חברת צמרת גן בע"מ חויבה לשלם פיצויים בגין ליקויי בניה ועגמת נפש לרוכשי דירה

חברת הבניה צמרת גן בע"מ חויבה לפצות בגין ליקויי בניה את מש’ מלכי אשר היו מיוצגים ע"י עו"ד צבי שטיין מרמת-גן

להלן קטעים נבחרים מפסק הדין

דיון ומסקנות

מטענות הצדדים דלעיל עולה כי ארבע הן השאלות שבמחלוקת הצריכות הכרעה בתיק זה ואלו הן –

א. האם עומדת לנתבעת הזכות לתיקון ליקויי הבנייה בעצמה, או שמא זכאים התובעים לפיצויי כספי בגינם.

ב. אם תמצי לומר שהנתבעת איבדה הזכות לתיקון בעין, מהו היקף הפיצוי המגיע לתובעים בהתאם לחוות דעת המומחה והתשובות לשאלות ההבהרה.

ג. העומדת לנתבעת זכות קיזוז, אם כן מה היקפו.

ד. האם זכאים התובעים לפיצויי כספי נוסף מעבר לפיצוי בגין ליקויי הבנייה, אם כן מה היקפו.

נדון בשאלות אלה כסדרן, ראשון ראשון ואחרון אחרון.

ביצוע בעין או פיצוי כספי.

על פי הדין [סעיף 24 לחוק המכר (דירות) התשל"ג – 1970] חייב הקונה ליתן למוכר הזדמנות נאותה וכנה לתקן את הליקויים שנתגלו בממכר.

ברם, זכות התיקון של המוכר אינה עומדת לו ל"עולמי עד" ועליו לממש זכות זו תוך זמן סביר, מהיום בו הודע לו על קיומם של הליקויים.

השאלה האם ניתנה למוכר הזדמנות נאותה לביצוע התיקונים, אם לאו, הינה שאלה שבעובדה הנקבעת בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה לגופו.

סבורני, כי מחומר הראיות, בנידון דידן, עולה שהתובעים נתנו לנתבעת הזדמנות נאותה לביצוע התיקונים, אך הנתבעת לא השכילה לנצל הזדמנות זו.

אני דוחה על הסף את טענת ב"כ הנתבעים כאילו התובעים מנעו מן הנתבעת לבצע התיקונים בדירתם, בתואנות שווא.

מן התכתובת העניפה שהתנהלה בין הנתבעת לב"כ התובעים עולה כי כתנאי לביצוע התיקונים דרשה הנתבעת לתאם פגישה עם כותב חוות הדעת, על מנת לקבל הבהרות.

בשל ויכוח עקר זה ולנוכח טענת הנתבעת כי אינה מבינה את האמור בחוות הדעת, לא ביצעה, זו האחרונה, אף לא תיקון אחד מזה המפורט בחוות דעת התובעים.

סבורני כי אין לנתבעת להלין אלא על עצמה.

תחת אשר תנהל הנתבעת ויכוח ארוך, מתיש ומיותר באשר לנוכחות המהנדס אשר ערך את חוות הדעת בעת ביקור בדירה, שומה היה על הנתבעת להיעזר במומחה מטעמה אשר יבדוק את הנטען בחוות דעת התובעים, ויורה לה מה הם התיקונים שעליה לבצע – ככול שקיימים כאלה.

לעניין זה מקובלת עלי לחלוטין טענת ב"כ התובעים בסיכומי טענותיו, כי אין זה מחובתם של התובעים להבהיר לנתבעת את חוות הדעת שהוגשה מטעמם. אם אומנם מנהל הנתבעת אינו בעל כישורים מתאימים להבין את הנאמר בחוות הדעת, מן הראוי היה שישכרו את שירותיו של בעל מקצוע אשר יבהיר לו מה הם הליקויים הקיימים בדירה, ומה מהנטען בחוות הדעת אינו ראוי להתייחסות.

לו הייתה הנתבעת פועלת בדרך זו יכולה הייתה לבצע את התיקונים על אתר, בלא צורך בקבלת הסברים מהמהנדס אשר ערך את חוות הדעת ובלא צורך בנוכחותו בעת בדיקת הדירה.

זאת ועוד זאת, בחקירתו הנגדית העיד מנהל הנתבעת מר תורג’מן כהאי לישנא: "בעקבות קבלת חוות הדעת של המומחה מטעם התובעים, יצאנו עם מהנדס חברתינו לדירת התובעים ופנינו מיוזמתנו למומחים של התובעים וביקשנו להיפגש בדירה כדי לעבור איתו סעיף סעיף....". (ההדגשה שלי – ח.ט.).

אם אומנם מהנדס מטעם הנתבעת ביקר בדירת התובעים – כנטען – נבצר ממני הבן מדוע יש צורך בנוכחותו של עורך הדוח בביקור זה. האומנם מהנדס הנתבעת אינו מקצועי דיו על מנת לעקוב אחר חוות דעת "טרמינל" ולקבוע עצמאית, האם קיימים בדירה הליקויים הנטענים – אם לאו?

בלא לקבוע מסמרות בשאלה, האם ביקר מהנדס הנתבעת בדירה אם לאו, ברי כי דרישת הנתבעת לנוכחותו של עורך חוות הדעת בדירה, כתנאי לביצוע התיקונים, אינה סבירה בעליל ולא היה בה צורך.

יש לצפות מחברת בנייה וממהנדסיה, שתהא להם היכולת לבדוק קיומם – או אי קיומם – של ליקויים נטענים, בלא צורך בנוכחותו של המהנדס אשר ערך את חוות הדעת.

מסקנתי מהאמור לעיל היא כי לנתבעת ניתנה, גם ניתנה, הזדמנות נאותה לביצוע התיקונים בהתאם לחוות דעת התובעים, ברם זו לא השכילה לממש הזדמנות זו.

הפועל היוצא מהאמור הוא כי הנתבעת איבדה זכותה לביצוע התיקון בפועל, כך שהתובעים זכאים למלוא הפיצוי הכספי על פי חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש, לרבות תוספת של 25%, בגין תיקונם על ידי התובעים.

חוות דעת המומחה - היקף הנזק.

כזכור, בחוות דעתו קבע המומחה כי עלות תיקון הליקויים אשר נתגלו בדירת התובעים מגעת לסך של 24,000 ₪ לא כולל מע"מ. בנוסף קבע המומחה כי יש להוסיף על סכום זה סך של 6,000 ₪ (25%) בגין ביצוע התיקון על ידי התובעים.

בחוות דעתו הותיר המומחה, לשיקול דעתו של בית המשפט, האם יש להוסיף סך של 4,600 ₪ בגין עלות פירוק הריצוף הקרמי בגג הדירה וריצופו מחדש (ר’ סעיף 1.4 לחוות הדעת).

לטענת הנתבעת, התובעים אינם זכאים לסכום כלשהו בגין הבדלי הגוונים שנוצרו בגג הבית, זאת לנוכח העובדה כי התחייבותה על פי תוכנית המכר הייתה לריצוף 6 מ"ר בלבד.

לדבריה, השלמת הריצוף נעשתה בשלב מאוחר יותר לבקשת התובעים, תוך ידיעה והסכמה בדבר הפרשי הגוונים שייווצרו.

מנגד טענו התובעים, כי הפרשי הגוונים נוצרו בעקבות פירוק מרצפות משטח הגג, לשם זיפותו מחדש לנוכח דליפת מים בתקרת החצר הצפוני.

סבורני כי במחלוקת זו הדין עם התובעים.

הגם שעל פי תוכנית המכר (נספח ז’ לנ/1) התחייבה הנתבעת לרצף אך 6 מ"ר משטח הגג, הרי מ"מסמך התוספות" (סעיף 1 לנספח א’ לנ/1) עולה ברורות כי הנתבעת ביצעה ריצוף בכל הגג בעלות כספית של 1,000 $ - סכום אותו מבקשת היא לקזז מעלות הפיצוי.

חרף טענת הנתבעת כי ריצוף הגג (מעבר ל-6 מטרים האמורים) נעשה בשלב מאוחר יותר וכאילו התובעים הסכימו לשינויים בגווני הריצוף, לא הובאה כל ראייה כי הייתה כזאת.

כך או כך, "משחויבו" התובעים בעלות ריצוף הגג (באמצעות הדרישה לקיזוז) זכאים הם לריצוף תקין בגוון אחיד, אף אם זה רוצף בשלב מאוחר יותר – כטענת הנתבעת.

משלא הוכח – אף לא לכאורה – כי התובעים הסכימו מראש להבדלי הגוונים בריצוף הגג,מן הראוי לפצותם בגין פגם זה, בעלות שנקבעה על ידי המומחה.

באשר לדרישת התובעים לזיכוי בגין ארון המטבח כיורים וברזים (בסכום כולל של 5,600 ₪) סבורני כי הדין עם התובעים.

אין חולק על כך כי התובעים הם אלה אשר התקינו את ארונות המטבח (התחתון והעליון) כך שפריט זה לא סופק על ידי התובעת. מכוח הוראת סעיף 3.9.3 למפרט הטכני יש לזכות התובעים בגין פריט זה, אשר הוערך על ידי המומחה בסך 3,200 ₪.

היוצא לנו מהאמור, כי יש להוסיף על הסכום הנקוב בחוות הדעת סך של 5,600 ₪.

בתשובותיו לשאלות ההבהרה קבע המומחה כי יש להתקין גומחת פח – אשפה טרומית (800 ₪) כמו גם גוף תאורה עם מספר הבית (150 ₪).

בהעדרם של אלה, יש לזכות התובעים בסכום נוסף בסך 950 ₪.

זכות הנתבעת לקיזוז – והיקפו.

ייאמר מיד, כי אני דוחה על הסף את טענת ב"כ הנתבעת כאילו יש ב"מסמך התוספות" (נספח א’ לתצהיר נ/ ויתור התובעים על זכות התביעה בגין ליקויים או אי התאמות בדירתם.

הפכתי פעם אחר פעם בנספח א’ האמור ולא מצאתי כי התובעים ויתרו על טענותיהם העתידיות בדבר ליקויים ו/או אי התאמות שיימצאו בדירתם.

כל שאישרו התובעים הוא כי השינויים והתוספות אותם ביצעה הנתבעת בדירתם (בסך 6,600 $ + מע"מ) ניתנו להם כפיצוי מוסכם "בגין אי ההתאמות וליקויים שונים הקיימים בדירה".

אין בנספח א’ כל התחייבות ו/או ויתור באשר לליקויים עתידיים שיתגלו בדירה ואין מסמך זה צופה פני העתיד.

נפלא ממני, הכיצד יכולים התובעים לוותר על ליקוים עתידיים, כאשר אין הם יודעים מה היקפם?

המסקנה מהאמור לעיל היא כי חתימת התובעים על נספח א’ אינה שוללת מהם את הזכות לתבוע פיצוי בגין ליקויים ואי התאמות, שנגלו להם לאחר קבלת החזקה בדירה. 

בהעדר הוכחה בדבר היקף צריכת החשמל על ידי התובעים, כמו גם באשר לעלות עבודות הריצוף, יש לדחות עתירת הנתבעת לקיזוז בגין פריטים אלה. 

באשר להוצאות התובעים בגין חוות דעת "טרמינל", והתשלום למומחה בית המשפט, סבורני כי יש לפצות התובעים על מלוא הוצאות אלו, לנוכח העובדה כי נמצאו, בסופו של יום, ליקויים אותם אמורה הייתה הנתבעת לתקן ולא תיקנה.

התובעים זכאים, אפוא, להחזר הוצאותיהם הממשיות בסך כולל של 7,400 ₪.