הכנת הסכם ממון וצוואה: כל הפרטים שחשוב להכיר

זוגות רבים מחליטים לחתום על הסכם ממון. חלק מהזוגות נמצאים לפני נישואין, כאשר חלקם מגיעים לנישואין עם רכוש - בדרך כלל מדובר בדירת מגורים, סכום כסף שחסכו וכדומה והם מעוניינים שרכוש זה שהביאו עמם מלפני הנישואין יישאר שלהם במקרה שנישואיהם יעלו על שרטון והם ייפרדו.

ישנם זוגות שחיים כידועים בציבור, בד"כ מדובר בבני זוג שלהם זוהי זוגיות פרק ב', הם הגיעו לזוגיות זו כשלשניהם יש כבר רכוש שצברו במהלך חייהם וחשוב להם להסדיר את היחסים הרכושיים ביניהם בהסכם - הסכם שנקרא "הסכם חיים משותפים".

מה תפקידו של הסכם ממון או הסכם חיים משותפים?

הסכם חיים משותפים או הסכם ממון יכולים לשמש כלי להסדרת היחסים הרכושיים בין בני זוג ובקביעת אופן חלוקת הרכוש בפרידה.

איך יחולק הרכוש אם אחד מבני הזוג נפטר? כאן כבר עוברים לעסוק בתחום דיני הירושה. ככלל, חוק הירושה מגביל את האפשרות לחלק את רכוש הנפטר רק באמצעות צוואה.

סעיף 8 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 קובע כך:

עסקאות בירושה עתידה

8(א) הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם – בטלים.

(ב) מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בת-תוקף אלא אם נעשתה בצוואה לפי הוראות חוק זה. 

המשמעות של סעיף 8 לחוק הירושה היא שאי אפשר לקבוע בהסכם ממון את חלוקת העיזבון של הצדדים להסכם במקרה של פטירה, וחלוקה כזו יכולה להתבצע רק על ידי צוואה.

בתי המשפט דנו רבות בהתנגשות שבין חוק יחסי ממון בין בני זוג לבין הוראות חוק הירושה, ועסקו גם בשאלה אם אחד החוקים גובר על האחר. החלטה שניתנה לאחרונה על ידי בית המשפט העליון, חזרה על ההלכה שלפיה הוראות בהסכם ממון שקובעות את היקף נכסי העיזבון (מה שייך לכל אחד מהצדדים) הן תקפות, בעוד שהוראות שקובעות את אופן חלוקת העיזבון (מי יקבל מה בעת הפטירה) סותרות את סעיף 8 לחוק ועל כן דינן יהיה בטלות.

ההחלטה שנתן בית המשפט העליון בחודש יולי בשנת 2023 היא בבקשת רשות ערעור שהגישו יורשי המנוח על פסק הדין של בית המשפט המחוזי ועל פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בת"א שפסקו כי אשתו של המנוח, לה היה המנוח נשוי במשך 25 ימים בלבד, תירש מחצית מהעיזבון. זאת, למרות העובדה שבני הזוג הכינו הסכם ממון שקבע ביניהם הפרדה רכושית מוחלטת.

בני הזוג ערכו הסכם ממון שקובע ביניהם הפרדת רכוש מוחלטת

בני הזוג ערכו ביניהם הסכם ממון שקבע ביניהם הפרדת רכוש מוחלטת, כדי שכל צד יוכל לעשות ברכושו כבשלו גם במקרה של גירושין, פרידה או מוות.

למרבה הצער הבעל שהיה נשוי לאישה 25 ימים בלבד, נפטר. הבעל לא ערך צוואה ולכן האישה ביקשה לקבל צו ירושה שקובע כי היא זכאית לרשת מחצית מעיזבונו, לנוכח היותה יורשת על פי דין מכוח חוק הירושה.

ילדי המנוח מנישואיו הראשונים ערערו על ההחלטה לתת לזוגתו של אביהם מחצית מהעיזבון מכוח צו הירושה, וטענו שבין הצדדים היה הסכם ממון שקובע הפרדה מוחלטת ברכוש והוא חל כפי שנקבע בהסכם הממון לא רק בפרידה אלא גם במקרה של מוות. ילדי המנוח הוסיפו וטענו כי אביהם התכוון להוריש להם את כל עזבונו.

ילדיו של המנוח טענו שהסכם הממון כולל הוראה שמדירה את בת הזוג מחלקה בעיזבון ועל כן הוראה זו גוברת על הוראות חוק הירושה אשר מכוחן בת הזוג יורשת את העיזבון.

כמו כן ניסו ילדיו של המוריש לטעון כי יש לראות בהסכם הממון צוואה בכתב ו/או צוואה שניתנה בפני רשות (הואיל וההסכם נחתם בפני נוטריון בטרם נישאו הצדדים ונוטריון הוא מעין רשות).

בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון דחו את הטענות של ילדי המנוח

בית המשפט המחוזי בערעור הראשון ובית המשפט העליון, אשר דחה את בקשת הערעור, דחו את טענותיהם של ילדי המנוח.

בתי המשפט פסקו שלא ניתן לקבוע שהסכם הממון היה צוואה וכי לא ניתן להדיר את בת הזוג מחלקה בעיזבון במסגרת הסכם ממון. זאת מכיוון שהדרה כזו סותרת את סעיף 8 לחוק הירושה, אשר לפיו הוראות בנוגע לחלוקת עיזבון וזהות יורשים ייעשו אך ורק בצוואה.

התוצאה עבור ילדיו של המנוח היא קשה, מאחר שסברו כי העובדה שאביהם ערך הסכם ממון הקובע הפרדה מוחלטת ברכוש בינו לבין זוגתו מספיקה כדי שהם יוכלו לרשת את כל רכושו. אך ילדי המנוח התבדו ובסופו של דבר ירשו רק מחצית מעיזבונו.

מדוע חשוב לערוך צוואה?

המסקנה מפסק הדין של ביהמ"ש המחוזי ומההחלטה של ביהמ"ש העליון היא:

אדם אשר מעוניין להורות כיצד יחולק רכושו בעת הפטירה ומי יירש אותו- צריך לערוך צוואה.

לא די בכך שאדם עורך הסכם ממון או הסכם חיים משותפים עם זוגתו. חשוב מאוד לערוך צוואה נוסף על הסכם ממון, כדי להסדיר את חלוקת הרכוש לאחר הפטירה ואת זהות הנהנים מכוח הצוואה - היורשים. כך ניתן לחסוך ליורשים עוגמת נפש והתדיינויות ממושכות ומתישות בבתי המשפט.