בתקופה האחרונה פוקד את ישראל גל פיטורים שלא היה כדוגמתו זה מספר שנים. רבים ממפוטרי המיתון אינם מודעים או מודעים באופן חלקי בלבד לזכויותיהם. רשימה זו מהווה תמצית של נושא "זכויות מפוטרים" בדין הישראלי.

 

מתי קמה זכאות לפיצויי פיטורין?

 

ככלל, אדם שעבד שנה ברציפות אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל פיצויי פיטורים. פיטורים שנעשו בסמוך לסוף שנת העבודה הראשונה, יראו אותם כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים ולכן אינם פוגעים בזכות הפיצויים. גם עובד שהועסק על פי חוזה לתקופה קבועה מראש של מעל שנה, והתקופה הגיעה לסיומה ללא שהוענקה לעובד הצעה לחדש את החוזה, ייחשב לפי הדין הישראלי כמפוטר.

 

ישנם מקרים נוספים אשר הינם בגדר פגיעה/ הרעה מוחשית בתנאי העבודה אשר עשויים להיחשב כפיטורין. לדוגמא: שינוי מהותי במקום הגיאוגרפי של מקום העבודה; שינוי מהותי בסדרי העבודה; פגיעה על רקע אישי ועוד- תיחשב התפטרותו כפיטורים.


מהם גובה הפיצויים?

 

ישנם שני סוגים של עובדים: האחד, "עובד במשכורת" - עובד המקבל תמורה על בסיס חודשי או תקופה ארוכה יותר ("תמורה גלובלית"). והשני, "עובד בשכר" - עובד המקבל תמורה על בסיס של שעה/יום עבודה/ שבוע או תוצרת.

 

סכום הפיצויים לעובד במשכורת הוא שכר של חודש אחד לכל שנת עבודה כעובד במשכורת אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה. סכום הפיצויים לעובד בשכר הוא שכר של שבועיים לכל שנת עבודה כעובד במשכורת אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה. יש לציין כי גם חלק של שנה לאחר שנת עבודה מלאה מזכה את העובד בפיצויים יחסיים.


כיצד מחשבים את שכר העבודה?

 

הרכיבים שיובאו בחשבון לעניין חישוב שכר העבודה המשמש בסיס לחישוב פיצויי הפיטורים הם ארבעה: שכר היסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר מחיה, ותוספת משפחה. סכומם של רכיבים אלה יהווה את המקור לחישוב שכר העבודה המשמש בסיס לחישוב פיצויי הפיטורים. ואולם, הכללת כל ארבעת הרכיבים הנ"ל בחישוב אינה נעשית באופן אוטומטי. רק רכיבים המהווים חלק אינטגראלי וקבוע משכר העבודה, אכן יכללו בחישוב.


האם המעביד מחוייב להעניק למפוטר הודעה מוקדמת טרם פיטרין?

 

מעביד המבקש לפטר עובד מחוייב לתת לו הודעה מוקדמת לפני הפיטורים. הרציונאל שמאחורי הדרישה להעניק לעובד הודעה מוקדמת, הוא שלעובד תהיה אפשרות לחפש עבודה אחרת בזמן שהוא עדיין עובד ומקבל משכורת.

 

גם כאן, עורך החוק הבחנה בין עובד במשכרות ועובד בשכר:

 

עובד במשכורת - זכאי להודעה מוקדמת שתתבצע באופן הבא: במהלך ששת חודשי עבודתו הראשונים - של יום אחד בגין כל חודש עבודה; החל מהחודש השביעי ועד תום שנת עבודתו הראשונה - של שישה ימים ובנוסף יומיים וחצי בגין כל חודש עבודה בתקופה זו; לאחר שנת עבודתו הראשונה - של חודש ימים.

 

עובד בשכר - במהלך שנת עבודתו הראשונה - של יום אחד בגין כל חודש עבודה; במהלך שנת עבודתו השנייה - של ארבעה עשר ימים, בתוספת של יום אחד בגין כל שני חודשי עבודה בשנה זו; במהלך שנת עבודתו השלישית - של עשרים ואחד ימים, בתוספת של יום אחד בגין כל שני חודשי עבודה בשנה זו; לאחר שנת עבודתו השלישית - של חודש ימים.

 

התוצאה של אי מתן הודעה מוקדמת - מעביד שפיטר עובד ולא נתן לו הודעה מוקדמת בגין פיטוריו, ישלם לעובד פיצוי בסכום השווה לשכר היחסי שהיה אמור להיות משולם לו בתקופה שבגינה לא ניתנה הודעה מוקדמת.


בסיום העבודה, ייתן המעביד לעובד אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עובד-מעביד. במידה ולא נתן המעביד לעובד אישור כאמור, תוך ארבעה עשר ימים מיום העבודה האחרון של העובד, או עד תום שבעה ימים מיום דרישת העובד בכתב, לפי המוקדם, צפוי המעביד לקנס כמפורט בחוק העונשין.

 

זכאות לימי חופשה עודפים ודמי מחלה

 

עובד שפוטר וטרם ניתנה לו החופשה המגיעה לו עד ליום שבו חדל לעבוד, יהיה זכאי לקבל מהמעביד פדיון בסכום השווה לדמי החופשה שהיו משתלמים לעובד אילו יצא לחופשה.

 

דמי מחלה - עובד שפוטר אינו רשאי לפדות בכסף את ימי המחלה שלא ניצל בתקופת עבודתו. ואולם, אין מניעה להתנות על עיקרון זה באמצעות הסכם קיבוצי או אישי צו הרחבה ואף בדרך המנהג.

 


עודכן ב: 21/01/2013