פסק דין מעניין מיום 6.12.2023 של כבוד השופט שוחט מביהמ"ש המחוזי בת"א.
מעשה שהיה כך היה: בני זוג ערכו צוואות הדדיות בשנת 2007. במסגרתן קבעו כי מי שיילך לעולמו ראשון - יירש בן הזוג הנותר בחיים את כל רכושו. ולאחר מותו של בן הזוג יירשו ילדיהם אך לא בחלקים שווים - הבן יירש 80% ושתי הבנות יירשו 10% כל אחת.
הבעל נפטר ראשון בשנת 2008 והאישה ביקשה וקיבלה צו קיום צוואה לצוואתו.
מס' שנים לאחר מכן בשנת 2013 חתמה האישה על תצהיר ובו ביקשה להסתלק מחלקה בעיזבון הבעל (שעדיין לא חולק) וערכה צוואה חדשה (אשר ביטלה את הצוואה ההדדית) ובה הורישה את כל רכושה לשלושת ילדיה בחלקים שווים בניהם.
האישה הגישה בשנת 2014 בקשה לתיקון צו קיום הצוואה של הבעל שניתן ב2008 וביקשה להסתלק מחלקה בעיזבון, כך שהרכוש יתחלק כפי שהורה הבעל בצוואתו. אולם הרשם לענייני ירושה ביקש מהאישה שתכתוב במפורש לטובת מי היא מסתלקת - או אז האישה ביקשה להסתלק לטובת שלושת ילדיה בחלקים שווים בניהם.
ואכן הרשם לענייני ירושה נתן ב-2014 צו לפיו עזבונו של הבעל יחולק בין שלושת ילדיו בחלקים שווים וכאמור בניגוד למה שנקבע בצוואת האב משנת 2007.
ערעור הבן היורש על הסתלקות האם ובקשה לקיים את הצוואות ההדדיות
בשנת 2018 הלכה האישה לבית עולמה ובנותיה הגישו בקשה לצו קיום צוואה לצוואתה החדשה (שנערכה בשנת 2013). בנה של המנוחה התנגד לצו קיום צוואת האם ואף הגיש בקשה לבטל את צו קיום צוואת האב שניתן ב-2014.
הבן בעצם ביקש לקיים את הצוואות ההדדיות שנערכו ע"י אביו ואימו משנת 2007 לפיהם לאחר מות ההורים הוא אמור היה לרשת 80% מהעיזבון ואחיותיו היו אמורות לרשת 10% מהעיזבון כ"א.
הבן טען טענות משפטיות שונות ובעיקר טען כי הסתלקות האם מהירושה נעשתה שלא כדין. כמו כן טען הבן כי האם ערכה את צוואתה החדשה לפני שהסתלקה מהעיזבון בעוד שהיה עליה לטענתו לערוך צוואה חדשה אחרי ההסתלקות (טענתו נדחתה) וכן כי ערכה שני תצהירי הסתלקות-תצהיר הסתלקות כללי ותצהיר הסתלקות ספציפי הנוגד את הוראות סעיף 8א(ב)(2)(א) לחוק הירושה תשכ"ה-1965.
הבן טען כי יש לראות בו גם כיורש במקום יורש הואיל וזה היה רצון אביו המצווה והואיל ואחרת ירוקנו מתוכן כל הצוואות המופקדות שברור מהן כי הכוונה של המצווה הייתה שהוראת יורש אחר יורש תזכה את היורש השני כאילו הינו יורש במקום יורש. ולכן אם האם החליטה שלא לרשת את האב והסתלקה מהעיזבון - הוא ואחיותיו היו אמורים לרשת את האב במקומה כפי שנקבע בצוואה - 80% לבן ו-10% לכל אחת מהאחיות. זה לטענת הבן היה רצונו ואומד דעתו של האב. משהחליטה האם להסתלק מהצוואה - אין זה אמור לפגוע בבן מלרשת כפי שרצה האב.
הכרעת בית המשפט המחוזי בתל אביב
בית המשפט המחוזי בתל אביב בפסק דין מפורט של כבוד השופט שאול שוחט, דחה את ערעור הבן. בית המשפט קיבל את קביעות בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט המחוזי קבע כי ההסתלקות של האם מהעיזבון עפ"י צוואתו ההדדית של האב הייתה כשרה.
ראשית - האם לא לקחה דבר מהעיזבון וגם אם הייתה לוקחת - היא עדיין יכולה להשיב את שלקחה מהעיזבון ולהסתלק - כאמור בסעיף 8א(ב) לחוק הירושה.
שנית - כפי שקובע חוק הירושה בסעיף 50 לחוק העוסק בין היתר ביורש שהסתלק מהעיזבון - כאשר יש מקרה של יורש אחר יורש - כמו במקרה זה-קרי האם היא היורשת והיא הסתלקה מחלקה בעיזבון - אזי המצב הינו כאילו האם לא ירשה כלל - וכך גם היורש השני-הוא נכנס בנעליה וכאילו לא ירש כלל. מכאן שבמצב כזה כאשר האם הסתלקה מחלקה בעיזבון-הולכים לחלוקת העיזבון עפ"י חוק הירושה. במצב זה ילדי המוריש יורשים בחלקים שווים - כלומר הגענו לאותה תוצאה שהושגה עי" צו קיום הצוואה שניתן לצוואת האב-שעזבונו של האב יחולק שווה בשווה בין הילדים.
שלישית - במקרה של הוראת יורש אחר יורש כמו במקרה זה מעשית האם יכלה שלא להסתלק מחלקה בעיזבון עפ"י הצוואה, לרשת את האב ולעשות בעיזבונו כרצונה, לכלותו, קרי לבזבז את כל הרכוש, לחלקו במתנה לילדיה עוד בחייה בחלקים שווים - כך שהיורש השני אינו יכול להגביל אותה כל עוד אין הגבלה מפורשת בצוואה. ליורש השני אין כל אפשרות עפ"י חוק להגביל את היורש הראשון במקרה של יורש אחר יורש - אלא אם הדבר בא לידי ביטוי בצוואה ההדדית, מה שלא נעשה במקרה זה.
רביעית - בית המשפט הבין את תסכולו של הבן בכך שהוא יורש 30% מהעיזבון במקום 80% אולם קבע כי לבן הייתה אפשרות לפנות בהליך של תובענה לפרשנות צוואה - ואולי היה ניתן לשכנע את בית המשפט בעניין אומד דעת האב.
מסקנות העולות מפסק הדין
צוואה הדדית הינה מסמך משפטי מורכב וסבוך האמור לצפות פני עתיד במישורים שונים. לכן אם היו קובעים במקרה הנדון הוראה של יורש במקום יורש - כלומר אם האם מסתלקת מחלקה בעיזבון אזי יירש במקומה הבן וכדומה. או לקבוע בצוואה שבמקרה של יורש אחר יורש - אם היורש הראשון מסתלק מחלקו בעיזבון מכל סיבה שהיא יירש היורש השני. האפשרויות בצוואה הדדית הן בלתי מוגבלות וחשוב לצפותן כדי להימנע ממחלוקות וסכסוכים עתידיים.