישים משובשים החושפים את הנהג לפגיעות זעירות הנובעות מטלטולי הרכב עקב שיבושי הדרך. בעניין יניב לעיל, דובר בנהג מונית ואוטובוס, אשר התשתית העובדתית ייחסה לו נהיגה ממושכת בכבישים משובשים ובזעזועים.

בפסק דין זה נקבע:

"אין משתמע מהנפסק, "שעצם הנסיעה בכביש תוכר מעתה כתאונה בעבודה לגבי כל נהג או נוסע", שכן ההכרה תלויה בתשתית העובדתית המוכחת בכל מקרה ומקרה. כן משתמע מפסק הדין שלגבי מי שהינו נהג במקצועו והוא נוהג במשך שנים רבות בכבישים משובשים שעות מספר מדי יום, והוא סובל עקב כך מליקוי בגבו – ייתכן שלגביו אותה פגיעה אכן תוכר כפגיעה בעבודה על-פי תורת המיקרוטראומה".

בית הדין הארצי לעבודה ובתי הדין האזוריים, נוטים להכיר בפגיעות גב של נהגים כפגיעות בעבודה, כאשר הם חשופים לקפיצות ותזוזות כתוצאה מנסיעה על כבישים משובשים ולא קיים מנגנון הגנה מיוחד מזעזועים של כסא הנהג. זאת, על בסיס דוקטרינת המיקרוטראומה. (עב"ל 364/97 המוסד לביטוח לאומי נ' שמואל אסרף, פד"ע לה 463).

במשך שנים רבות נמנעו בתי הדין להכיר במחלות גב על רקע פגיעה בעבודה ונקבע בפסיקה, כי אין ליישם את תורת המיקרוטראומה על מחלות גב. אולם, במספר פסקי דין, שנתנו על ידי בית הדין הארצי לעבודה, שונתה ההלכה. כך, נקבע כי במקצועות מסוימים, ניתן להכיר במיקרוטראומה וכך נאמר:

"... יש מקצועות מסוימים שנראה שניתן לקשור אותם להופעות כאבי גב, כגון: אחיות, נהגי משאיות וסבלים".

במקרה אשר בו מוכחים יסודות המיקרוטראומה, ממנה בית הדין מומחה רפואי אשר אמור לקבוע קשר סיבתי רפואי וכי הנסיעות היומיומיות של התובע גרמו נזק זעיר שהתפתח משך הזמן למחלת גב. בדרך כלל מדובר בעיקר על נהגי משאיות אשר גם טוענים ופורקים סחורה, אולם הוכרו גם פגיעות בקרב נהגי טרקטור , נהגי כלים כבדים ואף בקרב נהגי מוניות אשר סבלו מאותם סימפטומים על רקע נסיעות בדרכים משובשות.

על כן, ניתן לומר כי במקרים מסוימים ניתן להכיר בפגיעת גב תחתון, כפגיעת מיקרוטראומה.

האם המקרה שלך נופל בגדר המקרים המצוינים לעיל? זאת יש לבחון ברמה האישית.

חשוב לזכור: הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי אינה דבר של מה בכך. ע"מ להגדיל את סיכויי התביעה להתקבל וע"מ שהתביעה לא תידחה בשלב ראשוני, ישנה חשיבות רבה בבניית התיק והכנתו ע"י עורך דין שתחום מומחיותו הינה ביטוח לאומי ותאונות עבודה.