האם הסדרי ראייה יכולים להשתנות עקב רצונו של הילד?

הוריה של פלונית התגרשו כאשר הייתה בת 6. במסגרת הסכם הגירושין, המשמורת ניתנה לאם יחד עם הסדרי ראיה לאב. שני ההורים המשיכו בחייהם, נישאו בשנית, נולדו להם עוד ילדים עם בני הזוג החדשים ועם זאת המשיכו למלא אחר הסדרי הראיה.

עם התבגרותה של פלונית החל בעלה של האם לנקוט ביד קשה, זה התבטא באופן חינוך נוקשה, עונשים וצעקות על בסיס יומיומי. פלונית שיתפה את אביה בקשיים ובאי הנוחות שהיא מרגישה אל מול בעל האם. בשלב מאוחר יותר, החל בעלה של האם להסתובב על יד פלונית, בת ה-13.5, כאשר לגופו תחתונים בלבד ולעיתים היה מסתובב כאשר הוא עטוף במגבת בלבד וכל זאת בנוכחותה.

בשלב הזה פנה אלינו האב להתייעצות, והוחלט כי מאחר וקיים הסכם ועל מנת שלא להסלים את המצב בין ההורים, עליו לפנות קודם כל לאם עצמה בדרישה להפסיק את ההתנהגות הלא נאותה של בעלה.

חשוב לציין שוב, שפלונית בת 13.5, קטינה אך בוגרת ועצמאית, עוד לפני פגישתו של האב עם האם החליטה פלונית "להצביע ברגליה" ובמקום לחזור לביתה של האם בכל יום מבית הספר - בחרה לחזור אל האב בכל יום ולישון אצלו בניגוד להסדרי הראיה.

בפגישת האב עם האם, הוא נתקל בסירוב מוחלט ובדחייה של כל הטענות, נאמר לו כי זו הדרך שבה הם מתנהלים בביתם וככה היא צפויה גם להישאר. האב שלא ציפה לתשובה הזו, פנה שוב אל משרדנו על מנת להגיש תביעה בבית המשפט לענייני משפחה וזאת על מנת לקבל משמורת מלאה על פלונית.

האם בית המשפט יתחשב בגילה של הילדה, בבגרותה וברצונה?

במסגרת התביעה הצדדים הופנו ליחידת הסיוע של בית המשפט להליך גישור ונקבע כי עובדת סוציאלית תגיע לשני הבתים, לערוך תסקיר ולתת חוות דעת היכן לפי דעתה על פלונית לגור והיכן "טובת הילד" תבוא לידי ביטוי באופן הטוב ביותר.

בתחילה נראה היה כי מדובר בעוד תיק פשוט ומוכר אך לימים התברר כי התסקיר וחוות הדעת שהוגשו בפני בית המשפט היו מלאים בניגודים ובסתירות, לא ניתן היה להבין ממנו עם מי ואצל מי כדאי לתת לפלונית לחיות והיא נשלחה אל בית האם על פי הסכמי המשמורת.

בדיון ההוכחות השופט החליט שהיא צריכה לעבור חזרה אל האם, אולם אך תוך ליווי והגבלות שכללו השגחה והכנה של גורמים סוציאליים מתאימים. ההכנה לא בוצעה במלואה ובמועדה, האמא ביקשה להעביר את הילדה חזרה אליה לצמיתות אבל רצונה של פלונית היה להישאר בחזקתו של אביה.

פלונית המשיכה לפעול על פי בחירתה וללון אצל אביה למרות שזה נעשה בניגוד להחלטת בית המשפט.

בצעד נוסף, הוגשה בקשה לאפשר לכב' השופטת שדנה בתיק להיפגש עם פלונית, על מנת שתוכל להתרשם ממנה, מבגרותה, מהבנתה הכללית של העניין וכך תוכל לפסוק לפי טובתה האמיתית.

בעת מתן ההחלטה, היה על כב' השופטת להתחשב במספר שיקולים, לדוגמא: גילה של פלונית, רצונה של פלונית, הדו"ח שנכתב על ידי העובדת הסוציאלית, שמירת הקשר של פלונית עם האם, סיכונים, הסכמת האב לטיפול פסיכולוגי וכדומה.

ביום 18.08.2016 ניתנה החלטה במסגרת צו זמני כי פלונית תתגורר בבית האב וזאת על מנת שתוכל להתייצב נפשית לאחר הטלטלה שעברה בעקבות הסכסוך שנוצר. לאם ניתנו הסדרי ראיה.

מאת: עו"ד יסמין בן סדון, ממשרד BBS