פקודת פשיטת הרגל, קובעת כי נכסי החייב מוקנים לנאמן אשר רשאי לחלקם מבין הנושים השונים והמשמעות הינה שגם דירת המגורים ניתנת למימוש בין על ידי מכירה ו/או בדרך אחרת.
עולה מכך שחייב שהינו בעלי דירת מגורים מצוי בהתלבטות קשה אם כלל רצוי וכדאי להיכנס להליך פשיטת רגל וזאת מהחשש שמא תמומש דירת מגוריו במסגרת הליך פשיטת רגל וכי הוא ומשפחתו יוותרו ללא קורת גג.
חשוב לציין, כי לחייב בהליך פשיטת רגל ישנן מחויבויות ומגבלות, אלא שיש לזכור כי ישנן גם זכויות וזאת מלבד עיכוב הליכי הוצאה לפועל הננקטים כנגד החייב.
הפסיקה הנהוגה בבית המשפט המחוזי נוטה לאזן בין זכויותיו של החייב לבין זכויותיהם של הנושים ביחס לדירת מגורי החייב.
יתרה מכך, ניתן למצוא מקרים בהם בית המשפט אף נימנע מלבצע מכירת דירת מגורים כאשר הוכח שאין כל תועלת במכירת דירת המגורים.
דוגמא אחת מיני רבות, המחוקק קבע כי ישנן מגבלות על נכסים שלא תמיד יהיו ברי חלוקה או מכירה בהליך פשיטת הרגל כך למשל כספים על פי תכניות חיסכון או גמל וכספים למטרת קצבה.
ביטול הענקה - האמנם?
ככלל ישנם מקרים שבהם חייב אשר ביצע עסקת מכר של דירת מגוריו בטרם כניסתו להליך פשיטת הרגל, ניתן יהיה לבטל את העסקה על מנת שהנושים ייפרעו מהנכס או התמורה שקיבל, וזאת אף עד 10 שנים טרם מתן צו הכינוס.
יחד עם זאת, עסקת מכר שעשה החייב, לא תתבטל באם נעשו בתנאים של תמורה, תום לב מצד החייב לפני מתן צו הכינוס ואם הצד השני בעסקה לא ידע כי החייב עשה עסקה לפני כניסתו להליך פשיטת הרגל.
להלן העסקאות בהן ייבחנו התנאים שלעיל:
• תשלום החייב לאחד מנושיו.
• המחאה או תשלום מהחייב בתמורה.
• חוזה או עסקה שעשה החייב בתמורה.
הגנת החייב מכוח היותו "דייר מוגן"
מדובר בהגנה חזקה מכוח סעיף 33 לחוק הגנת הדייר כי למעשה חייב שהינו בעל דירת מגורים, ועקב הליך פשיטת רגל זכותו בדירה הופקעה, הינו דייר מוגן ולא ניתן לפנותו.
אלא שחרף ההגנה החזקה הנ"ל ובשל המציאות המשתנה, בית המשפט העליון קבע כי יש לפרש את מונח "דייר מוגן" באופן מצומצם והמשמעות היא שהגנה זו תחול רק במידה והחייב הוא בעלים (או חוכר לדורות) רשום במנהל המקרקעין.
כמו כן, חשוב לציין כי החוק מתיר להתנות על סעיף 33 בהסכם משכנתא, ולקבוע, למשל, כי בכל הנוגע לדירה המסוימת המהווה בטוחה להלוואה, החייב לא יחשב לדייר מוגן מול המלווה עם מימוש הבטוחה.
מכירת דירת מגורי החייב כ"תפוסה"
במצבים בהם דירת המגורים שייכת לחייב עצמו אך גם לבת זוגתו, הרי שבהתאם להלכת כובשי רע"א 8233/08, פסק בית המשפט העליון כי בן הזוג הופך לדייר מוגן בעת מימוש הדירה, וכך נפסק בין היתר:
"על מקרה של פירוק שיתוף דירת מגורים של בני זוג על-ידי כונס נכסים לצורך פירעון חוב נובעת מסקנה פרטנית ישירה על המקרה שלפנינו: בית המגורים של המבקשת והחייב יימכר על-ידי המשיב כתפוס על ידי המבקשת לאחר פירוק בעלותם המשותפת בו. תמורת המכירה תועבר לנושים בניכוי חלקה של המבקשת בבעלות בו. המבקשת תהיה לדיירת מוגנת של הנושים בבית המגורים."
• הכותב לא ייצג בתיק זה.
במצב זה, דירת המגורים יכולה להימכר לצדדים ג' בכפוף לזכותו של בן הזוג כדייר מוגן, דבר שיכול להפוך את הליך מכירת דירת המגורים לבלתי כדאית עבור צד ג', שכן מכירת הדירה כתפוסה מפחיתה משמעותית את ערך הדירה בשוק לעיתים אף אינה כדאית.
במצבים בהם מכירת דירת מגורי החייב אינה כדאית, נוטה בית המשפט לפסוק כי אין מקום למכרה שכן באיזון בין זכויות החייב והנושה, מדובר בפעולה קשה מאד כנגד החייב ומשפחתו לעומת התועלת הנמוכה לנושים.
לעיתים אנו נתקלים בעצות שונות שניתנו ללקוחותינו כגון גירושין פיקטיביים לצרכים של הברחות נכסים או יצירת חוב מזונות כל זאת על מנת ליהנות מקדימות בסדרי הנשייה - יש להיזהר ולשים לב לכך שכן מהאמור לעיל עולה כי דווקא נישואים הם שיכולים להוות את ההגנה על דירת מגורים.
סידור חלוף בעין או בכסף
פקודת פשיטת הרגל מאפשרת לבית המשפט להורות כי דירת המגורים לא תימכר אם הוכח להנחת דעתו של בית המשפט כי לחייב ולבני משפחתו אין מקום מגורים סביר בדמות סידור חלוף או על ידי תשלום פיצוי כספי.
לסיכום, חייב המתלבט בשאלה האם להתחיל הליך של פשיטת רגל וחושש שמא יישאר ללא קורת גג, צריך לדעת כי עומדות בפניו אפשרויות שונות לשמירה על דירת מגוריו ו/או לוודא לכל הפחות כי יקבל את מלוא התמורה האפשרית על מנת שבסופו של הליך לא יעמוד מול שוקת שבורה.
יש לזכור כי בית המשפט יבדוק כל מקרה לגופו של עניין ויאזן בין האינטרס של הגנה על קורת הגג של החייב ובני משפחתו לבין אינטרס הנושים בפירעון החוב.
האיזונים כאמור באים לידי ביטוי באמצעות חוק הגנת הדייר, מציאת דיור חלוף או חלופות אחרות אשר יבטיחו כי החייב ובני משפחתו שלא יימצאו עצמם נזרקים לרחוב, שכן בית המשפט שם את כבוד האדם כערך עליון. בכל מקרה, מומלץ לפנות אל עורכי דין העוסקים בתחום פשיטת רגל והוצאה לפועל.
מאת: עו"ד אהרון שוורץ ממשרד BBS