גם אם הדבר נראה רחוק ממך ולא קשור לאנשים כמוך, החיים מזמנים לנו הפתעות וכל אחד עשוי למצוא עצמו בהרף עין, חשוד, נחקר, עצור או נאשם. בין אם עשית את המעשה המיוחס לך בין אם לאו, בין אם נעשה המעשה בשעת כעס, בין אם נעשה מזמן ולא יחסת לו חשיבות, בין אם מדובר בתלונת שווא, ובין אם מדובר במעשה נקם שקרי כנגדך, השמיים נופלים עליך פתאום.

תלונות שווא מהוות חלק נכבד מן התלונות המוגשות למשטרה מידי יום ומשמשות כטקטיקה נלוזה ומסוכנת ויכול שתהה מוגשת גם כנגדי או כנגדך.

מעצר הוא אירוע טראומתי שעלול להוביל להודאת שווא


ההסתבכות הראשונה עם החוק ובפרט אם העניין כרוך במעצר הוא אירוע טראומטי מאין כמותו. אובדן השליטה והחירות, חרב הדין המאיימת לשלול את חרותך ולהטיל עליך קלון, ההשלכות לגבי עתידך הנובעות מהחקירה, מהמעצר, "מהתיק", מכתב אישום, מהרישום הפלילי כולם רצים במהירות וללא הרף בראש.


הבושה, השכנים, המשפחה, מקום העבודה. בד בבד החוקרים מטיחים ללא הרף האשמות ותאוריות שבינן ובין האמת המרחק גדול, מטר ושטף שאלות לרב מוטחים בך תוך שהם זורעים לחץ ופחד מסביב. הוסף על אלה את טינופת תא המעצר, הקור, החום, הצחנה, השעה המאוחרת, העייפות והשותפים הלבביים בתא המעצר, והרי לך סביבה אידאלית לשבור רוחו של כל אדם ולגרום לו לדבר ולומר דברים שיפגעו בסיכויו להיחלץ מן הצרה.

גם לאלה אשר עברו חוויה מפוקפקת זו בעבר, מעצר נוסף אינו דבר קל כלל וכלל. חוסר הוודאות בדבר מה הולך לקרות ומתי, עד מתי ימשך המעצר, מה בידי החוקרים, וההפסקה באחת של שיגרת החיים אינם עניין של מה בכך. אם לא די באלה, כל מנקה, שותף לתא, עובר אורח במסדרון, נחקר אחר, ממתין בתור, עובד מטבח או תחזוקה, כולם מדובבים וסוכני רשות החקירה בפוטנציה.


אין חברים, אין אנשים שלא קשורים, אין כאלה שבאמת רק רוצים לעזור, אין "במקרה" ואין מילה אחת שאינה מילה מיותרת ומזיקה, זולת אם אישר לומר אותה קודם לכן עורך הדין שלך. דבריך אינם מתחילים עם כניסתך לחדר החקירות. דברי החשוד נרשמים/ מוקלטים כבר מהרגע הראשון בו השוטר/החוקר פגש אותך בביתך, ברחוב, במקום העבודה בניידת המשטרה וכדומה.

בישראל אחוז ההרשעות גבוה ביותר. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אחוז ההרשעות בישראל עומד על למעלה מ-90% וקימות דעות שונות לגבי ניתוח הנתונים. מחד, אלה הטוענים כי אחוז ההרשעות מגיע כדי 99% ואחרים הסבורים כי ניתוח הנתונים צריך להיות אחר ויוביל ל-70% בלבד. הדבר תלוי אם מחשיבים הרשעה על פי הודאה עם או בלי הסדרי טיעון אם לאו, האם אישום במספר סעיפים ולבסוף הרשעה רק בחלק מהם פירושו שבשאר הסעיפים יש לרשום זיכוי ועוד שאלות משאלות שונות.

כך או כך, משנכנס ראשך ללוע הארי, הסיכויים לצאת ממנו ללא פגע נמוכים ביותר ולכן יש למצות כל שבב וזיז כדי להיחלץ באופן מיטבי מן הצרה. בראש ובראשונה יש להימנע מטעויות. במקרים רבים, אם לא ברב המקרים, רובן של הראיות מקורן מפיו של הנאשם עצמו בחקירה, בין אם מדבריו הישירים בחקירה (הודאה, הודאה חלקית, קשירת עצמו למעשה וכדומה) ובין אם דבריו הובילו את החוקרים והאירו להם את הדרך היכן להמשיך לחקור ולמצוא את הראיות המפלילות.

שתיקתו של החשוד היא זכות חוקתית והיא נכס רב ערך. שתיקה שווה זהב!
נכון הדבר, לשתיקה יש מחיר. לעיתים שתיקת החשוד בחקירת המשטרה/הרשות החוקרת עשויה "לחזק את הראיות" נגדו, עד כמה שאלה קיימות, וגם להוריד את האמון שייתן בית המשפט, בשלב מאוחר יותר, בגרסה שייתן לאחר מכן. כל אלה בהנחה כי לרשות החוקרת מספיק ראיות להגיש כתב אישום גם בלי דברי החשוד. כאמור, במקרים רבים מאוד הבסיס הראייתי לכתב האישום הוא דברי הנאשם עצמו. מחיר נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא כי שתיקת החשוד תביא את בית המשפט, במקרה של מעצר, להאריך את מעצרו בימים נוספים על מנת לאפשר לרשות החוקרת למצות את החקירה. לא בכדי שגורה האמרה בפי הסנגורים כי "שתיקה = ימים", היינו שתיקתך עשויה להאריך את ימי מעצרך אך לעיתים היא זו שתחלץ אותך מכתב אישום או מהרשעה שהם עיקר העניין.

לא קל לשתוק בכלל ולא קל לשתוק בעת שהינך שוהה במעצר וכל מעיינך שהסיוט יגמר ותוכל לשוב הביתה. זכור, עמידה איתנה ומחושבת במעצר עשויה במקרים רבים להציל אותך מכתב אישום, הרשעה, עונש, קלון ורישום פלילי אשר עשוי לפגוע בעתידך.

זכות חוקתית נוספת היא הזכות להיוועץ בעורך דין. אין כל פסול או "מחיר" לסרב לענות על כל שאלה בטרם תיוועץ בעורך דין. זוהי זכותך ועל החוקר, ברב המקרים, להמתין להגעתו של עורך הדין לתחנה על מנת שידריך אותך וייעץ לך. אם אין הוא מוכן להמתין, אין כל פסול או מחיר להמשיך לדבוק בשתיקה.


זכור, השתיקה וההיוועצות עם עורך דין הן מזכויותיך. מי שלא ממצה את זכויותיו עשוי, כמעט תמיד, להפסיד, גם כאשר אין לו כלל מה להסתיר והוא בטוח בחפותו.

על מעצר עד תום ההליכים – בפעם הבאה.

מאת עו"ד דורון טרוק