פטור לחייב בפשיטת רגל מתשלום חודשי לקופת כינוס הנכסים והחזר כספים לחייב מקופת הכינוס

ביום 11.2.2020 ניתן פסק דין ע"י בית המשפט העליון אשר הביא לשינוי גישה כלפי חייבים אשר נמצאים בהליך של פשיטת רגל ואשר כל הכנסתם הינה מגמלה חודשית מהמוסד לביטוח לאומי ואין להם יכולת לממש את פוטנציאל ההשתכרות שלהם בשל מגבלה פיסית/נכות.

פס"ד אנטולי לשצ'נקו קבע הלכה מחייבת לפיה בתנאים שבהם חייב בפשיטת רגל מתקיים אך ורק מגמלה שמגיעה לו מהמל"ל ואין לא כל הכנסה נוספת, לא ניתן לחייבו לשלם את התשלום החודשי אשר יש לשלמו מידי חודש (צו תשלומים) לקופת הכינוס בהתאם להוראת סעיף 111 לפקודת פשיטת הרגל.

כספי גמלת המל"ל הם כספים מוגנים

בית המשפט קבע כי כספי גמלת המל"ל הינם כספים מוגנים וזאת בהתאם לסעיף 303(א) לחוק הביטוח הלאומי אשר פורש את הגנתו על הזכות לגמלה וכן עפ"י סעיף 303(ב) לחוק אשר מרחיב את ההגנה גם לכספי הגמלה המשולמים ישירות לחשבונו של החייב וזאת למשך 30 יום. משמע , שלא ניתן לחייב את החייב בתשלום חודשי לקופת הכינוס-לא ישירות מהגמלה ולא בעקיפין מהכספים המשתלמים לחשבונו.

ביהמ"ש העליון התייחס גם למצב שבו גם אם קיימת יתרה בחשבון הבנק של החייב בחלוף 30 יום מהמועד בו נכנסה הגמלה לחשבונו ואז לכאורה אין את ההגנה על הקצבה לפי סעיף 30(ב) לחוק-עדיין לא ניתן להסתמך על יתרה זאת לצורך חיוב החייב בתשלום חודשי לקופת הכינוס. הרציונל של בית המשפט הינו כי לעתים יכולה להיות יתרה בחשבון ולעתים לא ולא ניתן להשית תשלום על חייב בפשיטת רגל מתוך הנחה בלתי ודאית שכל חודש תישאר בחשבונו של החייב יתרה בלתי מוגנת. מה גם שתכליתה של הקצבה היא להבטיח את צורכי מחייתו המינימליים של הזכאי לה ולספק לו אמצעי קיום בסיסיים והיא לא נועדה כדברי בית המשפט "לתחזק קופת חיסכון".

בית המשפט בהלכת לשצ'נקו הבחין בין 2 מקרים:

מקרה ראשון- חייב בפשיטת רגל אשר מתקיים אך ורק מקצבה של המל"ל ואין לו כושר/פוטנציאל השתכרות. במקרה של מר לשצ'נקו, כל הכנסתו הייתה גמלה חודשית מהמל"ל בגין אובדן כושר השתכרות בדרגה יציבה של 100%. למר לשצ'נקו לא היה בעצם פוטנציאל השתכרות מעבר לגמלה שקיבל מהמל"ל. אומנם הוא עבד במס' עבודות, אך לתקופות קצרות מאוד וזאת רק כדי לא להגיע לחרפת רעב. במצב דברים כזה, קבע בית המשפט העליון כי אין למנהל המיוחד בפשיטת רגל לגעת בכספי הגמלה ולכן ביטל ביהמ"ש את החובה של מר לשצ'נקו לשלם את התשלום העיתי לקופת הכינוס.

מקרה שני- חייב בפשיטת רגל אשר מתקיים אך ורק מקצבת המל"ל אך הינו בעל פוטנציאל השתכרות, היינו, יכולת לצאת לעבוד ולהגדיל את הכנסתו.

מיצוי פוטנציאל ההשתכרות כחלק מהחובה להתנהל בתום לב בהליך פשיטת רגל

ביהמ"ש מבחין בין חייב דוגמת לשצ'נקו אשר אינו יכול לעבוד ולהגדיל את פוטנציאל ההשתכרות שלו לבין מצב אחר שבו חייב שגם הוא מתקיים אך ורק מגמלה מהמל"ל אבל יש לו פוטנציאל השתכרות, משמע הוא יכול לצאת לעבוד ולהגדיל את הכנסתו החודשית. במצב דברים כזה קובע ביהמ"ש כי ניתן להשית על חייב כזה צו תשלומים חודשי, הואיל ובהליך פשיטת הרגל חלה חובה על החייב למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלו וזאת כחלק מחובתו להתנהל בתום לב בהליך. חייב שלא עושה כן עלול למצוא את עצמו מחוץ להליך פשיטת הרגל ולכן במצב דברים כזה ניתן להשית על החייב צו תשלומים חודשי גם אם זה אומר שהתשלום החודשי יירד מהגמלה.

כמובן שביהמ"ש ציין כי מדובר במקרים חריגים שהרי חייב שהוא נכה ומתקיים מקצבת נכות, סביר להניח כי אין לו באמת את היכולת לצאת ולעבוד.

בהמשך להלכת לשצ'נקו ניתן לאחרונה ע"י בית המשפט העליון פס"ד בעניין עוידה נסים(ניתן ביום 24.2.2021). במקרה של פס"ד עוידה-מדובר בחייב ואשתו אשר שניהם נמצאים בהליך של פשיטת רגל, כאשר מר עוידה הינו בעל נכות של 100% לצמיתות ומתקיים מקצבאות נכות של המל"ל ואשתו שגם היא בהליך של פשיטת רגל, סועדת אותו ואינה עובדת.

בית המשפט המחוזי לא החיל על החייב ואשתו את הלכת לשצ'נקו באופן רטרואקטיבי.

ביהמ"ש המחוזי בחיפה סרב להחיל על החייב ואשתו את הלכת לשצ'נקו באופן רטרואקטיבי, קרי, שיראו בצו התשלומים כבטל החל מהיום שבו הוא ניתן וזאת מאחר שלטענת המנהל המיוחד, מר עוידה עשה דין לעצמו והפסיק לשלם את התשלום החודשי לקופת הכינוס עוד בטרם נקבעה הלכת לשצ'נקו. ביהמ"ש המחוזי קיבל את טענת המנהל המיוחד והסכים להפסיק למר עוידה את צו התשלומים ממועד ההחלטה בעניינו (אוגוסט 2020) ולא רטרואקטיבית. עוד קבע ביהמ"ש המחוזי כי מאחר ובוטלו לחייב עוידה התשלומים החודשיים, הרי שהתווספה לתא המשפחתי הכנסה של 1,800 ₪ ולכן יש להורות על הגדלת התשלום החודשי לאשתו וזאת גם לאור הטענה כי היא אינה עובדת ובכך אינה ממצה את פוטנציאל השתכרותה.

ביהמ"ש העליון הפך את החלטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה וקבע מספר קביעות מהותיות:

1. הלכת לשצ'נקו לפיה חייב שמתקיים אך ורק מגמלה של המל"ל ואינו בעל כושר השתכרות-הינה בעלת תחולה הן לעבר (רטרוספקטיבית) והן לעתיד (פרוספקטיבית), למעט מקרים חריגים בהם תהיה לה תחולה עתידית בלבד. המשמעות היא שהלכת לשצ'נקו הקובעת הפסקת התשלום החודשי לקופת הכינוס, תחול על חייב מהמועד בו ניתן צו התשלומים בעניינו.

2. אם כך-מה דינם של הכספים אשר כבר הצטברו בקופת פשיטת הרגל? ביהמ"ש העליון קבע כי במידה והכספים עדיין לא חולקו לנושים , אזי הם יוחזרו לחייב. אולם, אם הכספים כבר חולקו לנושים-הרי שהם לא יושבו לחייב וזאת לאור אינטרס ההסתמכות של הנושים וכחלק מהאיזון שנעשה בין זכויות החייב ובין אינטרס ההסתמכות של הנושים.

3. שאלה נוספת וחשובה לא פחות-כיצד משליך הפטור מצו תשלומים חודשי לחייב מכוח הלכת לשצ'נקו, על צו התשלומים בעניינה של חייבת המנהלת עמו משק בית משותף? ביהמ"ש פסק כי אם ההכנסה של בן הזוג של החייב הינה מוגנת (הגמלה של מר עוידה), אזי אין מקום להתחשב בהכנסה פנויה של התא המשפחתי של החייב לצורך חישוב גובה צו התשלומים שיש להטיל עליו.

ביהמ"ש השיב את ההכרעה לפתחו של ביהמ"ש המחוזי בחיפה בדבר פסיקת גובה צו התשלומים שיושת על אשת החייב עוידה, כאשר ביהמ"ש המחוזי יצטרך להתחשב בפוטנציאל ההשתכרות שלה, בשיעור הכנסתה בפועל כמי שסועדת את החייב(כלומר גובה גמלת השירותים המיוחדים שמקבל החייב), את הוצאות התא המשפחתי וכן כל שיקול רלוונטי נוסף.

לסיכום

שתי ההלכות החשובות אשר פורטו במאמר זה - הלכת לשצ'נקו משנת 2020 והלכת עוידה משנה זו-2021 קובעות כי חייבים אשר אינם בעלי יכולת השתכרות ואשר כל הכנסתם היא גמלה מהמל"ל-חייבים אלה יהיו פטורים מתשלום צו תשלומים חודשי לקופת פשיטת הרגל ואם כבר הושת צו ושולמו כספים לקופה-כספים אלה יוחזרו לידי החייב וזאת כל עוד לא חולקו לנושים. הלכת לשצ'נקו הינה בעלת תחולה הן לעבר והן לעתיד.

כמו כן וחשוב לא פחות, במקרה שבו שני בני זוג נמצאים בהליך פשיטת רגל, העובדה כי בשל הפסקת צו התשלומים לבן הזוג שמתקיים מקצבת מל"ל נתווספה לתא המשפחתי "הכנסה נוספת" לא ניתן להתחשב בהכנסה זו כאשר באים לקבוע לבן הזוג השני את גובה צו התשלומים.