ביהמ"ש ביטל חתימת אנשים על הסכם מכר דירה מהנימוק כי הם סברו שהם חותמים על מסמך אחר.

ביהמ"ש ביטל חתימת אנשים על הסכם מכר דירה מהנימוק כי הם סברו שהם חותמים על מסמך אחר.

להלן קטעים נבחרים מפסק הדין

זוהי תובענה לפסק דין הצהרתי שלפיו המשיב 2 (להלן:- "החייב") החתים את המבקשים, אשר היו מיוצגים ע"י עו"ד צבי שטיין מרמת-גן על הסכם מכר (להלן:- "הסכם המכר") למראית עין לגבי דירת המבקשים מבלי שהמבקשים הבינו על מה הם חותמים. בנוסף לכך עותרים המבקשים לסעד הצהרתי שלפיו הפר החייב את הסכם המכר – והסכם המכר - בטל ומבוטל, ויש למחוק העיקול שנרשם על זכויות החייב בדירה. 

דיון והכרעה

(ב) המבקשת לא כפרה בחתימתה על בקשות לרישום הערות אזהרה (מש/1), ועל הסכם המכר, ולמרות שהעברית שבפיה אינה מהמשובחות, קראה בקול את סע’ 5 לתצהירה, כשהתבקשה לעשות כן, בעת עדותה. המבקשת היתה עקבית בנקודה אחת הנוגעת לטענה שחתמה על הסכם מכר. היא שבה והשיבה שמעולם לא התכוונה לחתום על הסכם מכר.

(ג) הוכח לי שהמבקשים התגוררו בדירה ברציפות למעלה מ-40 שנה, מחד-גיסא, ולא קיבלו מהחייב כל תמורה עבור הדירה, מאידך גיסא. הוכח שההלוואה שניתנה – הועברה במלואה, ואף למעלה מכך לחייב. לא נטען ע"י המשיבה, וממילא לא הוכח, שהמבקשים היו מעורבים בקנוניה עם החייב להברחת רכושו שלו, ושטענותיהם שקריות ומופרכות. המשיבה לא טרחה אף לנסות ולסתור את עדות המבקשת. כאמור, לא הובאה כל עדות מטעם המשיבה, למרות שלא היתה כל מניעה, לכאורה, להעדתו של עו"ד יוסף ורון, שערך את הסכם המכר, כדי שיספר על השתלשלות העניינים שהביאה לחתימת הסכם המכר.

(ד) ההלכה הפסוקה קובעת שאדם מוחזק כיודע על מה הוא חותם, ורק אם הונע לחשוב שהוא חותם על מסמך השונה מהותית מהמסמך עליו חתם – יכול הוא להשתחרר מחתימתו, זה המצב שהתגלה לפני.

טענת "לא נעשה דבר" מתייחסת למצב שבו יש לראות מסמך כבטל (להבדיל מראייתו כניתן לביטול), אך ורק באשר יסוד ההסכמה למסמך נעדר לחלוטין; כלומר, כאשר העיסקה אותה נועד המסמך ליצור, היא שונה באופן בסיסי מבחינת מהותה או מבחינת סוגה, מן העיסקה אשר אחד הצדדים התכוון אליה.

ואולם, בנסיבות שהוכחו לפני, שוכנעתי שהמבקשת הוטעתה על ידי בנה שעה שהוחתמה על חוזה המכר, בסוברה שבחתימתה היא ממשכנת את הדירה. המבקשת עוררה את אמוני באופן בלתי מסויג, ולנוכח העדר גירסה נגדית מטעם המשיבים - די בכך כדי להרים את הנטל המוטל עליה באשר לטענה זו. אומנם עדותה של המשיבה מהווה עדות יחידה, אך לנוכח הרושם שיצרה, ובהעדר גירסה סותרת מצד המשיבים - די בה בנסיבות דנן מאחר שקבעתי כי גירסת המבקשת אמינה עלי ביותר, ואני מקבלת את טענתה שהוטעתה על ידי בנה, הרי שממילא קמה למבקשת הזכות לבטל את החוזה שעליו חתמה הן מכוח סע’ 15 הנ"ל, והן מכוח הפרת הבן את חובתו לנהל מו"מ בתום לב

סוף דבר אני מקבלת את התובענה וניתן בזאת סעד הצהרתי כמבוקש בתובענה.ו

אני מורה על מחיקת העיקול.

המשיבה תשא בהוצאות המבקשים בסך 25,000 ₪ + מ.ע.מ. בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.ב

גרסטל הילה, שופטת